חלק 5: בזהירות עם האום

מתוך NRG / ניו-אייג'

על-פי ההבנה הוודית המסורתית, חזרה על המנטרה "אום" מנתקת את האדם מהעולם ומונעת ממנו להגשים שאיפות חומריות. מוטי שפי ממשיך לפרש את הסוטרות של פטנג'לי
באחד מביקורי בדרום הודו התארחתי למספר ימים בבית ספר וודי קטן בקרנאטקה, שבו נערים צעירים למדו לזמר את הכתבים הוודים העתיקים ולבצע טקסים עתיקים (יאגיות) המיועדים לנטרל השפעות קארמטיות שליליות. באותה תקופה למדתי עם מורה מקומי לזמר את הוודות ושמחתי על ההזדמנות להתאמן מידי יום יחד עם התלמידים הצעירים. אחד הטקסטים אותו הם זמרו היה "לליטה שאסראנאמה", או אלף השמות של האם האלוהית (דווי). בדרום הודו נוהגים לזמר את הטקסט הזה כחלק מפו'גה (טקס הודיה) וודית. בביצוע זה מזמרים את ההברה "אום" ולאחר מכן את אחד השמות של האם האלוהית. בסיום מוסיפים את המילה "נאמאה" (הנני מוכיר). כשניסיתי לשיר את הטקסט עם הנערים הברהמינים (כהנים) שמתי לב שמקום לבטא בתחילה את ההברה "אום" הם מזמרים את המילה "שרי" שמשמעותה "יקר" או "מכובד".
כששאלתי את האצ'ריה שלהם (מורה וודי) לפשר העניין הוא אמר שההבנה המסורתית היא שחזרה על המנטרה "אום" יוצרת ניתוק מהעולם ומונעת מהאדם להגשים שאיפות חומריות, ועל כן היא מיועדת לסאניאסים, פרושים, שמקדישים את כל חייהם רק להתפתחות רוחנית.

בסוטרות 27-29 פטנג'אלי מזכיר את ההברה אום בהקשר של אישוורה; ההיבט האישי של האלוהות. מפרשים רבים טענו שהוא ממליץ בסוטרות אלו לכל אדם להשתמש בהברה זאת כאובייקט למדיטציה אולם יש לזכור שפטנג'אלי אסף בסוטרות את כל ההיבטים שקשורים לתרגול יוגה מבלי להמליץ על תרגול ספציפי מתוך הנחה שכל אדם צריך לקבל הנחיה אישית ביחס לכך מהמורה. בהמשך הסוטרות פטנג'אלי מתאר מכשולים העומדים בפני מתרגל היוגה ומציין שניתן להתגבר עליהם באמצעות מדיטציה, התנהגות נכונה ותרגילי נשימה.

ההברה שהיא כל היקום

27. הוא (אישוורה) מסומל באמצעות ההברה אום.

הוודות טוענות שבתחילת הבריאה, נוצרת תנועה באוקיאנוס החיים השקט והבלתי מוגבל של התודעה הטהורה המצויד בבסיסה, ותנועה זאת מופיע כהמהום קוסמי המתבטא בצליל אום. כל הבריאה מופיעה מצליל זה, עליו היא מתקיימת ולבסוף שבה אליו בחזרה.

האופנישאדות (היבט של הספרות הוודית העוסק בהיבט המוחלט של המציאות) מקדישות זמן רב לדיון בצליל אום, הנחשב כסמל כללי לכל הצלילים האפשריים בבריאה. שלושת האותיות של ההברה אום מסמלות את בריאת, שימור והרס היקום, והצליל בשלמותו מיצג את ברהמן; תדירות האינסופית של כל חוקי הטבע הקיימת לנצח בבסיס כל התופעות בבריאה: "ההברה אום הינה כל (היקום). הדבר מוסבר באמירה הבאה :

"כל העבר, ההווה והעתיד הינו רק ההברה אום, וכל המצוי מעבר לשלושת היבטי הזמן הינו רק ההברה אום." (מאנדוקיה אופנישאד 1).

