מתוך NRG / ניו-אייג'
יש לו גוף אנושי שמנמן וראש של פיל וכלי הרכב שלו הוא עכבר! הוא מסמל את ההיבט הנצחי של הבריאה אבל גם מביא שפע חומרי. מיליוני הודים חגגו השבוע את הולדתו של האל הכי וירטואוזי במיתולוגיה ההודית – גאנש
עשרות מיליוני הודים חגגו השבוע את "גאנש צ'אטורטי" אחד הימים החשובים והפופולאריים ביותר בלוח השנה הוודי הלוא הוא יום ההולדת של אל הפיל המפורסם גאנש או בשמו הנוסף גאנאפאטי.
גאנש מגלם היבט של חוק הטבע האחראי לסילוק מכשולים והצלחה בפעילות, הוא מייצג חוכמה ותבונה אין סופית ובהודו מאמינים שבלי ברכתו לא ניתן להשיג דבר בחיים. בהודו נהוג לפני התחלת פעילות חשובה (כמו כניסה לבית חדש, התחלת לימודים או נישואים) לעורר את האנרגיה של גאנש באמצעות שירת מנטרות המוקדשות לו וביצוע טכסים ודים (יאגיות) האמורים להחיות את האנרגיה שלו וליצור כך הצלחה ושפע.
תשמור לאמא על המקלחת
המשפחה שיווה, פארוואטי וגאנש
גאנש מתואר בספרות הוודית כבעל גוף אנושי שמנמן וראש של פיל. וכמו בדרך כלל במיתולוגיה ההודית יש לא מעט גרסאות שמסבירות כיצד הוא זכה בצורה הזאת. בהתאם לגרסה הידועה ביותר פארוורטי (האם האלוהית המייצגת את שאקטי (האנרגיה הנשית) או אינטליגנציה יצירתית אין סופית המניעה ומפעילה את היקום) ניקתה את עצמה בחדר הרחצה ומן האבק והשמן שנשרו מגופה היא עיצבה צורה של ילד צעיר. היא הפיחה בו רוח חיים, הודיעה לו כי הוא יהיה בנה וציוותה עליו לשמור על הכניסה לחדר הרחצה ולא לאפשר לאיש להיכנס פנימה. לאחר זמן מה שיווה (בעלה של פארוורטי, המייצג את השקט האין סופי המצוי בבסיס הבריאה) חזר הביתה ורצה לראות את רעייתו היקרה
אולם גאנש חסם את דרכו ולא אפשר לו להיכנס. שיווה, שלא היה מודע לכך שהילד הזר הנו למעשה בנו, התרגז וללא ניד עפעף כרת את ראשו. כשפארוורטי שמעה על כך היא שקעה בדיכאון עמוק ואיימה בצערה להחריב את כל היקום. שיווה הרגיע אותה וציווה על הגאנות (שליחיו השמימיים) לצאת ולהביא לו בחזרה את ראש היצור החי הראשון שאותו הם ימצאו כשראשו פונה לכיוון צפון. הגאנות יצאו למלא את פקודתו של שיווה והיצור הראשון בו הם נתקלו היה לא אחר מאשר פיל. את ראש הפיל חיבר שיווה לגוף הילד והפיח בו רוח חיים. צערה של פארווטי פג והיא חיבקה בשמחה את בנה היקר. שיווה העניק לו את הפיקוד על הגאנות וקרא לו בשם גאנאפאטי – שליט הגאנות.
ראש פיל וכרס גדולה
פיל נחשב במסורת ההודית לחיה חכמה מאוד. ראש הפיל הגדול של גאנש מסמל חוכמה, הבנה ויכולת אינטלקטואלית שחיונית כדי להבחין בין היבטים יחסיים משתנים של הבריאה להיבט הנצחי והבלתי משתנה שעומד בבסיסה. ראש הפיל משמעותי גם עקב העובדה שהוא מהווה את הצורה היחידה בטבע הדומה לאותיות של ההברה אום; הצליל הקוסמי הראשוני שממנו נובעת כל הבריאה החומרית. אוזניו הגדולות של גאנש מסמלות את היכולת לשמוע דברי חוכמה ו'לעכל' אותם כראוי. בעזרת החדק פיל מסוגל לעקור עצים כבדים ויחד עם זאת להרים אפילו מחט דקיקה מהרצפה. בהקשר זה החדק של גאנש מסמל את יכולתו לפעול ביעילות בתחום החומרי הגס של הבריאה ויחד עם זאת להפעיל הבחנה אינטלקטואלית חדה ולחקור את הרמות המעודנות של עולם הרוח.
