מליוני אנשים חוגגים היום בהודו את דיפאוואלי חג האור שמוקדש למהלקשמי. איכות זאת של חוקי הטבע מייצגת שפע חומרי ורוחני, מזל טוב, עוצמה ויופי. לקשמי מגלמת איכות של סאטווה (טוהר) ורג'אס (פעילות) ומהווה את השאקטי או את הכוח היצירתי של ווישנו.
אחת הסוקטות (פרק) הידועות בריג וודה מוקדשת "לשרי" או ללקשמי. סוקטה זאת אמורה לבטא בצורה מלאה את האיכויות השונות של לקשמי ומשתמשים בה בהודו לביצוע טקסים וודים (יאגיות) שאמורים להחיות את האנרגיה של לקשמי ולחזק שפע חומרי והתפתחות רוחנית המובילה לפיתוח מצבי תודעה גבוהים.
לקשמי אלת השפע
1 הו אגני, רצה בנועם את מהלקשמי אלת השפע, שצבע גופה זהוב. מעוטרת בזרי זהב וכסף, לבושה צהוב, פניה כשל הלבנה במילואה, ועיניה מברכות את האנושות בחן ובחסד.
2. הו אגני, עושר ושפע, זהב, בקר ובעלי-חיים מועילים, משפחה וילדים, בכל אלה אזכה מברכותיה של מהלקשמי. עם הגיעה אל ביתי שפע זה לא יאבד עוד.
3. לקשמי זהובה זו, שתהלוכותיה כוללות סוסים שמימיים ומרכבות, פילים המחדקים את צליל האום, הו אגני, אני קורא לעזרתה.
4. ישובה על לוטוס בן אלף-עלים גופה באותו גוון, חומלת, קורנת, מחייכת תמיד, מגשימת כל המאוויים, מי יתן ותיעתר לבקשותיי. אני קורא למהלקשמי שצבעה זהוב.
5. אני קורא למהלקשמי, הזוהרת והמאירה כלבנה במילואה, נערצת ללא הרף על-ידי הדוות, נדיבת-לב, בעלת ידיים דמויות-לוטוס של תהילה. חודרת-כול אני מוצא מקלט ברגלי הלוטוס שלה. מי יתן ותחריב את עוניי לעד.
6. הו אם אוניברסאלית, זורחת כשמש, מהתכנסותך בתוך עצמך נולדים עצי הבילווה והטולסי, סמלי עץ החיים. פירותיהם מסלקים את דלותנו הפנימית והחיצונית, ברכי אותנו בפנימי ובחיצוני.
7. הו דווי, מי יתן וקוברה, מניבהדרה וקירטי יהיו שלי. אז אזכה בכל העושר והתהילה. בחסדך תהיה ארצי משגשגת ואזרחיה בריאים, עשירים ושלווים.
8. אני מצומק כשלד, מתאוה למותה של אותה אלת-העוני. הרחיקי בנועם עוני ובשורה רעה מביתי. ברכי אותי בשפע ובשמחה.
9. אני קורא לאלה הנשגבה ללקשמי לשכון לנצח בביתי. היא הסוככת העליונה ואלת היקום כולו. כמו אמא אדמה היא מעניקה שביעות-רצון. ברכותיה מביאות לנו את ניחוח משחת עץ האלמוג. מי יתן ואישוארי זו תהיה נוכחת בתוכי.
10. מי יתן ומהלקשמי תגשים את משאלותיי. מי יתן ואשיג שלמות. מי יתן ומילותיי תתגשמנה. מי יתן ויוענקו לי בקר, עושר, מזון, חלב ודבש לחלוק בהם עם כולם, מי יתן והיא תבוא אליי בדמות תהילה בת אלמוות.
11. אנו צאצאיו של קרדמה החכם, שהינו אחד מבניה. אנו קוראים לו להציב את מהלקשמי, המעוטרת בזרי הלוטוס, במשפחתי שכך יהיה!
12. אנו קוראים לבן אחר, צ'יקליטה, לשכון בביתנו, ולמהאלאקשמי לשהות במשפחתנו.
13. הו אגני, אני מתחנן אליך שוב, לבקש את נוכחותה של לקשמי דוי, למען נשכון עם אותה אם מלאת חמלה, המברכת ביד הלוטוס שלה. מי יתן ואותה האלה, צהובת-הלבוש, עטורת זרי-הלוטוס ובעלת פני הלבנה, תרעיף עלינו את ברכותיה המובחרות ביותר.