נצ'יקטה, הגיבור הראשי של הקאטה אופנישאד, מבקש מיאמה, אל המוות, לספר לו על ישות הקיימת מעבר לזמן ולחוקי הקארמה. יאמה טוען כי לא ניתן לתאר הוויה מוחלטת וחסרת זמן בשפה רגילה, הקשורה לזמן ומרחב יחסיים, ולכן הוא משיב לנצ'יקטה בצורה שונה ומתאר בפניו את הצליל אום:

"כל הוודות ותרגולי הטפאס (מדיטציה או הימנעות מפעילות חושית) מצהירים כי הצליל אום הנו המטרה (העליונה). אנשים מנהלים חיי ברהמצ'אריה (הסתפקות עצמית) משאיפה להגשימו. אספר לך על כך בקצרה. מילה זאת הינה ברהמן, ההברה הטרנסנדנטלית, המכירה מגשים את כל שאיפותיו. משענת טרנסנדנטאלית עליונה היא זאת. המכירה מהולל כברהמן. " (קאטה אופנישאד 2.15-18)

מורים ומפרשים רבים טענו כי יש להשתמש בצליל אום כאובייקט למדיטציה אולם קאטה אופנישאד טוענת שאדם המכיר צליל זה נחשב כמי שאכן יודע את ברהמן ובכך היא רומזת שיש צורך לפתח מצב תודעה בו האדם חווה בטבעיות בתוכו את אותה תדירות ראשונית של כל חוקי הטבע וכך מסוגל באופן טבעי להפעיל את חוקי הטבע מתוכו ולהגשים את כל שאיפותיו.

לא לבעלי משפחות

28. חזרה (על צליל זה) יוצרת את צורתו המקבילה.

מורים רבים טענו כי ההברה אום הנה מנטרה אוניברסאלית המתאימה לכל סוגי האנשים בלי קשר לעיסוקם או לדרך חייהם. אולם במסורת הוודית קיימות שתי קבוצות עיקריות של מנטרות המתאימות לאנשים שונים. הראשונה כוללת מנטרות לסאניאסים (פרושים) שמאפשרות את הגברת תחושת ההסתלקות מעולם הפעילות ואילו המנטרות מהקבוצה השנייה מיועדות לבעלי משפחות ואנשים רגילים.

כאשר אדם הופך לסאניאסי הוא עובר טכס חניכה (סאניאסה דיקשה) ומקבל בו את מנטרת "האום". הסאניאסי אמור לחזור על המנטרה בשקט בתוכו וכן לזמרה בקול רם. כאשר הוא חוזר על המנטרה בקול רם היא אמורה להכחיד תשוקות ושאיפות ארציות, ולסייע לו להתבסס בשלווה פנימית. השימוש במנטרה אום מאפשר לו לפתח חוסר הצמדות לעולם החומרי, לזכות בשחרור (מוקשה) מהעולם היחסי המשתנה ולהתבסס בתודעה אחדותית.

האופנישאדות הנן חלק מהספרות הוודית המכוון בעיקר לאותם סאניאסים ולכן הן מדגישות את העוצמה הרבה החבויה בצליל אום, ומתארות מדיטציות שונות שבהם משתמשים בצליל זה כדי לחוות את המציאות המוחלטת של ברהמן.

בעלי המשפחות, בניגוד לסאניאסים, זוכים בשלווה ואושר פנימי בהגשמת שאיפות שונות בחיים. אם בעלי משפחות ישתמשו במנטרה אום, קיימת אפשרות שהם לא יהיו מסוגלים לתפקד כראוי בחברה. התפתחות רוחנית מחייבת סיפוק פנימי ואושר הנובע הן מהתנסות רוחנית פנימית עמוקה והן משפע חיצוני. המסורת הוודית ממליצה איפוא לבעלי משפחות ואנשים שחיים חיים רגלים בעולם להשתמש במנטרות המיועדות להגביר את יכולתם להגשים את שאיפותיהם בכל תחומי החיים. המנטרה "אום" משמידה הן את התשוקות והן את אובייקט התשוקה ולכן היא יוצרת רגיעה רוחנית, הסתלקות וחוסר הצמדות לחיים החומריים. כל עוד בעל משפחה חוזר על מנטרה זאת הוא מרגיש שלווה רוחנית אולם כאשר הוא מסיים את התרגול וחוזר אל פעילות היומיומית הוא עשוי לחוש השפעה שאינה תומכת בהגשמת תוכניותיו ושאיפותיו.

