מבנה הספרות הוודית

וודה

הוודות נקראות "סמהיטות" ("אוספים") ומכילות אוסף של מנטרות (פסוקים) שונות המתארות את פעילות חוקי הטבע בכל תחומי הבריאה.

קיימות ארבעה וודות עיקריות:

1. ריג וודה- נחשבת לוודה החשובה ביותר. היא מחולקת לעשרה ספרים הנקראים מנדאלות. פסוקים רבים מהריג וודה חוזרים ומופיעים בשלוש הוודות האחרות ולמעשה ניתן לומר שכל ההיבטים האחרים של הספרות הוודית מרחיבים ומבארים את הידע שכלול בה.

ריג וודה כוללת ידע טוטאלי על הבריאה ועוסקת בהיבט הרוחני של תודעת האדם , בתחום החומרי של החיים ובאנרגיה המחברת את התחום הרוחני של החיים לתחום החומרי .

המנדאלה (ספר) הראשונה של הריג וודה מתארת את הטוטאליות של ההיבט החומרי והרוחני של הבריאה

(ברהמן) שמונת המאנדלות הבאות לאחריה מוקדשות להיבטים השונים של הטבע החומרי (פרקריטי) והמנדאלה העשירית מוקדשת לפורושה שהוא העצמי הטרנסנדטאלי הבלתי מוגבל השוכן בתוך כל אדם.

2. סאמה וודה- מדגישה את חשיבות המלודיה הקיימת בזרימת חוקי הטבע. פסוקי הסאמה וודה לקוחים בעיקר מהריג וודה ורק 78 מהפסוקים הנם מקוריים. היא מושרת במלודיה מיוחדת ושונה מזאת של הריג וודה. ההברות בה ארוכות יותר ומביעות את זרימת הסומה: איכות של חוק טבע שאחראית לחיבור החים החומרים עם החיים הרוחניים. שמיעת מזמורי הסאמה וודה מגבירה את זרימת הסומא בפיזיולוגיה ומאפשרת התנסות באושר עילאי (אננדה) ואת עידון התפיסה החושית. צלילי הסמה וודה אמורים, בנוסף לכך, לאזן את זרימת נשמת החיים (פראנה) בגוף.

3. יאג'ור וודה- רוב מזמורי היאג'ור וודה מיועדים להחיות את חוקי הטבע (דוות) ולהוקיר אותם בעת ביצוע יאגיות (טכסים וודים עתיקים).

פסוקי היאגור וודה לקוחים ברובם מהריג וודה אולם בנוסף לכך היא מתארת בפרוזה פרטים נוהליים והנחיות מדויקות לביצוע יאגיות שונות כמו יאגיה המבוצעת בירח מלא ובמולד הירח, יאגיות להחייאת האיכות של סומה באדם ובסביבתו וכו. היאג'ור וודה כוללת גם את הרודרם; טקסט רב עוצמה המחיה חוקי הטבע המיצגים בעת ובעונה אחת את השקט הטרנסנדנטאלי ואת האנרגיה האין סופית המצויה בבסיס הבריאה.

4. אטרווה וודה- מבארת ומרחיבה את הדיון בהיבט החומרי של חוקי הטבע המתוארים בשלמותם בריג וודה. ניתן למצא בה מנטרות או נוסחאות שונות שאמורות לסלק ולנטרל השפעות שליליות ולחזק היבטים חיובים בחיים. המנטרות אמורות בין השאר לפתח בריאות טובה, להבטיח צאצאים, לסלק מחלות, להגביר עושר, להתגבר על אויבים וכו. אטרווה וודה.

ברהמנה- שם כללי הניתן לשלושה היבטים של הספרות הוודית המתייחסים לעוצמה המארגנת של ברהמן הכלולה במנטרות של ארבעת הוודות העיקריות. הברהמנות כוללות שלושה הבטים:

1. ברהמנות- מתארות את ההיבט החומרי הכלול בארבעת הוודות העיקריות. הן מתמקדות בהנחיות המיועדות להבטיח ביצוע נכון של יאגיות ומסבירות כיצד יש להשתמש בפסוקים וודים בעת ביצוע היאגיה. הברהמנות מתארות בפרוט את הביצועים עצמם ודנות בזמן, בסביבה ובמקום המתאים לעריכתם. בנוסף לכך הן מספקות הסברים מפורטים בדבר מקור היאגיות והמשמעות הקשורה לביצועם. הידע הכלול בברהמנות אמור לשפר את ההיבט הנגלה, החומרי של החיים.

