קאטה אופנישאד חלק שלישי

פרק 1

1. (הבורא) בעל הקיום העצמי, ייסר את החושים וגרם להם לפנות החוצה. לכן רואה האדם את הדברים החיצוניים ולא את האטמאן הפנימי. בעל ההבחנה השואף לאלמוות, מפנה את עיניו פנימה וצופה באטמאן.

2. אנשים חסרי תבונה רודפים אחרי הנאות חיצוניות, ונתפסים כך במלכודת מוות רחבה. בעלי ההבחנה, היודעים את מהות החיים הנצחיים, אינם מחפשים כאן (בעולם היחסי) יציבות בקרב דברים חולפים.

3. באמצעותו אנו חשים בצורה, בטעם, בריח, בצליל ובמגע (ובעינוגים) הקשורים לכך. הוא הינו, למעשה, האטמאן. האם קיים דבר שאינו כלול בידיעתו? (מציאות) זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

4. אדם מודע דרכו למצב הערנות והשינה. המכירו כך, כאטמאן הגדול הנוכח בכל, מפסיק לחוש כל צער.

5. היודע כי הג'יווה (העצמי האינדיבידואלי) הנהנה מפרי הפעילות, הינו האטמאן, שליט העבר והעתיד, אינו נרתע (מדבר כלשהו). (מציאות) זאת הינה למעשה ברהמאן.

6. בתחילה הוא נוצר מטאפאס. בראשית הוא נולד מהמים. הוא שוכן עם היסודות בחלל הלב. המגשים זאת, (יודע את ברהמאן). (מציאות) זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

7. אדיטי הופיעה כפראנה. כל הדוות כלולים בה, היא נגלית עם היסודות ושוכנת בחלל הלב. (מציאות) זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

8. אגני הכול-יודע חבוי כעובר, הנישא היטב ברחם אימו, בשתי פיסות עץ היוצרות אש. אנשים ערניים מוקירים אותו מדי יום במנחות. (מציאות) זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

9. השמש זורחת מקרבו ושוקעת אליו. כל הדוות כלולים בו, ואיש אינו עובר מעבר אליו. )מציאות) זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

10. מה שנמצא כאן, בעולם זה, קיים שם (במציאות המוחלטת), ומה ששם הוא כאן. הרואה כאן שונ,י נודד מכיליון למוות.

11. הרוח המודעת יכולה להשיג את (ברהמאן), ואז הריבוי חדל להתקיים. הרואה כאן שוני, נודד מכיליון למוות.

12. פורושה הגדול כבוהן שוכן בגוף. המכירו כשליט העבר והעתיד, אינו נרתע (מדבר כלשהו). )מציאות (זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

13. פורושה הגדול כבוהן, נמצא כאש ללא עשן, שליט העבר והעתיד, קיים היום ויתקיים גם מחר. )מציאות (זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

14. מי גשם, היורדים על פסגת הר, זורמים בין הגבעות מכיוונים שונים. אדם, הרואה ריבוי במציאות, אץ אחריו כך מכיוונים שונים.

15. מים טהורים הנמזגים למים טהורים אחרים, נשארים טהורים. כך, הו גוטאמה, האטמאן של האדם הנאור מתלכד עם ברהמאן ונשאר טהור.

2.2

1. אינטליגנציה טהורה בלתי נבראת (ברהמאן) שוכנת בעיר בעלת אחד עשר שערים. מדיטציה (מאפשרת לאדם) להשתחרר מכל צער ולזכות בשחרור. )מציאות (זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

2. שוכן בעולם השמימי כברבור (השמש) ברקיע. שורה בכול כאוויר במרחב. שרוי כאש על פני האדמה וכאורח בבית. כך הוא שוכן בקרב בני האדם, בקרב הדוות, בריטה (הסדר הקוסמי) ובמרחב. הוא נולד במים, על פני האדמה, ביאגיה ובהרים. הוא הינו אמת אוניברסאלית (וההוויה) הגדולה.

3. הוא דוחף את הפראנה (הנשימה) כלפי מעלה ומניע את אפאנה (השאיפה) למטה. כל הדוות מוקירים אותו, הנערץ, השוכן במרכז (הלב).

4. מה עוד נשאר בגוף זה, כאשר (האטמאן) השוכן בגוף, מתנתק ומשתחרר ממנו? )מציאות (זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

5. אין בנמצא בן-תמותה, המתקיים באמצעות נשימה ושאיפה; שניהם תלויים באחר המאפשר את קיומם.

6. הו גוטאמה, אספר לך כעת סוד על הברהמאן הנצחי ועל קיום האטמאן לאחר המוות.

7. נפשות מסוימות נכנסות לרחם כדי לזכות בגוף, ואחרות מתחברות לעצמים דוממים בהתאם לקארמה שלהן ולידע, שהן רכשו (בחיים קודמים).

8. פורושה זה ער בשעה שאנו ישנים, ומעצב שאיפה אחר שאיפה. מציאות זאת הינה הברהמאן הטהור. מציאות זאת הינה אכן אלמותית. כל העולמות קבועים בו, ואיש אינו יכול לעבור מעבר לו. (מציאות) זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

9. כאש אחת החודרת לעולם זה ומשתנה לצורות שונות בהתאם לעצמים (שהיא מעכלת), כך האטמאן הינו אחד בכל הברואים. הוא משתנה בהתאם לצורה, שאליה הוא מתחבר, ועם זאת קיים מעבר לכולם.