14. הו אגני, רצה את מהאלאקשמי, הקוטלת את הרוחות הרעות, אך החומלת על חסידיה, משכן של בשורות טובות, מעניקה חסות מוחלטת, אלף שמשות. מי יתן ואותה הירנים תהיה שבעת רצון מאיתנו.
15. הו אגני, אנא התפלל אל לקשמי זו, למען נבורך בשפע בלתי-נדלה. מי יתן ושפע זה יביא את השמחה והשלוה הגדולות ביותר, בד-בבד עם מלוא הרווחה החומרית, ומעל לכל – את ההארה.
בסרטון המצורף תוכלו לשמוע בתחילה את הפורושה סוקטה מהריג וודה שקשורה לויישנו ואמורה להחיות את השקט הטרנסנדנטלי שנמצא בבסיס הבריאה ולאחר מכן את השרי סוקטה.
לקשמי והלוטוס
לקשמי מתוארת בספרות הוודית כאישה יפת תואר בעלת ארבעה ידיים שעומדת או יושבת על לוטוס. בכל אחד מידיה העליונות היא אוחזת לוטוס וגם סביב צווארה היא עונדת מחרוזת של לוטוסים.
לוטוס מסמל במחשבה ההודית איכות של סאטווה או טוהר וחוסר ההצמדות לתחום היחסי, משתנה של החיים. הלוטוס צומח מבוץ אולם הלכלוך אינו דבק בו והוא נשאר תמיד נקי וצחור. באופן דומה אדם מואר מבוסס בקביעות בטוהר פנימי ואינו נצמד לאירועים ואנשים שונים גם כשהוא פועל בתוך "הבוץ" של העולם היחסי.
העובדה שלקשמי קשורה בצורה כה הדוקה ללוטוס שצומח מהבוץ מרמזת על כך שהיא מייצגת ושולטת בכוח מסתורי שמאפשר גדילה והזנה. יחד עם זאת העובדה שהיא יושבת או עומדת על לוטוס שפורח מעל המים מבלי להזדהם מהבוץ מצביע על אוטוריטה ושלמות רוחנית.
הלוטוסים שלקשמי אוחזת בידה נמצאים בשלבים שונים של פריחה ומייצגים גם שלבים שונים בהתפתחות התודעה.
לוטוס מסמל גם פריון, עוצמה וחיים שמושרשים במים שמסמלים במחשבה ההודית תודעה טהורה בלתי מוגבלת שנמצאת בבסיס הבריאה. ברמה המיקרוסקופית ניתן להתייחס ללוטוס כסמל לכל העולם הנברא והעובדה שלקשמי מחוברת אליו מסמלת התפתחות ופריחה מלאה של החיים האורגניים.
בפוראנות ווישנו בן זוגה השמימי של לקשמי מתואר כשרוי במנוחה על אוקיאנוס שמייצג תודעה טהורה שעומדת בבסיס הבריאה. מטבורו של ווישנו צומח לוטוס שמסמל מחזוריות והתחלה חדשה של הבריאה הקוסמית. רעיון דומה מופיע במסורות הטאנטריות בציורים של מנדאלות שבהם הלוטוס מסמל את העולם הנברא. הלוטוס מצביע במאנדלות אלו על גדילה, התרחבות וכוח שקשור לפוריות .
במסורת הבודהיסטית וההינדואיסטית ניתן למצוא פסלים ותמונות רבות שבהם האלים והבודהות עומדים או ישובים על לוטוס שמסמל עוצמה ואוטוריטה. העמידה או הישיבה על הלוטוס מציינת גם שהאלים או הבודהות עברו מעבר למגבלות העולם היחסי (המסומל בבוץ שממנו הלוטוס צומח) ומחוברים בחופשיות ובקלות למציאות הטרנסנדנטלית המוחלטת שעומדת בבסיס הבריאה.
מלכים ופילים מרחפים
פיל נחשב בהודו לחייה קדושה שמייצגת כמה תפקודים או תופעות בטבע. התופעה הראשונה קשורה להורדת גשם שמפרה ומדשן את האדמה. בהקשר זה קיימות מסורות עתיקות בהודו שטוענות שלפילים היו בתקופה הקדומה כנפיים והם היו למעשה עננים שהמטירו גשם בכל מקום שאליו הם הגיעו. בשלב מסוים הם נחתו על עץ והפריעו לקדוש שישב מתחתיו ותרגל מדיטציה. קדוש זה קילל אותם וכך הם איבדו את הכנפיים שלהם והתחילו לנוע על פני האדמה. פילים אלו נחשבים לבני דודים של פילים לבנים שממשיכים לשהות ברקיע כעננים. בהתאם למסורת זאת הפילים הארציים מושכים או מעוררים את הפילים השמימיים (כלומר את העננים) להמטיר גשם על הארץ.
