הרישים שהביאו את הידע של סטאפטיה וודה טענו כי כדור הארץ מלא מסלולי אנרגיה שנמצאים בצורה של רשת הנפרשת מצפון לדרום וממזרח למערב. תכנון ובנית בתים ובנינים חייבים להתחשב במסלולים אלו ולקחת בחשבון את חוקי הטבע ומיקומם בכיוונים השונים של הבית.
הדוות (חוקי הטבע) וכיווני הבית.
קוברה שולט בצפון וקשור לבריאות ושפע חומרי. הכיוון הצפוני קשור גם ליציבות וביטחון.
אישנה שולט בצפון מזרח וקשור לטוהר.
סוריה (שמש) שולט במזרח וקשור לעוצמה. השמש מהווה מקור לחיים על פני האדמה. היא זורחת מהמזרח וקרני האור הראשונות שלה מייצגות את התחלת היום.
אגני קשור לדרום מזרח ולאש.
יאמה קשור לדרום ולצדק.
ניריטי קשורה לדרום מערב ולסבל.
וורונה קשור למערב ולמים.
וואיו (אויר) קשור לצפון מערב ולרוח.
ווסטו פורושה מנדאלה
כתבי הסטאפאטיה וודה העתיקים מתארים את העקרונות הבסיסים של השיטה בסיפור הבא:
שיווה נלחם בשד אנדהקארושן. מזג האוויר היה חם, הקרב היה ארוך ומיגע. טיפת זעה נפלה ממצחו שיווה לאדמה ולבשה לאט צורה של שד עצום. השד התחיל לאכול כל דבר שניקלע בדרכו אולם הוא לא הצליח לשכך בכך את רעבונו, שיוה הגיע למסקנה ששד זה מהווה סכנה גדולה לבני האדם ולדוות (חוקי הטבע) וכי יש להכניעו. הוא הורה לדוות להתאחד כדי להתגבר עליו.
הדוות הטילו את השד העצום על האדמה כשפניו מופנות כלפי מטה וכשראשו נוטה לכיוון צפון-מזרח. גופו של השד נפרש על הרצפה ורגליו פנו לכיוון דרום מערב. הדוות החליטו למצוא דרך שתרצה את השד ותגרום לו כך להיות נתון למרותם. כדי לעשות זאת הם התיישבו עליו ובישרו לו שבכל פעם שאנשים יבנו בית חדש הם יעניקו לו מנחות ויהיו חייבים להתחשב במיקומו בשעה שהם קובעים את החדרים השונים בבית. בנוסף לכך הדוות אפשרו לשד להעניש כל אדם שלא ישמור את החוקים הללו ויתעלם ממיקומו.
השד בסיפור זה מייצג את הפורושה או אדם קוסמי שנמצא בכל בית. בתחילת הבניה הארכיטקט הוודי יוצר צורה גאומטרית שנקראת "ווסטו פורושה מנדאלה". בתוך צורה זאת הוא מעצב רשת של ריבועים כאשר כל ריבוע ממוקם בכיוון מסוים וקשור לדווה או לחוק טבע שישב במקום זה על השד כדי לעצרו ולהגבילו.
כל חלק מגופו של האדם הקוסמי שיך כך לחלק מהריבועים שנמצאים על הרשת וחלק הגוף שנמצא שם קובע את התפקוד שמיועד לאותו חלק ספציפי של הבית. ראשו של הפורושה נמצא לדוגמה תמיד בכיוון צפון-מזרח וכולל את המח שמכוון את כל האנרגיה בגוף. מסיבה זאת הכיוון הצפון-מזרחי בבית מתאים לחדר שמיועד לתרגול מדיטציה או תרגולים רוחניים אחרים.
בכל שלבי הבניה חיוני לפייס את הדוות בחלקים השונים של הבית דרך החייאת חוקי הטבע הקשורים אליהם. החייאה זאת נעשית באמצעות שירת מנטרות ומזמורים וודים עתיקים שקשורים לאותו חוק טבע. פיוס הדוות חיוני כך שהם יוכלו לספק את השד בחלקים השונים של הבית.
נקודות חשובות בארכיטקטורה הוודית.
1. הכניסה לבית חשובה מאד. (בכניסה הכוונה לכיוון אליו אנו מתבוננים כאשר אנו יוצאים מהכניסה הראשית לבית או לבנין). כניסה שפונה למזרח נחשבת לטובה ביותר ומבטיחה זרימת אנרגיה חיובית לבית. כניסה צפונית גם היא טובה ומעודדת הצלחה חומרית. כניסה מערבית אינה מומלצת ועשויה לפגוע בזוגיות ואילו כניסה דרומית הינה הגרועה ביותר ועלולה ממש להזיק.
2. הנקודה המרכזית של הבית או הדירה נקראת "בראמה סטאן". נקודה זאת נחשבת ללב הבית וממנה האנרגיה הקוסמית חודרת לדירה. חשוב לכן להשאירה חופשייה מריהוט אולם ניתן למקם בה מזרקת מים או עציץ כלשהו.
3. חשוב להשתמש בחומרים טבעיים בבניה ובריהוט הפנימי של הבית. רהיטים שכוללים מתכות שונות אינם מומלצים ועלולים ליצור השפעות שליליות. רצוי לוותר על חומרים סינתטיים על ריהוט מתכתי ועל נורות ניאון.
4. מומלץ למקם את חדר השינה בחלק הדרום מערבי של הבית או בחלק הדרומי. בשינה על הראש לפנות לדרום (טוב לבריאות) או למזרח (טוב לאנרגיה רוחנית). עדיף לא לישון ממש בגובה הרצפה ורצוי שהמיטה לא תהיה צמודה לגמרי לקיר (כדי לאפשר לאנרגיה בחדר לזרום יותר בחופשיות).
