הדוות והאשורות חובצים את אוקיינוס החלב
הפוראנות מייצגות היבט של הספרות הוודית שמוקדש לפעילות חוקי הטבע (דוות) ברמה העדינה של הבריאה. הן מלאות בסיפורים שונים ומשונים על אלים, שדים, קדושים, נימפות ומוזיקאים שמימים. לעתים קרובות קשה להבין את הסיפורים הללו כפשוטם. הם מתארים מציאות שמימית שאינה ניתנת לתפיסה חושית רגילה ומשתמשים לשם כך בשפה סימבולית מורכבת שמבוססת על תפיסה מעודנת של המציאות.
אחד הסיפורים הידועים שחוזר על עצמו בפורנות שונות (ווישנו פורנה, פאדמה פורנה וכמו כן במאהברטה) הוא הסיפור על חביצת אוקיינוס החלב.
הקדוש דורווסה הביא לאינדרה מלך האלים במתנה זר פרחים אולם אינדרה היה שיכור מידי מסומא (נקטר האלים שיוצר התנסות באננדה או אושר עליון) ולא שם לב למתנתו. אינדרה הניח את הזר על החדק של הפיל שלו שבתורו השליך אותו על האדמה ודרס אותו ברגלו. חוסר הכבוד של אינדרה הבעיר את חמתו של דורווסה ובכעסו הוא קילל את אינדרה ואיחל לו לאבד את כל זהרו. לקשמי אלת השפע והיופי שמעה את הקללה ומייד נעלמה מהעולם השמימי של אינדרה. חשכה עטפה את העולם השמימי וכול הישויות שהיו שם הרגישו ריקנות ועצב. בצר להם הדוות פנו לווישנו והתלוננו על המצב. ווישנו ענה להם שמאחר שלקשמי העלימה את עצמה לתוך אוקיינוס החלב יש לבחוץ אותו ולגרום לה לחזור ולהופיע בעולם השמימי. ווישנו הוסיף שכדי להצליח במשימה זאת הדוות חייבים לקבל עזרה מאויביהם המושבעים האשורות (כוחות דמוניים שליליים שמייצגים שליליות והרס). האשורות גם הרגישו בחסרונה של לקשמי ולכן הם הסכימו להשתתף בהחזרתה. הדוות והאשורות שכחו כך את השוני שקיים בניהם ונאספו ביחד כדי לבחוץ את אוקיינוס החלב. ההר השמימי מרו שימש להם כציר לחביצה. ווישנו התגלם כצב ענק (קורמה) ותמך בהר כדי למנוע את שקיעתו. הנחש של ווישנו אדי שאשה כרך את עצמו סביב להר. הדוות תפסו בזנבו והאשורות תפסו בצווארו, כל קבוצה משכה את אדי ששה לכיוון אחר ובכך הם התחילו בחביצת אוקיינוס החלב. האוקיינוס העלה קצף ועשן במשך זמן רב עד שלבסוף המים הקרישו וגילו אוצרות וישויות נפלאות. תהליך זה הגיע לשיאו בהופעתה מחדש של לקשמי מתוך האוקיינוס.
איזון בן כוחות יוצרים לכוחות הרסניים
הדוות מייצגים בספרות הוודית כוחות או חוקי טבע שיוצרים טוהר ושפע ומקדמים איכויות חיוביות בבריאה. האשורות מייצגים כוחות הרסניים שחיוניים כדי לסיים מצבים שליליים. בסיפור הנוכחי אוקיינוס החלב מייצג אין סוף אפשרויות שקיימות בבריאה. כל עוד קיים בטבע חוסר איזון בן כוחות חיובים לכוחות הרסניים כל הבריאה החומרית נמצאת במצב של חוסר סדר. חביצת האוקיינוס על ידי הדוות והאשורות מייצגת מצב שבו הכוחות היוצרים וההרסניים בטבע נמצאים במצב מאוזן. מצב זה מאפשר הופעה של עצמים וישויות שונות שמייצגים איכויות חיוביות ושליליות שמתבטאות בתחום החומרי של החיים.
