הפסוקים הבאים לקוחים מהנאווה גראה סוקטה. פרק מהיאגור וודה (שמופיע בגרסה מעט שונה בריג וודה) שמוקדש לתשעת הפלנטות. לכל פלנטה במזמור זה יש שלושה פסוקים. הפסוק הראשון מוקדש לדווטה או לחוק הטבע שאחראי לאותה פלנטה. הפסוק השני מוקדש לאדידווטה או לחוק טבע ששולט על אותה פלנטה והפסוק השלישי לפרטיאנטהדווטה כלומר לחוק טבע עליון שקשור לאותה פלנטה. הפנדיטים (כהנים) הוודים משתמשים בפסוקים אלו בעת ביצוע טקסים וודים (יאגיות) שמיועדים לחזק את ההשפעה החיובית של הפלנטות ולנטרל השפעות שליליות שעלולות לנבוע ממיקום בעייתי שלהן במפת הלידה שלנו.
- מי ייתן ואלת המים תביא לנו ברכה כך שנוכל ללגום מהם. מי ייתן (והמים) יזרמו עבורנו בשלווה ובשמחה.
- פרג'אפאטי הנך מקיף מכל צד את כל היצורים שאינם שונים ממך. מי ייתן וכל השאיפות שאנו מגשים כמנחה יוגשמו מי ייתן ונשלוט באוצרות.
- מי ייתן ותבוא לעשבים הקדושים שנפרשו עבור יאמה. שב יחד עם אבותינו הרישים הגדולים של אנגיראס. מי ייתן והמנטרות שהובעו על ידי הקדוש יביאוך לכאן. יאמה המלך מי ייתן ותהנה ממנחות אילו.
שלושת המנטרות הללו מצביעות על הצד הרוחני של שבתאי ומבססות אותו ככוח העיקרי שעומד מאחורי התפתחות רוחנית פנימית.
הפסוק הראשון מלווה בהודו שתייה ריטואלית של מים בעת ביצוע הסאנדיים; טקס וודי שכל ברהמין אמור לבצע שלוש פעמים ביום (בזריחה, בצהרי היום ובשקיעה). שאני (שבתאי) נחשב לפלנטה יבשה לגמרי אולם הוא שולט בפראנה או נשמת החיים שנמצאת במים הקוסמיים. המילה "ברכה" או "שאם" בסאנסקרית קשורה לשיווה שנקרא גם "שאנקרה" כלומר "מי שגורם לכל דבר להיות מבורך".
בפסוק השני הבורא בראמה או פרג'אפאטי מתואר כשליט של שבתאי ומתואר כתודעה פנימית בלתי מוגבלת שהופכת להיות כל היקום.
בפסוק השלישי השליט העליון של שבתאי הוא "יאמה" אל המוות. יאמה מופיע בפסוק זה כיוגי או קדוש קדום שמנחה את הרישים הוודים לדרך שמאפשרת התגברות על המוות והתבססות במצב של אלמוות.
