המציאות המוחלטת והדרך להגשמתה באופנישאדות

מדיטציה באופנישאדות

האופנישדות הנן היבט של הספרות הוודית שמתאר מציאות מוחלטת, אין סופית ובלתי מוגבלת שמאחדת את ההיבט היחסי, המשתנה תמיד של היקום החומרי עם היבט מוחלט, בלתי משתנה שעומד מעבר לכל מגוון התופעות בבריאה ומהווה למעשה את מקורם.

הרישים האופנישדים קראו למציאות זאת בשם "ברהמן". המילה נובעת מהשורש "ברי" (brih) שמשמעות לגדול או להזין. ברהמן מזין את כל היקום ומאפשר לכל הברואים לגדול ולהתפתח. האופנישדות מצהירות שברהמן זהה לאטמן, כלומר לעצמיות הפנימית שעומדת מעבר לאגו ולמגבלותיו.

המשמעות המקובלת למילה אופנישאד היא תורה סודית שנסתרת מאנשים רגילים.
הפרוש המילולי של המילה היא לשבת ליד. משמעות זאת נגזרת מהשורש "שאד", (sad) שפרושו לשבת או לשקוע, מהקידומות "ני" (ni) שפרושה למטה ו "אופ" (upa) שפרושה ליד. תלמיד ששאף לזכות בידע על מהות הקיום היה אמור, בהתאם למסורת הוודית, לשבת לרגלי הגורו ולקבל ממנו בצורה ישירה ידע הסודי על המציאות המוחלטת ודרכים שבהן הוא יוכל לחוותה בתוכו.

באופנישאדות ניתן למצוא בפעם הראשונה בספרות הוודית התייחסות ברורה לתרגול יוגה ומדיטציה כאמצעי לפיתוח מצבי תודעה גבוהים.

מצב התודעה הרביעי

האופנישאדות מתארות שלושה מצבי תודעה יחסיים: ערנות, שינה וחלימה וטוענים שמעבר למצבים אלו קיים מצב תודעה רביעי שבו אנו עוברים מעבר לפעילות מחשבתית וחווים את האטמן או את התודעה הטהורה שזהה לעצם מהותנו הרוחנית הפנימית: "טוריה (מצב התודעה הרביעי) הנו מצב בו המציאות שמתגלה כשלושת מצבי התודעה היחסיים עדה לעצמה, זהו מצב של אחדות ואי הפרדות החופשי מקיום ומחוסר-קיום." (סארווה אופנישאד 2).

כשאנו מתנסים במצב התודעה הרביעי אנו מפסיקים להתנסות באובייקטים חיצוניים כלשהם ומודעותנו מתייחסת לגמרי לעצמה כלומר הסובייקט היודע, האובייקט הנודע ותהליך הידיעה שמחבר ביניהם מאוחדים במצב אחד של הוויה מוחלטת: "הנני שונה מכל דבר שנראה בשלושת מצבי התודעה היחסיים כאובייקט ההנאה, כסובייקט הנהנה וכתהליך הנאה. הנני עד לכל אלו, וזהה לתודעה טהורה, ולסאדה-שיווה (אושר עליון נצחי)."(קיוואליה אופנישאד 18)

האופנישאדות טוענות שמצב התודעה הרביעי עולה בערכו על שלושת המצבים האחרים.
" רואה בעין, נע בחלום, שקוע בשינה ומצוי מעבר לאדם שחווה שינה עמוקה. אלו הם ארבעת מצבי התודעה השונים אותם האדם חווה. המצב הרביעי עולה על האחרים" (מאייטרי אופאנישאד 7.11).
בקאטה אופנישאד, אחת מעשרת האופנישאדות העיקריות, מכנים את מצב התודעה הרביעי בשם יוגה " (המורים הוודים) אומרים כי במצב הטרנסנדנטאלי חמשת החושים שמקנים לאדם ידע שוקטים עם הרוח. מצב זה בו החושים יציבים, ניקרא יוגה. דבר אינו מסיח אז את הדעת. יוגה היא אכן המקור והמטרה של כל הקיום". (קאטה אופנישאד 2.3.10-11).