2. ארנייקה- מסבירה את ההיבטים הפסיכולוגים הפנימיים של היאגיות. הארניקות מוצאות ביאגיות איכויות עמוקות יותר המאפשרות לאדם לא רק להגשים את שאיפותיו החומריות כי אם לקדם את התפתחותו הרוחנית.

לאור זאת הם דנים בדרכים בהם יש לאמן את הרוח להתקשר בצורה ישירה עם חוקי הטבע כדי לזכות בברכתם בכל תחומי החיים.

3. אופנישאד- מתארות את ההיבט הרוחני המוחלט הכלול בוודות. פרוש המילה הוא "לשבת ליד" ובכך הם מתייחסות לצורת הלימוד הוודית המסורתית בה התלמיד יושב לרגלי המורה ומקבל ממנו בצורה ישירה ידע רוחני עליון. האופנישאדות מתארות את מטרת הקיום האנושי במונחים של הגשמת האחדות בן העצמי הטרנסנדנטאלי הפנימי (אטמן) להוויה המוחלטת האין סופית השוכנת בכל נקודה בבריאה (ברהמן).

וודנגה- אברי הוודה המספקים ידע על הדרך בה יש לשמר, לדעת ולהשתמש בוודה. הוודנגות מאפשרות לנו לזכות בידיעה עמוקה יותר של הזיהוי והודי המבוטא בארבעת הוודות העיקריות. קיימות שש וודנגות:

1. שיקשה- פונולוגיה. לימוד היגוי נכון של סאנסקרית המהווה את שפת הוודה. שיקשה מספקת חוקים לצירופי אותיות (סאנדי), תיאור האיברים (חייך, לשון וכו) בהם יש להגות את הצליל בצורה נכונה, והנחיות המאפשרות לזכור את הטקסט הוודי בצורה יעילה.

2. צ'אנדאס- דנים במשקלים או במקצבים בהם הוודה מושרת. משקלים אלו מחזיקים ביחד את המילים בסאנסקרית ואמורים ליצור במאזין הרמוניה ושביעות רצון פנימית.

3. ויאקרן- עוסקת בחוקי דקדוק המאפשרים עיצוב סופי של מילה משורשים ומקידומות שונות. ויאקרן טוענת שבסאנסקרית קיים יחס מושלם בן שם וצורה (נאמה רופה). כל שם כולל בתוכו באופן חבוי את צורתו המגבילה או במילים אחרות כל הנטיות הפנימיות של העצם כלולות בצליל מקביל המסמל אותו.

4 נירוקטה- דנה במשמעות של המילים הוודיות. היא מספקת מעין מילון וודי (נידאנדו) בו כל מילה מחולקת בהתאם להברותיה תוך ציון משמעות ההברות והשורש מממנו הם נגזרות.

5. גיוטיש- אסטרולוגיה וודית הכוללת שלושה ענפים עקריים:

א. סאמהיטה- אוסף של אירועים עולמים כמו שיטפונות, שפע ביבולים, רעידות אדמה ושינויי מזג אויר והקשר שלהם לתנועות הכוכבים.

ב. גניטה- מחולקת לשני איברים:

גניטה- חישובים מתמטים החיוניים לניתוח נכון של המפה האסטרולוגית ולחיזויים שונים.

גולה- תיאור מבנה היקום ומערכת השמש.

ג.הורה- פרוש המפה האסטרולוגית. הבט זה כולל ארבעה תחומים:

ג'אטאקה- תחזיות לעתיד בהתאם למפת הלידה האסטרולוגית של האדם.

מימיטה- פרוש סימנים סביבתיים המספקים אינדיקציות שונות למאורעות הצפויים להתרחש בעתיד.

פראשנה- ניתוח אסטרולוגי המבוסס על שאלות. החיזוי בשיטה זאת מבוסס על הזמן בו השאלה נשאלת.

מאורטה- קביעת זמן אסטרולוגי מתאים להתחלת פעולה.