הניב הימני של גאנש מסמל חוכמה והשמאלי מייצג רגש. החדק של גאנש, שנמצא בין שני הניבים, מסמל את יכולתו להבחין בין רגש לשכל ובין דברים נכונים לשגויים. הניב השמאלי של גאנש שבור ורומז לנו שכדי להגיע לשלמות יש להתגבר על סערות רגשיות באמצעות חוכמה רוחנית. ניב זה מסמל גם אדם המצוי עבר מעבר לדואליות (המיוצגת על ידי שני הניבים), ומבוסס בבמצב של אחדות קוסמית.
גופו העגלגל וכרסו הגדולה של גאנש מסמלים את שלמות היקום, את הנדיבות והחמלה שהוא מביע כלפי כל היצורים החיים ואת יכולתו לעכל בקלות את כל ההתנסויות החיוביות והשליליות שקיימות בחיים. הנחש הכרוך סביב בטנו מסמל את אנרגית הקונדליני המובילה את האדם להתנסויות רוחניות גבוהות. גאנש מייצג את צ'אקרת הבסיס, הצ'אקרה הראשונה שקשורה ליסוד האדמה ואחראית לקשר בין ההיבט החומרי להיבט הרוחני של החיים.
חיבור זה בן ההיבט החומרי והרוחני של החיים מודגם בתמונות ובפסלים רבים בהם גאנש יושב כשרגלו האחת משוכלת מעל ירכו בישיבת לוטוס ורגלו השנייה נוגעת ברצפה. הרגל הראשונה מסמלת את ההתנסות הרוחנית ביוגה או במצב של סמאדהי והשנייה את החיבור לעולם החומרי.
גדול יותר מהגדול ביותר וקטן יותר מהקטן ביותר
ארבע הידיים של גאנש מסמלות את ארבעת הכיוונים בחלל ומצביעות על כך שחוק הטבע המסומל על ידי גאנש נוכח בכל מקום ומסוגל להשיג כל דבר. בידו הימנית העליונה גאנש נושא גרזן קטן ובידו השמאלית העליונה הוא אוחז מעין לאסו. באמצעות הגרזן הוא חותך היצמדות לתשוקות, רגשות אינטנסיביים ואובייקטים חומריים שונים ובאמצעות הלאסו הוא מושך את בני האדם מתשוקות מופרזות ופיתויים חומריים אל עבר האמת הרוחנית שבסופו של דבר מובילה אותם למוקשה, שחרור והארה.
בידו השמאלית התחתונה גאנש אוחז כדור לאדו (ממתק הודי) והדבר מצביע על כך שהוא מעניק לאלו הדבקים בו אושר ושפע חומרי. ידו הימנית התחתונה מופנית קדימה בתנועת ברכה ומצביעה על כך שהוא תמיד מברך את אלו הדבקים בו.
גאנש בדרך כלל לובש בגדים אדומים וצהובים. צהוב מסמל טוהר, שלווה ואמת ואדום מסמל פעילות המתבצעת בעולם החומרי. הצירוף של צבעים אלו מייצג אדם מושלם שפועל בעולם החומרי ומבצע את כל חובותיו מתוך טוהר, שלווה ואמת פנימית.
לכל אחד מחוקי הטבע או האלים הוודים יש חייה המייצגת את כלי הרכב שלו. כלי הרכב של גנש הוא עכבר קטן היושב בדרך כלל לרגליו מול קערת ממתקים. העכבר מסמל את האגו האנושי המסוגל לכרסם כל דבר טוב ואצילי שקיים באדם. העובדה שהעכבר יושב לרגליו של גאנש מסמלת את העובדה שהוא התגבר על האגו. עכבר הוא אחד החיות הקטנות ביותר בעוד הפיל נמנה בין החיות הגדולות ביותר – הקשר ביניהם מסמל את העובדה שגאנש מייצג את הטוטאליות של חוקי הטבע המבוטאת באופנישאדות באימרה "ברהמן (המציאות הטוטאלית) הינו גדול יותר מהגדול ביותר וקטן יותר מהקטן ביותר".