10. כאוויר אחד, הנכנס לעולם זה ומשתנה לצורות שונות בהתאם לעצמים (שאליהם הוא חודר), כך האטמאן האחד בכל הברואים, משתנה בהתאם לצורה, שאליה הוא מתחבר, ועם זאת קיים מעבר לכולם.

11. השמש, המהוה את עין העולם כולו, צופה בו ואינה מוכתמת מפגמים חיצוניים, שבהם ניתן לחזות בעיניים. האטמאן האחד, השוכן בכל הברואים, נמצא כך מחוץ (לעולם), ואינו נפגם מהצער העולמי.

12. האטמאן האחד שוכן בכל הברואים, מפקח על כולם ומשכפל את צורתו האחת. חכמים, החוזים בו כקיים בעצמיות,ם חווים אושר נצחי, ואילו אחרים אינם (מסוגלים לחוות) זאת.

13. נצחי בקרב חולפים, תודעה בישויות בעלות מודעות, אחד המגשים את שאיפות הרבים. חכמים, החוזים בו כשוכן בתוכם, חווים שלוה נצחית, ואילו אחרים אינם (מסוגלים לחוות) זאת.

14. כיצד אוכל להכיר אושר עילאי בל יתואר זה, שהם חווים בצורה ישירה? האם (האטמאן) מאיר מתוכו או שמא הוא משקף אור אחר?

15. שמש, ירח, כוכבים וברקים אינם מאירים במקום זה, לא כל שכן האש הארצית. מאורו כל אלו מעניקים אור. קרינתו מאירה את כל (הבריאה).

2.3

1. עץ תאנה נצחי זה (גדל, כאשר) שורשיו פונים למעלה וענפיו למטה. הוא בלבד נקרא ברהמאן טהור ואלמותי. כל העולמות קבועים בו; לא ניתן לעבור מעבר לו. (מציאות) זאת הינה, למעשה, ברהמאן.

2. כל היקום נוצר ורוטט עקב הימצאות הברהמאן העילאי. הוא משרה פחד גדול כברק המופיע ברקיע. היודעים זאת הופכים לבני-אלמוות.

3. מיראתו האש בוערת. מיראתו השמש זורחת. מיראתו אינדרה, וואיו והמוות עצמו כהיבט חמישי אצים בדרכם.

4. המסוגל להגשימו לפני כליון הגוף, (משתחרר מבערות). (מי שאינו יכול להשיגו), מוכן להתגלמות (חוזרת) בעולמות הברואים.

5. כאדם הרואה (את עצמו) במראה, כך (ניתן לראות את האטמאן) בעצמי האינדיבידואלי. כבחלום כך (הוא נראה) בעולם האבות, כעצם המשתקף במים כך (הוא מתגלה) בעולם הגאנדהארוות, וכאור וצל – בעולמו של בראהמה.

6. החושים נוצרים בנפרד (מהיסודות המעודנים). הם מופיעים ונעלמים (בערנות ובשינה). החכם המכירם כשונים (מהאטמאן), אינו חש כל צער.

7. הרוח נמצאת מעבר לחושים. האינטלקט שוכן מעבר לרוח. האטמאן הגדול (היראניאגארבה) מצוי מעבר לאינטלקט, ואוויקטה (פראקריטי או המציאות הבלתי נגלית) נעלה גם ממנו.

8. אולם הפורושה הטרנסנדנטאלי מצוי מעבר לאוויקטה. הוא שורה בכול ומשולל תכונות מיוחדות. ידיעתו מאפשרת השתחררות (מבערות) וזכייה באלמות.

9. צורתו אינה נמצאת בתחום שדה הראייה. איש אינו יכול לחזותו בעיניים. (הוא הינו) אינטליגנציה טהורה, המוגשמת בעזרת הלב והרוח. היודעים זאת הופכים לבני אלמוות.

10. (המורים הוודיים) אומרים, כי במצב הטרנסנדנטאלי חמשת (החושים המקנים) ידע שוקטים עם הרוח.

11. מצב זה, שבו החושים יציבים, נקרא יוגה. דבר אינו מסיח אז את הדעת. יוגה היא, אכן, מקור ומטרת (כל הקיום).

12. לא ניתן להשיגו בראייה, במחשבה ובדיבור. אין להבינו מלבד באמירת (האדם הנאור): "הוא קיים".

13. יש להבין בתחילה את טבעו (הטרנסנדנטאלי,) ולאחר מכן – את טבעו הנגלה. יש להתנסות בשניהם. כאשר מבינים את טבעו (הטרנסנדנטאלי,) התבטאותו (הנגלית) מתבהרת.

14. כאשר כל הרצונות השוכנים בלב מושלכים , הופך בן-תמותה לבן-אלמוות, ומגיע לברהמאן גם בהיותו שרוי כאן (בגוף).

15. כאשר כל הקשרים המצויים כאן בלב מושלכים הופך בן-תמותה לבן-אלמוות. עד כאן הלימוד (הוודי).

16. מאה ואחד עורקים נמצאים בלב. אחד מהם מוביל לפסגת הראש. היוצא דרכו למעלה הופך לבן אלמוות. עם (העורקים) האחרים אנשים עוזבים (את הגוף) בדרכים אחרות.

17. פורושה, האטמאן הפנימי הגדול כבוהן, שוכן לעד בלב האדם. על האדם להפרידו בהתמדה מהגוף, בדרךש בה מפרידים עלים, המסתירים את הגבעול, ולהכירו כטהור ואלמותי, כן