6. קאלפה- חוקים המאפשרים לארגן את ביצוע היאגיות בצורה נכונה.

חמשת ההיבטים הקודמים של הוודנגות מכינים את האדם לפעילות וודית המתוארת בספרות הקאלפה. הבט זה של הוודנגות מבאר בצורה מעמיקה יותר את תהליכי היאגיות המופעים בברהמנות והמיועדים ליצור השפעות מיטיבות בכל תחומי החיים. קלפה דנה באמצעים חומריים העוזרים לנו לבצע את היאגיות, היא מפרטת את הקשר המצוי בן טקסים וודים שונים למנטרות, לחוקי הטבע (דוות) ולחומרים העוזרים לנו לבצע את היאגיות. בנוסף לכך היא דנה במספר המלומדים הרצוי לביצוע היאגיות השונות ומפרטת את סוגי ומידות הכלים בהם יש להשתמש בטכסים אלו.

אופנגה- איברים (אנגה) מישנים (אופה) של גוף הוודה. האופנגות מסייעות לאדם לפתח מצבי תודעה גבוהים. בדומה לשאר היבטי הספרות הוודית הרישים זיהו את האופנגות מהשדה הטרנסנדנטאלי ולכן הם נקראות גם דארשנות (חזון פנימי). קיימות שישה אופנגות שלושת הראשונות מספקות הבנה אינטלקטואלית על המציאות ושלושת האחרונות מספקות אמצעים מעשיים לפתח את התודעה כך שהיא תוכל לחוות, בטבעיות ובחוסר מאמץ, את הטוטאליות של חוק הטבע (הוודה)

1. ניאיה- מדע הלוגיקה הוודית המיועד לסלק ספקות ומאפשר חקירה הגיונית או חזרה לאקסיומות בסיסיות. ניאיה מספקת שישה עשר קריטריונים לוגים המאפשרים לאדם לבדוק את התהליך של רכישת ידע אמיתי.

2. וויששיקה- דנה בתכונות המייחדות עצם אחד מאחרים. ויששיקה חוקרת את הערכים הבסיסים בטבע ומתארת תשעה ישויות סופיות המהוות בסיס לכל הבריאה: אדמה (פריטווי), מים (אפאס), אש (טז'אס), אויר (ואיו), חלל (אקשה), זמן (קאלה), כיוון בחלל(דיק), נפש (אטמן) ורוח (מאנס). התכונות המיוחדות של ישויות אלו אחראיות לריבוי ולגיוון הנחוה בבריאה

3. סאנקיה- מתארת את המציאות בצורה דואליסטית כמורכבת משני היבטים עיקריים פורושה ופרקריטי.

פורושה הוא הנפש או העצמי הקוסמי הקיים מעבר לכל קיום יחסי והעד לכל הפעילות בבריאה ופרקריטי היא הטבע הראשוני שממנו כל הבריאה נובעת.

סאנקיה מדגישה את חשיבות ההבחנה האינטלקטואלית בהשגת אהרה וטוענת כי הדרך לשחרור מבערות היא באמצעות ידע המבחין ומבדיל בן פורושה ופרקריטי.

4. יוגה- שואפת לאפשר לאדם להתנסות בתודעה אחדותית ולבסס התנסות זאת בצורה קבועה.

פטאנגאלי חילק את היוגה לשמונה איברים או תחומים:

1. יאמה- חמשה הבטים התומכים בטבעיות בחיי האדם: סאטיה (אמת), האימזה (חוסר אלימות), אשטיה (אי- חמדנות), בראמציריה (פרישות) ואפריגראה (אי קבלת דברים השייכים לאחרים).

2. ניאמה- חמישה חוקים התומכים בגוף : סאוצה (טוהר), סאנטוש (שביעות רצון), טפאס (הימנעות מפעילות חושית), סוודאיה (לימוד הוודות) ואישווארה פראנידאנה (דבקות באל).

3. אסאנות- תנוחות גוף המסיעות ליצור תאום גבוה בן הגוף לרוח.

4. פראנה יאמה- ביקורת הנשימה.

5. פרטיארה- הפנית החושים פנימה.

6. דארנה- יציבות רוחנית.

7. דיאן- מדיטציה.