פילים היו קשורים בהודו הקדומה גם לסמכות מלכותית. המלכים נהגו להקים אורוות פילים ששימשו כנושאי ארטילריה כבדה בשדה הקרב. פילים סימלו סמכות מלכותית ומסיבה זאת המלכים נהגו לעיתים קרובות לנסוע אליהם בטקסים ובתהלוכות. בתקופה העתיקה האמינו שמלכים אחראים לגשמים ולפוריות של היבולים. מסיבה זאת ניתן להניח שהיה חשוב להם לשמור על פילים מסביבם מתוך הבנה שהם יביאו גשמים שיזינו את האדמה ויבטיחו יבולים גבוהים.
בציורים ובפסלים רבים של לקשמי ניתן לראות שני פילים עומדים משני צדדיה ומזליפים עליה מים מכדים שהם אוחזים בקצה החדק שלהם. העובדה שפילים נמצאים משני צידה של לקשמי מקשרת אותה לאיכויות של סמכות מלכותית, גשם ופריון.
הכדים שהפילים אוחזים בקצה החדק מזכירים כמובן טקסים וודים שכוללים "אבישקם". בטקסים אלו נהוג להזליף מים קדושים שהוטענו במנטרות כדי לטהר את מבצע הטקס ואת האובייקטים השונים (כמו השיווה לינגם או השלינגם) שמייצגים איכויות שונות של חוקי הטבע. "האבישקם" הווה חלק חשוב מטקס הכתרת המלכים בהודו הקדומה. בטקס זה המלך היה מקודש על ידי הכהנים הברהמינים באמצעות הזלפת מים שלוותה בשירת מנטרות וודיות. תהליך זה היה אמור לטהר את המלך ולהעניק לו סמכות ועוצמה פנימית.
העובדה שהפילים משני צידה של לקשמי מזליפים עליה מים מזכירה את הרעיון של טקס האבישקה. לעיתים קרובות הפילים עומדים על לוטוסים שמייצגים בצורה בולטת את האיכויות של לקשמי. הקשר בין הפילים ללקשמי הוא הדדי. הם מטמיעים בה למעשה את אותם האיכויות שהיא כבר מגלמת והיא מצידה משפיעה עליהם את אותם האיכויות (עיקרון שמודגם בעובדה שהם עומדים על לוטוסים שמייצגים אותה).
לקשמי ווישנו
הפגישה הראשונה של לקשמי עם ווישנו מתוארת בסיפור ידוע על חביצת אוקיאנוס החלב שמתואר בגרסאות שונות במהברטה, בראמאינה ובווישנו פוראנה. בסיפור זה אינדרה מלך האלים התגאה במעמדו והביע חוסר כבוד לקדוש דורוואסה. אינדרה נחלש והאשורות; כוחות דמוניים שמייצגים היבטים הרסניים של חוקי הטבע, התחזקו ואיימו להשתלט על העולם השמימי. ווישנו הציע לאינדרה להשלים עם אויביו ולהניע אותם לחבץ יחד עם הדוות (שמייצגים היבטים חיובים של חוקי הטבע) את אוקיאנוס החלב. ווישנו טען שתהליך זה יגרום להופעת האמריטה; משקה אלים שיעניק אלמוות והציע שאינדרה והדוות ישתו ממנו כדי להתחזק ולזכות מחדש בריבונות על העולם. האלים והשדים התחילו לחבץ את האוקיאנוס כשהם משתמשים בהר מאנדרה כמקל שמשמש לחביצה ובוואשוקי (נחש ענק) כחבל שאותו הם משכו משני הכיוונים. איכויות שונות החלו להופיע מחביצת האוקיאנוס, בתחילה הופיע רעל קטלני, שיווה בלע אותו וכך הציל את העולם מהרס. לאחר מכן החלו להופיע מהאוקיאנוס ישויות שונות כמו קאמדנו; הפרה מגשימת המשאלות, קאוסטובה (אבן חן שאין שני לה) דאנוואנטרי שהביא לעולם את הידע של איור וודה ולקשמי. ווישנו בחר לענוד את הקאוסטובה על חזהו ולקשמי בחרה בחזה של ווישנו כמקום המשכן שלה.
