קאטה אופנישאד חלק ראשון

מבוא

קאטה אופנישאד נקראת על שמו של רישי קאטה שביסס את אחד הענפים (שאקות) של היאג'ור וודה.
השם קאטה נובע מהשורש "קאט" שמשמעותו לחיות במצוקה או בבילבול. באופנישאד זה המורה מראה כיצד ניתן להשתחרר ממצב זה המאפיין את החיים היחסיים וכיצד אדם יכול להתבסס במצבי תודעה גבוהים ולחיות חיים החופשיים מכל צער וסבל. הקאטה כוללת שני חלקים המחולקים כל אחד לשלושה פרקים .
הפרק הראשון מתחיל בסיפור המופיע גם בטאטריה-בראמנה. ווז'אשרוואס; ברהמין מפורסם בעושרו, ביצע יאגיה בה אדם היה אמור להעניק את כל רכושו לכוהנים ולברהמינים . ביצוע זה היה אמור להבטיח את הצלחת היאגיה ולאפשר לאדם לחוות אושר בעולם השמימי.
נציקטה בנו הצעיר של ווז'אשרואס הבחין כי אביו העניק לכוהנים ולברהמינים פרות זקנות וחסרות תועלת. הוא האמין בתום לב כי יש לבצע את הטכסים הוודים בצורה נכונה וידע שאביו יצור בהתנהגותו השפעה קארמתית שלילית שתאמלל אותו לאחר מותו. נציקטה שאף לחסוך מאביו את הסבל הצפוי לו. הוא פנה אליו וטען שבן נחשב לרכושו הבלעדי של האב ולכן עליו להכלילו בדברים אותם הוא מעניק לאחרים ביאגיה ולכפר בכך על חטאו. נציקטה המשיך ושאל את אביו לאיזה ברהמין הוא מתכוון למוסרו וכאשר לא קיבל תשובה לשאלתו הוא המשיך וחזר עליה שלוש פעמים. אביו, שראה בשאלותיו עזות מצח, ענה לבסוף בכעס כי הוא ימסור אותו ליאמה, אל המוות. לאחר שחמתו שכחה ווז'אשרוואס, שכמובן לא התכוון לשלוח את בנו למוות, הצטער והתחרט על דבריו אולם נציקטה פנה אליו ואמר כי מאחר והמוות הינו תופעה טבעית, אין לחשוש ממנו ולכן עליו לדבוק בדבריו ולמסרו לאל המוות.
נציקטה הגיע למקום משכנו של יאמה אולם אל המוות לא שהה בביתו. הכתבים הוודים טוענים כי כאשר אדם (שאינו מואר) עוזב את העולם שליחו של יאמה מלווים אותו בדרכו האחרונה. עוזריו של יאמה נדהמו לראות נער צעיר המגיע למקום משכנו של אל-המוות מרצונו החופשי וללא הליווי המקובל ולכן הם לא קיבלוהו בדרך השמורה לאורחים מכובדים. נציקטה חיכה שלושה ימים על מפתן הדלת וכאשר אל המוות חזר הוא התנצל על האירוח הלקוי והציע לנציקטה להביע שלוש משאלות כפיצוי על שלושת הלילות בהן הוא שהה בביתו ללא הכנסת האורחים המקובלת.
נציקטה ביקש מיאמה במשאלתו הראשונה לדאוג לכך שאביו יחדל לכעוס עלו ושהוא יקבלו בחמימות ובשמחה אם חזרתו לעולם הגשמי. משאלה זאת מבליטה את אופיו האצילי של נציקטה שדאג בכנות לאביו מבלי לשמר לו טינה על מעשיו. יאמה הסכים והגשים את משאלתו.
במשאלתו השנייה נציקטה ביקש מיאמה להסביר לו את תופעת המוות במונחים של תוחלת חיים ארוכה. הוא ביקש מיאמה ללמדו את הדרך הנכונה לבצוע יאגיה שתאפשר לאדם להגיע, באמצעות החייאת חוקי טבע ספציפיים, לעולם השמימי וליהנות שם מחיים ארוכים. יאמה הביע שביעות רצון משאלתו והעניק לו ידע על ביצוע נכון של היאגיה.
שתי משאלותיו הראשונות של נאציקטה דנו בהשגת אושר בחיים היחסיים, המשתנים, אולם לאחר שיאמה הגשים משאלות אלו נציקטה המשיך במשאלתו השלישית לחקור ביחס למציאות המוחלטת והדרך להגשמתה. נציקטה רצה לדעת אם קיימת באדם מציאות אלמותית המשתמרת לאחר מות הגוף. הוא שאל, במילים אחרות, אודות האטמן הנצחי הקיים בכל אדם. המסורת הוודית טוענת כי יש לשמור בסוד את הידע על המציאות הסופית ועל המורה להעבירו אך ורק לתלמיד הראוי לכך. יאמה ניסה לכן להציג בפני נציקטה פיתויים שונים כדי לגרום לו לבחור במשאלה אחרת אולם נציקטה עמד בכל הפיתויים וטען כי הם חולפים וחסרי משמעות נוכח משאלתו המקורית.
יאמה נאלץ כך לפרוש בפני נציקטה את הידע הסודי בדבר המציאות המוחלטת והדרך להגשמתה וידע זה מהווה את החלק העיקרי והחשוב של הקאטה אופנישאד.