יוגה מתוארת באופנישאדות כמצב תודעה אחדותי ובלתי משתנה ששונה משלושת מצבי התודעה היחסיים (ערנות, חלימה ושינה) ומתאפיין ברגיעה וסיפוק:
"כאשר אדם חווה את מצב היוגה, הפראנה , הרוח והחושים מאוחדים והוא נוטש את כל מצבי הקיום היחסיים." (מאייטרי אופנישאד 6.25). "באמצעות תרגול יוגה אדם זוכה בסיפוק, רגיעה ויכולת עמידה בפני צמדי הניגודים. (עונג וכאב חום וקור וכו)." (שם 6.29).

מדיטציה מאפשרת התנסות באטמן

האופנישאדות טוענות שהאטמן עומד מעבר לתפיסת החושים, הוא זהה לעצמי הטרנסנדנטאלי ולא ניתן להתנסות בו בעזרת סיגופים או דרך ביצוע טקסים וודיים. בדרך כלל החושים מפנים את תשומת ליבנו לאובייקטים שונים שקיימים בעולם החיצוני ומעוררים בנו כך פעילות מנטלית. תרגול מדיטציה מאפשר לנו לנטוש את הפעילות החושית, להפנות את תשומת ליבנו פנימה, לעבור מעבר לפעילות חשיבתית ולהתנסות בעצמי הבלתי מוגבל או האטמן שמהווה את עצם מהותנו הפנימית.
"אין להכירו דרך העין, בדיבור ובחושים אחרים, אין להשיגו באמצעות טפאס או פעילות, אולם כשתבונת האדם מטוהרת באור הידע הוא יכול לחזות באמצעות מדיטציה את האטמן הבלתי ניתן לחלוקה." ׁ(מונדאקה 3.1.8)
" כשאדם משחרר את המחשבה מהצמדות ובלבול ומאפשר לה לחוות מצב של חוסר פעילות הוא מגיע למצב שחופשי מתפיסה חושית ומתנסה בהוויה הטרנסנדנטאלית." (מאייטרי אופנישאד 6.34).

האופנישאדות מדגישות את החשיבות שבתרגול מדיטציה כאמצעי להגשמה עצמית. "יש להתנסות באטמן באמצעות מדיטציה כי בו כל אלו מתאחדים. ניתן למצוא חיה שאבדה באמצעות טביעות רגלה, האטמן זהה כך לטביעת הרגל של כל הקיום ודרכו יודעים כל דבר. היודע זאת מכובד ומהולל." (בריהד ארנייקה אופנישאד 1.4.7).

המסורת הוודית טוענת שחשוב לתרגל את המדיטציה בצורה נכונה: "אדם חלש השרוי באשליה אינו יכול להשיג את האטמן, לא ניתן להכירו גם דרך תרגול מדיטציה שמתבצע בצורה לא נכונה. אדם נבון שמתרגל מדיטציה בצורה נכונה נכנס למקום משכנו של ברהמן." (מונדאקה 3.2.4 ). האופנישאדות ממליצות לכן ללמוד מדיטציה ממורה שמסוגל להנחות אותנו בשלבים השונים של התרגול ובמידת הצורך לתקן טעויות שעלולות להפריע לתרגול נכון ואפקטיבי.

מדיטציה מאפשרת סילוק של מתחים ולחצים ממערכת העצבים ומגבירה כך את הטוהר בחיים. תרגול זה מחזק את הגישה החיובית לחיים ומאפשר לנו להימנע מטיפוח שליליות "…שליליות אינה שורפת אותו הוא שורף באמצעות מדיטציה את כל השליליות…" (בריהד ארניאקה אופנישאד 4.4.23)

תרגול מדיטציה ויוגה יוצר טרנספורמציה פיזיולוגית שמבססת מצב של בריאות אידאלית " אדם שזכה כך בגוף שעשוי מאש היוגה אינו חווה מחלה, הזדקנות או מוות….קלילות, בריאות, חופש מגרגרנות, גוון עור בוהק, קול נעים, ריח גוף מתוק והפרשות מועטות הם תוצאות ראשונות הנובעות מהתקדמות בתרגול היוגה." (שם 2.13)