ויאסה טוען ש"יוגי שעסוק בחזרה על סמל זה, שמייצג את אישוורה, ובהגות על משמעותו מגביר את התמקדותו הרוחנית. חזרה על מנטרות מחזקת את ההתנסות ביוגה ובאמצעות יוגה משתפרת שירת המנטרות. חזרה על מנטרות והתנסות ביוגה מאפשרת את התגלות העצמי הטרנסנדנטאלי." יש לזכור, בהקשר זה, שבתקופה הוודית "יוגי" היה בדרך כלל אדם שפרש מהחיים הרגילים והקדיש את כל זמנו לתרגול יוגה ולפיתוח מצבי תודעה גבוהים.

אפשרות נוספת לתרגום סוטרה זאת תהיה: "התנסות חוזרת (בצליל זה) יוצרת את צורתו המקבילה". כפי שראינו ההברה "אום" מבטאת המהום ראשוני של אנרגיה בסיסית המניעה את כל הבריאה. אנשים רבים דיווחו כי במצב עמוק של מדיטציה הם חווים את הצלילי אום בצורה טבעית וספונטאנית וכי התנסות זאת מעמיקה את ההתנסות בסמאדהי.

הסרת מכשולים

29. המודעות פונה אז פנימה ומכשולים (העומדים בנתיב ההתקדמות הרוחנית) מוסרים גם הם.

שימוש במנטרה מאפשר לתשומת הלב לפנות פנימה. הפעילות המנטאלית מתעדנת והקשר ההדוק הקיים בין הרוח לגוף מאפשר לגוף לקבל מנוחה עמוקה. מנוחה זאת מסייעת לגוף לסלק מתחים ולחצים עמוקים המעקבים את התפתחותו הרוחנית של האדם ומונעים ממנו לחוות את התודעה הטהורה או הסמאדהי.

ויאסה כותב בביאור לסוטרה זאת ש"דבקות באל מסירה מכשולים כמו למשל מחלות, והיוגי מגשים דרכה את הפורושה (העצמי הטרנסנדנטאלי). אישוורה (האל) הנו טהור, מבטא אושר עליון, נפרד (חווה קיווליה) ומייצג הוויה שדבר אינו מכביד עליה. תכונות אלו מאפיינות גם את הפורושה שמשקף את הבודהי (אינטלקט) של האדם"

30. מכשולים המסיחים את הדעת (מתרגול היוגה) הם: מחלה, עייפות, ספק, רשלנות, עצלות, היצמדות, הבנה לקויה, כישלון להשיג סמאדהי וכישלון לשמור על מצב זה.

סוטרה זאת מתארת גורמים שונים המשפיעים על ההצלחה בתרגול היוגה:

מחלה: מחלה יוצרת חוסר איזון הן ברמה הגופנית והן ברמה המנטאלית. חוסר איזון זה אחראי להופעת שאר המכשולים לתרגול היוגה המוזכרים בסוטרה הנוכחית. לרוב האנשים נחוץ זמן כדי לפתח מצבי תודעה גבוהים ולזכות בהארה. בכתבים הוודים נאמר שכאשר אנשים החלו לסבול ממחלות ותוחלת החיים פחתה הרישים (רואים) הוודים מסרו את הידע של האיורוודה (מדע הרפואה הוודי) כדי לספק לבני האדם כלים מעשיים להתגברות על מחלות ולהארכת תוחלת החיים.

עייפות: אדם השקוע בפעילות מבלי להקפיד על מנוחה מספקת צובר מתח ועייפות. מערכת עצבים מתוחה ועייפה לא מאפשרת לפעילות המנטאלית להתעדן ולחוות את מצב הסמאדהי.