ניתן לחלק את העצמים החיוביים שהופיעו מאוקיינוס החלב לשלוש קבוצות עיקריות:
סוס מעופף, פיל לבן, קשת שמימית, וקונכייה אלוהית הופיעו מהאוקיינוס אחרי החביצה וייצגו איכות של עוצמה.
קאמה אל האהבה; נימפה אלוהית ,פרחים שמימיים, ויין הופיעו מהאוקיינוס וסימלו הנאות שונות .
קאמדנו, פרה שמיימית שמגשימה כל שאיפה; עץ ואבן חן שמימיים שמאפשרים השגת כל דבר, כלי שהכיל שפע בלתי מוגבל ולקשמי אלת השפע הופיעו מהאוקיינוס וייצגו שגשוג והצלחה.
בנוסף לאיכויות חיוביות אלו חביצת האוקיינוס גרמה להופעת רעל קוסמי צמיג שנקרא קאלהקוטה או אלאהאלה. רעל זה ייצג זיהום, חוסר טוהר ושליליות שנוצרו עקב השתקעות מוגזמת באיכויות חומריות משתנות של החיים. אף אחד לא רצה להתעסק כמובן עם הרעל הנורא הזה וכך הדוות ווישנו פנו לשיווה שמייצג אי מוגבלות ושקט אין סופי וביקשו ממנו להפטר מהרעל. שיווה נמצא תמיד במצב של איזון ומלאות פנימית ולכן הוא לא חש הבדל בין דברים רצויים לדברים שליליים. הרעל ההרסני לא ניראה לו שונה מאמריטה, נקטר האלמוות. שיווה גמע מהרעל וכתוצאה מכך גרונו הכחיל (ולכן אחד משמותיו של שיווה הוא נילהקאנטה או בעל הגרון הכחול).
ראו גונב את האמריטה ונענש
דאנוואנטארי הדווה או הרופא השמימי שהביא את הידע של איורוודה הופיע גם הוא מאוקיינוס החלב יחד עם לקשמי. דאנוואנטארי מתואר בפורנות כהיבט של ווישנו, חוק הטבע שקשור לסאטווה או טוהר. הוא אחז בידו כד עם אמריטה, נקטר שמימי שמעניק אלמוות לאלו שגומעים ממנו. הדוות והאשורות רצו כמובן ללגום מהאמריטה והחלו להלחם בניהם על הזכייה בכד. לפתע הופיע בינהם נמפה שמימיית מקסימה בשם מוהיני שייצגה את ההתגלמות הנשית של ווישנו. היופי והקסם של מוהיני גרם לדוות ולאשורות להתאהב בה. היא הציעה לחלק את האמריטה בינהם וכולם הסכימו לכך בשמחה והפסיקו להלחם. מוהיני מזגה את הנקטר לגרונם של הדוות ובאותה עת הביטה באשורות בעניים מפתות והסיחה את דעתם ממה שקורה מסביב. לפני שהאשורות הבינו מה בדיוק קורה הדוות זכו באלמוות.
ראו אחד האשורות חשד במוהיני הוא התחפש לאחד הדוות והתיישב בניהם. השמש והירח שמו לב לכך ומיהרו להודיע לווישנו על המתחזה. אולם לפני שווישנו הספיק למנוע את מעשה המירמה ראו הצליח לגמוע חלק מהאמריטה. ווישנו השליך מייד את הדיסק שלו (שנקרא סודארשאנה צ'אקרה) וחתך את ראו לשניים. מאז נהוג לקרא לראש של אשורה זה ראו וזנבו חסר הראש נקרא קטו. ראו נשבע להשמיד את השמש וירח שבגדו בו וכך הוא הפך לישות דמונית שאחראית לליקוי מאורות וגורמת מידי פעם להופעת צל על הירח והשמש. סיפור זה מסביר את העובדה שראו וקטו נחשבים באסטרולוגיה ההודית כחלק מתשעת הפלנטות למרות שאין להם קיום פיזי משלהם. ראו הנו הנקודה הגיאומטרית בה הירח חותך את מסלול השמש מהצפון הוא יוצר השפעה המרחיבה ומחצינה כוחות שהם בעיקרם שלילים. לראו יש את היכולת ליצור ליקוי ירח וכך הוא מייצג את הצד השלילי של הירח. בהקשר זה הוא מייצג אשליות, הזיות, טראנס, פרנויה, איבוד קשר עם המציאות ומצבים מנטאליים שליליים דומים.