*
פרק ראשון

1. ווג'אשראוואס נתן את כל רכושו משאיפה לזכות בפרי (יאגייאת אווישואג'יט). היה לו בן בשם נאציקטה.

2. כאשר המתנות נלקחו (לברהמינים), התעוררה אמונתו הפנימית של נאציקטה, שהיה עדיין נער, והוא הרהר:

3. פרות אלו חסרות חלב וכוח. המים המיועדים להן נשתו, מזונם נאכל. המעניקם במתנה, מגיע לעולמות נטולי אושר.

4. הוא אמר לאביו: "אדוני למי תתני במתנה?" לאחר שלא קיבל תשובה, חזר על דבריו בשנית ובשלישית. לבסוף ענה אביו ואמר: "אמסור אותך לאל המוות".

5. הנני הראשון או לפחות האמצעי מבניו ותלמידיו הרבים של אבי, חשב נאציקטה, ולפיכך מה התועלת שאוכל להביא ליאמה? (אולם בהחלטה למלא את דברי אביו, פנה אליו ואמר:).

6. אל נא תחזור בך משבועתך. זכור כיצד נהגו אבותיך, וכיצד נוהגים אנשים בימים אלו. אדם מגיע לבשלות כגרגר תירס (ונופל על האדמה), וכגרגר תירס הוא שב ונולד.

7. (נאציקטה הגיע למקום משכנו של יאמה, אולם לא מצא את אל המוות בביתו. נאציקטה המתין לו שלושה לילות. כאשר יאמה חזר, הוא פגש את משרתו, וזה פנה אליו בדברים הבאים:) ברהמין, הנכנס לבית כאורח, מופיע כשלהבת אש. יש לקבלו במנחות, ולכן הו בן השמש (יאמה). הבא נא עבורו את המים.

8. תקוות וציפיות, חברה טובה, אושר, יאגיות, פעילות טובה, בנים ובקר נלקחים מאדם חסר תבונה, שאורח ברהמין שהה תחת צל קורתו, בלי לסעוד את לבו.

9. (יאמה פנה לנאציקטה ואמר:) "הו ברהמין, שהית שלושה לילות בביתי כאורח מכובד, בלי לסעוד את לבך. הו ברהמין, הנח לכן לברכותיי להיות עמך. מי ייתן ואזכה בשפע ובהצלחה. שאל נא ביחס לכך שלוש משאלות (אחת עבור כל לילה שבו שכנת תחת צל קורתי)."

10. (נאציקטה השיב:( "הו אל המוות, משאלתי הראשונה היא (שאבי) גוטאמה יהיה שמח ורגוע וחמתו עליי תפוג. משאת נפשי היא שכאשר אשתחרר ממך, הוא יוכל להכירני ולברכני בחמימות."
11. (יאמה ענה:) "אודאלאיק ארונה, (אביך) יכירך ויאהבך כבעבר. חרונו יפוג, ושנתו תערב בראותו אותך משוחרר ממלתעות המוות."

12. (נאציקטה אמר:) "בעולם השמימי אין חווים כל פחד. אתה אל המוות אינך נמצא שם, ואיש אינו חושש מזיקנה. אדם עובר במקום זה מעבר לרעב ולצמא, משאיר מאחוריו צער וחווה אושר.

13. הו אל המוות, הנך מכיר את האש (אגני) המובילה לעולם השמימי. הנני מלא באמונה. אנא תאר אותה בפני, והסבר כיצד שוכני גן עדן זוכים באלמוות. זאת משאלתי השנייה.