8. סמאדי- תודעה טהורה.

איברי היוגה השונים מיועדים לסלק את הבערות הנובעת מהזדהות הסובייקט היודע עם אובייקט הידיעה. כפי שאברי הגוף מתפתחים בצורה הדדית כך איברי היוגה מיועדים, כל אחד בתחומו, לפתח התנסות במצב היוגה (תודעה אחדותית טהורה). תרגול משותף של כל שמונת האיברים מאפשר ליוגה לגדול בכל תחומי החיים עד שלבסוף ההתנסות הטרנסנדנטאלית בסמהדי, מתבססת כמצב קבוע, בלתי משתנה העומד בבסיס כל הפעילות היום יומית.

5. קארמה מימנזה- מנתחת את הכתבים הוודים ומדגישה את איכויות הפעילות הוודית הכלולה בהם. קארמה מימנזה מרחיבה את הידע על יאגיות המצוי בברהמנות ומעניקות לו אופי שיטתי.

המטרה העיקרית של כתבים אלו היא לבסס פעולה שתתנהל בספונטאניות בהתאם לדארמה או לחוקי הטבע.

6. וודנטה- אמורה להוביל את האדם לקראת ידע עליון של ברהמן המהווה את ההישג הגבוה ביותר או במילים אחרות את "סוף הידע". וודנטה מבססת מצב בו האחדות הפנימית שבאדם (האטמן) נחוות כזהה לאחדות הקוסמית של כל הבריאה (ברהמן).

אופאוודה- וודות משניות הכפופות לארבעת הוודות העיקריות. האופוודות עוסקות בתחום המובע ביותר של חוקי הטבע בו האיכות הרוחנית העומדת בבסיס הבריאה לובשת צורה חומרית.

לכל אחת מארבעת הוודות העיקריות יש אופוודה מגבילה.

1. איור וודה- אופוודה של ריג וודה הפורשת את מדע הרפואה הוודית.

איור וודה טוענת כי כל תפקוד גופני קשור לשלושה דושות, או עקרונות פיזיולוגים הקיימים גם בטבע והאחראיים לפעילות הפיזיולוגית: ווטה, קשורה לתנועה, פיטה, אחראית לחום ולחילוף חומרים וקאפה למבנה הגוף וליציבותו. איור וודה שואפת ליצור איזון בן שלושת הדושות שיאפשר לפיזיולוגיה לשקף בצורה מלאה את ההיבט הרוחני פנימי של החיים.

איור וודה עוסקת במגוון רחב של נושאים וכוללת אוסף שיטות המיועדות ליצור איזון פיזיולוגי ובריאות מושלמת. ניתן למצוא בה ידע רב על הבחנת מחלות והמלצות לתזונה והתנהגות נכונה המותאמות לכל אדם בצורה אינדיבידואלית בהתאם למצב הדושות שלו ולעונות השנה. בנוסף לכך כתבי האיור וודה מתארים תהליכי טהור המיודעים לסלק רעלים וחומרי פסולת מהגוף, שיטות להכנה ושימוש בעשבי מרפא ומינרלים שונים, וטכניקות מנטאליות שונות המיועדות ליצור איזון גופני מושלם.

2. גאנדארווה וודה- אופוודה של סאמה וודה העוסקת במוסיקה וודית. גאנדארווה וודה מתארת תדירויות צליל הקיימות בכל היבטי הבריאה. ומבטאת אותם בראגות (מבנה מוזיקאלי הכולל לפחות 7 תווים) שונות. היום מחולק לשמונה יחידות בנות שלוש שעות הנקראות "פרארות" המקבילות לתדירויות חוקי הטבע הקיימות באותו זמן בסביבה. המלודיות המבוטאות בראגות מנטרלות מתח ועייפות ומחיות את הגוף והרוח באמצעות התאמת הפסיולוגיה לרטטים של חוקי הטבע המשתנים בשעות השונות של היום. בנוסף לכך גאנדארווה וודה כוללת מוסיקה המתאימה לעונות השנה השונות.

גאנדארווה וודה יוצרת במאזין התנסות של אננדה (אושר עליון) המאזנת את הפיזיולוגיה, מזינה את החושים ויוצרת גם השפעה הרמונית מיטיבה על הסביבה כולה.