העיסוק במדיטציה אינו מיועד רק לקדם את התפתחותנו הרוחנית, הוא מגביר את רמת האנרגיה והאינטליגנציה שלנו, מחייה בנו איכויות חיוביות שונות ומגביר את יכולתנו להצליח גם בתחום המעשי של החיים "מדיטציה עולה על המחשבה. אדמה, מים, הרים, רקיע, העולם השמימי, דוות (האלים הוודים או חוקי הטבע) ובני האדם עוסקים לכאורה במדיטציה. אלו שעלו לגדולה זכו ליטול חלק בתוצאות המדיטציה. אנשים קטנוניים שוחרים ריב ומדון, הם גסים והולכי רכיל ולאומתם ניראה שאנשים רמי מעלה זכו ליטול חלק בתוצאות שנובעות מתרגול מדיטציה. עסוק לכן במדיטציה" (צ'אנדוגיה אופנישאד 7.6.1). בפסוק זה תופעות טבע שונות מקושרות לאיכויות שונות שנחוות בשעת תרגול המדיטציה: האדמה קשורה ליציבות. הרקיע קשור לאי מוגבלות, העולם השמימי להתנסות באננדה או אור, מים לתודעה טהורה וההרים לחוסר פעילות.
ניתן למצוא באופנישאדות פרוט ביחס לתנאים האידאלים לתרגול יוגה ומדיטציה: "על האדם לתרגל יוגה במקום מבודד ומסביר פנים בו לא ניתן לשמוע צללי מים (זורמים). על המקום להיות נסתר מרוח, נעים לעיין ונקי מחול, אש וחלוקי אבנים." ( שווטהאשווטרה אופנישאד 2.10 ).

מצב תודעה חמישי

ההתנסות במצב היוגה או הסמאדהי יוצרת רגיעה מנטלית עמוקה. כל אחד מאיתנו הינו יחידה פסיכופיזיולוגית ולכן הפחתת הפעילות המנטלית בעת תרגול המדיטציה יוצרת מנוחה עמוקה שמאפשרת סילוק מתחים ולחצים עמוקים ממערכת העצבים.
"רגיעה מחשבתית מאפשרת סילוק קארמה חיובית ושלילית…" (מאייטרי אופנישאד 6.20)
ככל שאנו מטהרים יותר את מערכת העצבים ממתחים ולחצים אנו מסוגלים להתנסות בצורה ברורה יותר באטמן או בתודעה הטהורה הבלתי מוגבלת של מצב הסמאדהי, התנסות זאת מלווה בתחושה חזקה של אושר פנימי: "ההתנסות בסמאדהי שוטפת אי טוהר מנטלי, הרוח מתכנסת באטמן וחווה אושר אותו קשה לתאר במילים." (שם 6.34).

סילוק מתחים ולחצים ממערכת העצבים באמצעות תרגול מדיטציה מאפשר התנסות יותר בהירה בסמאדהי. כשמערכת העצבים חופשייה לגמרי ממתחים ניתן לחוות בקביעות את התודעה הטהורה של מצב הסמאדהי. האופנישאדות מגדירות את ההתנסות הזאת כמצב תודעה חמישי "טוריה טיט". במצב זה השקט שנחווה מצב היוגה או הסמאדהי מלווה אותנו בקביעות בלי קשר לפעילות שבה אנו עוסקים. אנו ממשיכים לתפקד בעולם אולם פעילותנו אינה מצלה את עצם מהותנו הרוחנית הפנימית ואנו לא הולכים לאיבוד בתוך ההתנסויות השונות, אנו מחוברים בקביעות לעצם מהותנו הרוחנית הבלתי מוגבלת ומתוך מרכז רגוע זה אנו צופים ועדים בשקט לכל ההתרחשויות: "שאקשי (העד) מזהה התגלות והעלמות של היודע, הידוע ותהליך הידיעה, אולם כשלעצמו הוא משולל התגלויות והיעלמויות אילו ומתאפיין בהארה עצמית." (סארווה אופנישאד 3)
במצב התודעה החמישי ההתנסות בעדות מלווה אותנו גם בשעת השינה: " ביחס לכך קיים הפסוק הבא: הפורושה מאפשר לגוף בעת השינה להיהפך לחסר מודעות. (הוא עצמו) הברבור הבודד, אינו ישן, מלא באור, עד לחושים הישנים וחוזר למצב של ערנות." (בריהד ארניקה אופנישאד 4.3.11)