באסטרלוגיה ההודית קטו הנו הנקודה הגיאומטרית בה הירח חותך את מסלול השמש מהדרום. הוא יוצר השפעה שמכווצת ומפנימה כוחות שונים (בעיקר שלילים) הקשורים אליו ולכן השפעתו קשה יותר מזו של ראהו. לקטו יש את היכולת ליצור ליקוי שמש וכך הוא מייצג את הצד השלילי של השמש (המייצג את האני או האגו הפנימי), בהקשר זה קטו מייצג ספק עצמי והערכה עצמית לקויה שיכולה להוביל לעיתים להאדרה עצמית או לבסוף לשיגעון גדלות.
לאחר שהאשורות הבינו שווישנו (בהתגלמותו כמוהיני) אינו מתכוון להעניק להם אפילו טיפה של נקטר הם רתחו מכעס אולם זה לא ממש עזר להם. האשורות התקיפו את הדוות אולם האמריטה הגבירה את עוצמת הדוות. ווישנו גם נחלץ לעזרתם וירא באשורות חיצים קטלניים עם קשת שמימית שהופיע מאוקיינוס החלב. הדוות הצליחו כך בעזרתו לדחוף את האשורות לגומחה העמוקה ביותר בקוסמוס שנקראת פאטלה (סוג של גהנום). בשעה שהדוות חגגו את ניצחונם ווישנו תקע בקונכייה השמימית פאנצ'גאנה הניח על כתרו תכשיט שמימי שנבע מאוקיינוס החלב וכולם צהלו ושמחו.
תאומות שכלל אינן דומות
עוד היבט מעניין של סיפור חביצת אוקיינוס החלב הוא שלקשמי אלת השפע הופיעה ממנו יחד עם אחותה התאומה אלקשמי שמייצגת חוסר מזל. בהודו ההבנה המקובלת היא שהתעלמות מאחותה התאומה של אלת השפע עשויה לגרום לתוצאות שליליות. אלקשמי קשורה לסכסוכים ועימותים וכשלא מוקירים או מאשרים את קיומה היא מביאה עמה אסונות. לקשמי אוהבת דברים מתוקים ואלקשמי מעדיפה מאכלים חמוצים וחריפים. מסיבה זאת נהוג במקומות רבים בהודו לשמור דברים מתוקים בתוך הבית כדי למשוך את לקשמי להיכנס ולברך את יושבי הבית ואילו לימונים וצ'ילי חריפים שחביבים על אלקשמי נתלים מחוץ למפתן הבית כך שהיא תהנה מהם שם מבלי להטריד את יושבי הבית. ההודים מביעים הערכה כך לשני האחיות התאומות אולם רק את אלת השפע הם מזמינים להיכנס לביתם.
ניתן לקשר בין סיפור זה לסיפורים על חביצת אוקיינוס החלב וניצחון הדוות על האשורות. סיפורים אלו מיועדים להדגיש את העובדה שהיבטים יחסיים משתנים של החיים כוללים באופן בלתי נמנע איכויות חיוביות ושליליות שמנוגדות לחלוטין באופיים. חשוב לא להתעלם מהאיכויות השליליות ולקבל את קיומם. עם זאת עלינו לנסות לחזק כמה שיותר איכויות חיוביות בחיינו וברגע שנעשה זאת נוכל ליהנות מסיפוק ושפע בכל תחומי החיים.