החיבור של לקשמי לווישנו הינו תמידי, בפורנות אנו קוראים שבכל אחת מעשר ההתגלמויות של ווישנו (דאש אווטר) לקשמי מופיעה כבת זוגתו. כך לדוגמה כשווישנו מופיע כראמה לקשמי מופיעה לצידו כסיטה וכשהוא מתגלם כקרישנה לקשמי מופיעה כרוקמיני.
ארבע ידיים וצבעים שונים
ארבעת הידיים של לקשמי מסמלות את היכולת שלה להעניק לבני האדם את ארבעת המטרות הוודיות של החיים האנושיים (פורושארטאס): דארמה (חיים בהתאם ליעוד הקוסמי), ארטה (שפע חומרי), קאמה (הגשמת שאיפות ותשוקות) ומוקשה (שחרור מבערות או הארה).
לקשמי מתוארת בצבעים שונים בהתאם לאיכויות שונות שקשורות להתגלות הספציפית שלה.
ווישנו מייצג את האיכות של תודעה טהורה וסאטווה או טוהר. הצבע הכחול מסמל בספרות הוודית את המציאות המוחלטת ולכן כשלקשמי מופיעה כבת זוגתו השמימית של ווישנו היא מתוארת בצבע כחול כהה וכבעלת שתי ידיים.
בדרך כלל לקשמי מתוארת בצבע וורוד שמשקף את ההיבט האימהי שלה ואת החמלה שהיא רוכשת לכל היצורים החיים. כשלקשמי מתוארת בצבע צהוב מוזהב (כמו לדוגמה בשרי סוקטה) היא מסמלת את המקור לכל העושר והשפע החומרי. כשהיא לבנה היא מייצגת את הצורה הטהורה ביותר של פרקריטי (הטבע הראשוני) שממנו היקום התחיל להתפתח.
ברוב המקדשים בהודו שמוקדשים לווישנו ניתן למצוא פסלים של לקשמי. בדרום הודו היא מפוסלת בדרך כלל כיושבת על לוטוס ואוחזת בארבעת ידיה לוטוס, קונכייה (שמסמלת אנרגיה שקשורה לפראנה, תנועת אויר ותקשורת), אמריט קאלש (כלי או כד שמכיל בתוכו סומה או נקטר האלים) ועלי בילבה (שיח קדוש שאמור לייצג את האנרגיה של לקשמי). במקדשים מסוימים היא מכונה מהלקשמי ומייצגת למעשה היבט של דורגה; האם האלוהית שמסלקת שליליות ומקדמת שפע חומרי והתפתחות רוחנית מהירה. בהיבט זה מהלקשמי מוצגת כבעלת שמונה ידיים. בשתי ידיים הראשונות היא אוחזת לוטוסים, בשתי הידיים הבאות היא מביעה סימן או מודרה של ברכה ובארבעת הידיים הנותרות היא אוחזת קשת, חיצים, אלה, ודיסק שבאמצעותם היא משמידה את הכוחות הדמוניים.
היבטים שונים של לקשמי
המסורת הוודית מתארת שמונה היבטים של לקשמי (אשטהלאקשמי). בהיבט של ראג'הלקשמי היא מגלמת אלוהות מלכותית שמלווה ומגנה על מלכים ושליטי המדינה. ראג'הלקשמי ממשיכה לתמוך בשליט כל עוד הוא ממשיך לדבוק בנתיב היושר אולם נוטשת אותו ברגע שהוא מפסיק לפעול בהתאם לחוקי הטבע. כג'יאה לקשמי היא מייצגת את אלת הניצחון שעשויה להחליף במהירות ובאופן בלתי צפוי צד ולתמוך באנשים אחרים. כגיראהלקשמי היא מגלמת את הרעייה המסורה והחסודה שדבקה בבעלה וממלאת את כל צרכיו. כבאגהלקשמי היא מעניקה מזל טוב והצלחה, כיאשו לאקשמי היא מגבירה הערכה וכבוד. לקשמי מייצגת בדרך כלל איכויות נשיות חיוביות ועובדה זאת גרמה לכך שבהודו נהוג לקרוא לנשים שזה עתה נישאו בשם לקשמי בתקווה שהם אכן יביאו מזל טוב לבעליהם.