בעל הניב האחד
המאהברטה, האפוס ההודי הגדול, מספרת את הסיפור על הניב האחד שגנש אוחז בידו הימנית התחתונה, סיפור המדגים את הקשר ההדוק הקיים בן גאנש לידע טהור. לפני כתיבת המאהבראטה ביאסה שקע במדיטציה כדי ליצור קשר עם ברהמה, בורא היקום. ברהמה הופיע לפניו ויעץ לו לבקש מגאנש לשמש כסופר שירשום את האפוס בחרוזים. גאנש הסכים לקבל את התפקיד אולם הציב כתנאי שביאסה יכתיב לו את הטקסט ברציפות וללא הפסקות. ביאסה הסכים אולם הציב כתנאי נגדי שגאנש יהיה חייב להבין כל פסוק לפני שהוא יעלה אותו על הכתב. כאשר ביאסה היה זקוק לזמן נוסף הוא הכתיב לגנש פסוק בעל משמעות מורכבת ביותר שגרמה לגאנש להפסיק לכתוב בכדי להגות במשמעותו וכך ביאסה הצליח להקדיש זמן נוסף לחשיבה על ניסוח משפטים חדשים לפני הכתבתם. גאנש כתב את הטקסט על עלי תמר בעזרת דורבן ברזל. לאחר שסיים שלושה רבעים מהעבודה הדורבן נשבר בפתאומיות. מבלי להפסיק בעבודת הכתיבה, גאנש שבר את ניבו הימני והשתמש בו כעט. מסיבה זאת הוא גם מכונה "אקדאנטה", בעל הניב האחד.
אדי שאנקרה, המורה הוודי הגדול, טען שגאנש (יחד עם סוריה, וישנו, שיווה ושאקטי) הינו אחד מהאישטה דוודטה; חמישה היבטים אלוהיים של חוקי הטבע המביעים טוטאליות של ידע טהור. לכל אחד מההיבטים הללו יש תכונות ספציפיות שונות אולם למעשה כולם מבטאים בסופו של דבר את אותה מציאות מוחלטת של ברהמן המהווה את האחדות השלמה של כל היבטי הקיום.
"אנו מוקירים את השליט גאנש: הוא מוחלט, בלתי נברא, חסר צורה. מצוי מעבר לאושר עליון ועם זאת מגלם בעצמו אושר עליון. הוא הנו אחד, נצחי, עליון, חסר תכונות, הבדלים ושאיפות וזהה למעשה לברהמן העליון.
"אנו מוקירים את השליט גאנש המצוי מעבר לכל תכונות, הוא מגלם אינטליגנציה ואושר עליון, מהווה את נשמת האור הזורח, חודר בכל ומהווה את מטרת כל הידע. עבור הקדושים הוא מהווה אובייקט למדיטציה. הוא חסר צורה, נוכח בכל כחלל, דווה (חוק טבע) עליון והברהמן העליון.
"אנו מוקירים את השליט גאנש; סיבת היקום, מגלם הידע הראשוני, מקור הדוות והאושר העליון. הוא הנו שליט הגאנות, חודר ביקום ומוערץ על ידי כולם. הוא הנו שליט הדוות והברהמן העליון" (אדי שאנקרה)
בסרטון המצורף תוכלו לצפות בפאנדיטים (כהנים וודים) מזמרים את "הגאנפאטי אטרווהשירשה אופנישאד" טקסט וודי שמוקדש לאיכות של גאנש ואמור להחיות את האיכויות השונות שלו במאזין. בהודו נהוג להשתמש במזמור זה בטקסים וודים עתיקים (יאגיות) שמיועדים לסלק מכשולים בכל תחומי החיים ולהבטיח התחלה מוצלחת לפעילות חשובה.