5. יש להקפיד על אוורור קבוע של הבית. בית לא מאוורר מאפשר הצטברות של מתחים ולחצים המזיקים לבריאות.
6. עדיף למקם יותר חלונות בצד המזרחי והצפוני של הדירה או הבית. רצוי גם לתלות מראות על הקיר המזרחי והצפוני.
5. כדאי להשאיר את החלק המזרחי והצפוני של כל חדר בבית פנוי מריהוט. אנרגיה רוחנית מגיע לבית מהפינה הצפון מזרחית ולכן חשוב במיוחד להשאיר אותה פתוחה ולא למקם שם רהיטים כבדים. עיקרון זה תקף גם בכל חדר בבית, ניתן לתלות בפינה זאת תמונות עם מוטיבים רוחניים או לשים שם עציץ יפה. לאילו העוסקים במדיטציה או בתרגול רוחני אחר מומלץ לעשות זאת בפינה זאת של הבית.
6. אנרגיה שלילית עשויה לחדור לבית מהצד הדרום מערבי שלו ולכן מומלץ למקם שם ריהוט כבד וגבוה שישמש כמחסום להשפעות הללו. המלצה זאת תקפה בחדרים השונים של הדירה או הבית.
7. רצוי שהמטבח ימוקם בחלק הדרום מזרחי של הבית או כעדיפות שנייה בחלק הצפון מערבי.
8. כשמתרגלים מדיטציה יש לפנות בבוקר לכיוון מזרח ואחרי הצהרים לכיוון צפון.
9. כשיושבים ללמוד או לעבוד בבית רצוי לפנות לכיוון מזרח או לצפון.
10. יש להחזיק בבית תמונות וחפצי נוי המביעים אנרגיה חיובית, תומכת חיים. אין לתלות על הקירות כלי נשק או תמונות המתארות מצבים עצובים ורגשות שלילים. דקורציה כזאת תפחית את האנרגיה הטובה בבית.
11. כאשר יוצאים בלילה מהבית עדיף להשאיר מנורה דולקת כדי למנוע הצטברות של אנרגיות שליליות .
12. עדיף לשמור על הסדר בבית, חוסר סדר יכול לעצור את זרימת האנרגיה או הפראנה בבית ולגרום לאנרגיות בבית להיתקע ולגרום לבעיות בריאותיות בקרב הדיירים. עדיף לכן להיפטר מחפצים לא רצויים ולדאוג תמיד שהבית יהיה חופשי מאבק, אשפה ולכלוך.
השפעת צבעים
צבעים קשורים לאנרגיה ולמצבי רוח מסוימים. הם יכולים לחזק הרגשות חיובים ולתרום להרמוניה בחדרי הבית השונים.
לבן: מורים ותלמידים רוחניים רבים נוהגים ללבוש בגדים לבנים עקב העובדה שצבע זה מסמל שלווה ורוגע. אולם בנוסף לכך יש קשר בין הצבע הלבן למוות ואבל. אלמנות נוהגות לעתים בהודו להסיר את כל תכשיטיהן, להימנע מלבישת בגדים צבעונים ובמקום זאת להעדיף בגדים לבנים. הקשר בין הצבע הלבן למוות מודגם בהודו בכך שמקומות קבורה שונים צבועים בלבן (כמו הטא'ג מאהל). מסיבות אילו לא נהוג בהודו לצבוע בתים או חדרים שלמים בלבן. כשחדרים פנימיים בבית צבועים בלבן ניתן לאזן זאת באמצעות שימוש בצבעים אחרים בריהוט הבית, בשטיחים, בווילונות וכו.
אדום: קשור לחגיגות ואירועים משמחים כמו לדוגמה חתונה (בהודו הכלה לובשת בדרך כלל סארי אדום). בעבר היה נהוג בהודו לצבוע את מפתני הבתים באדום כדי לסלק אנרגיות שליליות. פנדיטים (מלומדים) הודים בחירים שמזמרים את הוודות באירועים מיוחדים נוהגים לעטוף את כתפיהם בצעיף אדום שהוענק להם בדרך כלל כהערכה לרמת מיומנות גבוהה אותה הם השיגו בלימודיהם.
סגול: מעורר אנרגיה רוחנית שקשורה למדיטציה ולרוגע ומומלץ לכן לחדר שאמור להיות מוקדש למדיטציה או לפעילות רוחנית דומה.
ירוק: מסמל הרמוניה, פוריות ויבול. יש להעדיפו לחדרי שינה. בהודו נשים נשואות נוהגות לעיתים לענוד צמידים מזכוכית ירוקה כדי לסמל את מצבם המשפחתי כשבני זוגם נפטרים הן שוברות את צמידים ומסמלות בכך את אבלן.
כחול (בהיר): מייצג רגיעה, שלווה וסיפוק ואמור ליצור השפעה שמרגיעה את מערכת העצבים.
תפוז: מייצג טוהר. סאניאסים (פרושים) הודים נוהגים ללבוש בגדים כתומים והדגלים המתנפנפים מעל מקדשים ומרכזים רוחניים בהודו הינם בדרך כלל בצבע כתום. צבע זה מייצג גם עוצמה רוחנית ולכן הוא מופיע גם על הדגל ההודי יחד עם הצבע הלבן המייצג שלום והירוק המייצג פוריות.
צהוב: מייצג ידע ואמור לעורר את יכולת הלמידה. באשרמים (בתי ספר וודים) רבים בהודו התלמידים הצעירים לובשים בגדים צהובים. צבע זה מומלץ לשימוש בספריות וכיתות לימוד. בנוסף לאיכות הנ"ל צהוב מציין גם אנרגיה והתרגשות (חיובית).
