פורושה סוקטה

פורושה הוא העצמי הבלתי מוגבל או הנפש הקוסמית העומדת מעבר לכל הבריאה החומרית . המילה נובעת מהשורש "פרי" שמשמעותו למלא. מזמור מפורסם זה מהמנדאלה או הפרק העשירי של הריג וודה מתאר יאגיה קוסמית שבה ההיבטים השונים של הבריאה החומרית נובעים מאי המוגבלות של פורושה.

פורושה סוקטה

הדוותה הוא פורושה. הרישי נאריאנה, הצאנדס אנושטוב ובפסוק האחרון טרישטוב.

1. אלף ראשים היו לפורושה, אלף עניים, אלף רגליים. הוא כיסה את האדמה מכל צד והתרחב בעשר אצבעות למעבר.
2. פורושה הוא כל העולם הנגלה, כל שהיה וכל שיהיה. שליט האלמוות הגדל עוד יותר במזון.
3. רב עוצמה הוא בגדולתו, ופורושה גדול מכל הקיום. כל הברואים הינם רבע מעצמיותו, שלושה רבעים אחרים נצחים בעולם השמימי.
4. בשלושה רבעים פורושה עלה מעלה, רבע ממנו נשאר בעולם זה ובעודו ממשיך שוב ושוב לגוון את הצורות השונות, הוא חדר לכל הבריאה החיה והדוממת.
5. ויראז נוצר ממנו, ובפעם השניה פורושה נברא מויראז. הוא ניגלה בלידתו ויצר לאחר מכן את האדמה והצורות הגשמיות.
6. כאשר הדוות הכינו את היאגיה עם פורושה כקרבן. חמאה המטוהרת הייתה האביב, עצי הבהרה היו הקיץ והמנחות היו הסתו.
7. הם כפתו את פורושה, אשר נולד לפני הבריאה, על העשבים. דוות בעלי יכולת בריאה ורישים הקריבו (לו מנחות).
8. מקורבן זה הוגשו מנחות אוניברסאליות, תערובת החלב והחמאה נבעה ממנו ואז הוא יצר חיות פראיות ומאולפות המנוהלות על ידי ואיו.
9. מיאגיה גדולה זאת נבראו מזמורי הריג והסאמה. המיקצבים ומזמורי היאגור נולדו ממנה.
10. סוסים וכל הברואים כפולי הלסת נבראו ממנו. בקר עיזים וצאן נבעו ממנו.
11. בהקריבם את פורושה כקורבן, לכמה חלקים בתרו אותו. כיצד הם קראו לפיו, לזרועותיו ולירכיו.
12. פיו הפך לברהמין. משני זרועותיו נוצרו הראג'אניה, ירכיו הפכו לוושיה. שודרות נבראו מרגליו.
13. הירח הופיע מרוחו, השמש נולדה מעינו. אינדרה ואגני נוצרו מפיו, ואיו מנשמתו.
14. החלל האמצעי הופיע מטבורו. הרקיע עוצב מראשו. האדמה מרגלו. אזורי החלל השונים מאוזנו. כך הם עיצבו את העולמות.
15. שבעה מתחמים היו ליאגיה. עשרים ואחת קורות עץ הוכנו לבארה כאשר הדוות חגגו את הטכס תוך עקידת פורושה כקורבן.
16. הדוות סגדו (לפורושה) באמצעות היאגיה. אלו היו החוקים הראשונים. ישויות אלו לקחו חלק בעולם השמימי מקום בו שוכנות היישויות והאלים הקדומים.

קבוצת פנדיטים (כהנים) וודים מדרום הודו מזמרים את הפורושה סוקטה ולאחר מכן את השרי סוקטה (מזמור למהלקשמי)