האלוהות המוחלטת והאל האישי

האופנישאדות מגדירות את מצב התודעה הגבוה ביותר כברהמי צ'טנה או תודעת אחדות. במצב זה אנו מגשימים את הזהות שקיימת בין אי המוגבלות הפנימית שלנו (האטמן) להוויה הטהורה שנוכחת בכל נקודה בבריאה (ברהמן). בתודעת אחדות אנו מתנסים בכך שהתודעה הטהורה הבלתי מוגבלת שקיימת בתוכנו ומהווה את עצם מהותנו הפנימית זהה במהותה לאחדות פנימית שקיימת בכל נקודה בבריאה. אנו מעריכים אז כל אובייקט במונחים של העצמי הגבוה שלנו ומרגישים אחדות שלמה עם כל היבטי הבריאה. דבר אינו זר לנו, ואנו מסוגלים לפעול בטבעיות בהתאם לכל חוקי הטבע ולהגשים מתוכנו את כל שאיפותינו.

האופנישאדות מתייחסות לשני היבטים של האלוהות מוחלטת ואישית. במאייטרי אופנישאד הרישי מונה שישה היבטים של יוגה וטוען שהם מובילים את המתרגל להתנסות בהיבט מוחלט ובלתי אישי של האלוהות שמהווה את המקור לכל הריבוי שקיים בבריאה. "תרגול המאפשר התאחדות עם הוויה זאת כולל: פראנאיאמה (הכוונת הנשימה), פרטיארה (נסיגת החושים מעצמים שונים), דיאן (מדיטציה), דארנה (התמקדות הרוח בנקודה אחת), טארקה (הבחנה אינטלקטואלית) וסמאדי (תודעה טרנסנדנטאלית). אלו אמורים להיות ששת היבטי היוגה. כאשר הרואה צופה, באמצעותה, בבורא המוזהב, המושל, הפורושה, המהווה מקור לבראמה (הכוח הבורא), הוא עובר מעבר לטוב ורע ומאחד את כל התופעות בשדה הטרנסנדנטאלי הבלתי ניתן להריסה. (מאייטרי אופנישאד 6.18). מפסוק זה ניתן להבין שהאלוהות הבלתי אישית או הברהמן מהווה את המקור להיבט האישי של האלוהות שבפסוק הנוכחי מוזכר כבראמה בורא היקום

בשווטהאשווטרה אופנישאד ניתן למצוא גם התייחסות להיבט אישי של האלוהות שקיים ברמה העדינה ביותר של הבריאה. "אלו שהתנסו (בתודעה) אחדותית בשעת תרגול המדיטציה חזו בתוכם בעוצמת האל המוסתרת על ידי שלושת הגונות. הוא הנו האחד השולט בכל הסיבות, מהזמן ועד לנפש האינדיבידואלית." (שווטהאשווטרה אופנישאד 1.3) .
מדיטציה מובילה להתנסות בהיבט האישי של האלוהות והתנסות זאת מאפשרת לנו בסופו של דבר להגשים את תודעת האחדות: "פרקריטי ברת-חלוף. האל, משמיד הבערות, הנו נצחי ובלתי נכחד. האל האחד שולט הן על ההיבט הכלה והן על העצמי האינדיבידואלי. באמצעות מדיטציה חוזרת ונשנית מתאחדים עם ההוויה האמתית ועוברים מעבר לכל המאיה האוניברסלית." (שם 1.10)