14. (יאמה אמר:) "הנני מכיר היטב את האש, המובילה לעולם השמימי, ואתאר אותה כעת בפניך. הו נאציקטה, למד על כך ממני. אש זאת תומכת ביקום ובאמצעותה ניתן להשיג את העולם הנצחי. דע כי היא שוכנת במקום סודי (בלב)
15. המוות תיאר בפניו את האש המהוה את תחילה העולם, את סוג וכמות האבנים (המשמשים לבניית מזבח היאגיה) ואת הדרך (שבה יש להשתמש בהן). נאציקטה חזר על כל הדברים שלמד, ויאמה שהיה שבע רצון מדבריו, דיבר שנית.

16. (יאמה) בעל הנפש הגדולה אמר לו בשמחה: "מעניק אני היום לך, נאציקטה, תשורה נוספת. אש זאת תיקרא על שמך, וקבל נא גם מחרוזת אבנים צבעוניות.

17. אדם המבצע שלוש פעמים יאגיה זאת של נאציקטה, לאחר שאיחד את השלוש (יודע, ידוע ותהליך הידיעה), וביצע את שלוש הפעולות (ביצוע יאגיות, לימוד הוודות ומתן צדקה) יעבור מעבר ללידה ולמוות. כך הוא יכיר את הדווה הכול יודע.

18. חכם היודע שלוש פעולות אלו והמבצע שלוש פעמים את היאגיה של נאציקטה, ישיל מעליו בתחילה את אזיקי המוות, יעבור מעבר לכל צער, ויחווה אושר בעולם השמימי.

19. הו נאציקטה, בזה אני מגשים את משאלתך השנייה, שלה עתרת, בדבר האש המוליכה לעולם השמימי. אנשים ישיחו על אש זאת כשייכת לך. הו נאציקטה, שאל כעת את משאלתך השלישית.

20. (נאציקטה אמר:) "קיים ספק ביחס לאדם שנפטר. יש אומרים: "הוא קיים (גם לאחר המוות)" ואחרים טוענים: "הוא אינו קיים". אנא למדני ידע זה. זאת משאלתי השלישית.

21. (יאמה אמר:) "אכן, גם לדוות הקדומים יש ספקות ביחס לשאלה זאת, הנושא עדין ואינו קל להבנה. נאציקטה, בחר במשאלה אחרת, ואל נא תכביד עליי. שחררני ממילוי משאלתך."

22. (נאציקטה אמר:) "אכן גם הדוות מטילים ספקות ביחס לשאלה זאת, ואתה, אל המוות, אומר כי היא אינה קלה להבנה. לא ניתן למצוא מורה, המסוגל ללמד נושא זה כמוך, ולכן אין משאלה אחרת המשתוה לה."

23. (יאמה אמר:) "בחר בבנים ובנכדים שיחיו מאה שנים. בחר בשפע בקר, פילים, זהב וסוסים. בחר בשטח אדמה רחב ובחיים ארוכים ככל אוות נפשך.

24. אם עולה בדעתך כל תשורה אחרת, המשתווה למשאלתך זאת, אנא בחר בה. שאל עושר ואריכות ימים. הו נאציקטה, זכה בעושר כאן עלי אדמות. ביכולתי לאפשר לך ליהנות מכל שאיפותיך.

25. בקש כרצונך מילוי כל השאיפות אשר קשה להגשים בעולם חולף זה. הנה שרועות כאן על המרכבות נערות יפיפיות, כשהן אוחזות בידיהן כלי נגינה. אין בן תמותה היכול להשיגן. הו נאציקטה, אני מגישן לך, כדי שישרתוך, אולם אל נא תשאלני על אודות המוות."

26. (נאציקטה אמר:) "הו יאמה, עינוגים אלו חולפים ומכלים את חייות כל חושי האדם. החיים קצרים. קח לך את המרכבה הזאת, קח לך את השירים והריקודים.

27. אדם אינו מוצא סיפוק בעושר. הנוכל ליהנות מעושר, לאחר שחזינו בך?! הנוכל לחיות (בשלוה), כל עוד אתה שולט בעולמנו?! הנני ממשיך לבחור באותה המשאלה.

28. כיצד אדם המגיע לקרבת בני אלמוות שאינם נכחדים, והמכיר בכליונו עלי אדמות, יכול ליהנות מחיים ארוכים, ולעסוק בתענוגות היופי ואהבה?

29. ספר לי, מוות, על הדבר שאנשים מטילים בו ספק. מה קורה אחרי המוות? נאציקטה בוחר אך ורק במשאלה החודרת לידע חבוי זה."