ספק: בבאגאווד גיטה קרישנה אומר לארגו'נה " אדם חסר ידע ואמונה הרגיל להטיל ספק (בכל דבר) הולך לאבדונו. עולמנו, עולמות אחרים והתנסות באושר עליון נשללים (מאדם בעל) רוח ספקנית." (באגאווד גיטה 4.40). נטייה להטיל ספק עלולות לגרום לאדם לחשוב "האם תרגול היוגה מתאים לי או לא?" ומחשבה זאת עלולה להסיט אותו מתרגול סדיר. חוויה ישירה של מצב היוגה (סמאדהי) מאפשרת לאדם להתגבר בטבעיות על ספקותיו ולהתמקד בתרגול סדיר ובפיתוח התודעה.

רשלנות: קל מאד לתרגל מדיטציה אולם תרגול יעיל חייב להתבסס על הנחיות מדויקות שהתלמיד מקבל ממורה מיומן. כאשר התלמיד מתרשל ואינו שם לב לדברי המורה הוא מפחית מיעילות התרגול.

עצלנות: טמאס (חוסר פעילות) יוצרת כבדות גופנית ורוחנית, מביאה לעלנות ולחוסר התמדה בתרגול.

31. הפרעות אלו מלוות בכאב, ייאוש, חוסר שקט, נשיפות ושאיפות.

כל אלו הן פעילויות מנטאליות, שיכולות להופיע ביומיום ובתרגול המדיטציה או האתה יוגה ואינן מאפשרות לרוח להירגע. הדרך למנוע את התחושות הללו היא באמצעות תזונה נכונה, מנוחה מספקת, תרגול אסאנות (תנוחות גוף), פראנהיאמה (הכוונת הנשימה) וסדר יום מאוזן.

32. ניתן לסלקן באמצעות התנסות חוזרת בהוויה אחת.

התנסות בתודעה טרנסנדנטאלית או סמאדהי מאפשרת לנו לחוות הוויה נצחית, בלתי מוגבלת המהוה את הבסיס לכל הפעילות ביקום. התנסות באור מסלקת באופן אוטומטי את החשיכה ובדומה לכך ההתנסות בסמאדהי מסלקת הפרעות פיזיולוגיות ומנטאליות שונות המוזכרות בשתי הסוטרות הקודמות.

לא להלחם בשליליות

33. הרוח מטוהרת ונרגעת באמצעות טיפוח: ידידות כלפי השמח, רחמים לסובל, שמחה לקראת הטהור, ואדישות כלפי מי שאינו טהור.

בסוטרה זאת פטאנג'אלי ממליץ לטפח ברמה המודעת של הרוח מחשבות ורגשות חיוביים. הטוהר והרגיעה הפנימית יתגברו כך והדבר יאפשר התנסות עמוקות יותר בתרגול.

פטאנג'אלי פונה בסוטרות לתלמידי יוגה שאינם יכולים להרשות לעצמם לבזבז אנרגיה מיותרת בניסיון להיאבק בשליליות ובאי-טוהר. שליליות ניתנת לסילוק באמצעות ההשפעה הסביבתית של טוהר (סאטווה) שנוצרת מתרגול היוגה (רעיון זה מובע ב 2.35) ולכן אין טעם לנסות להלחם בה בדרכים המקובלות.

התמקדות במידות רעות או בהתנהגות שלילית של אחרים עלולה ליצור גם בנו רגשות שלילים ולגרום לכך שאנו נשתתף בקארמה השלילית של אותם אנשים. ההמלצה לכן היא לשמור על גישה של אדישות כלפי אנשים אלו כדי לא להזדהם מהשפעתם השלילית וכדי להשאיר את הרוח במצב רגוע.

ויאסה טוען בפרושו לסוטרה זאת שטיפוח מחשבות חיוביות יוצרות באדם ניקיון פנימי וטוהר רוחני שמסייע לרוח להתמקד ולהשיג לבסוף רגיעה מנטאלית.

בפרק השלישי של היוגה סוטרה פטאנג'לי יתאר טכניקות עמוקות יותר של סאניאמה המחיות תכונות דומות בתודעה מרמה עדינה יותר של פעילות מנטאלית (3.23).

34. או באמצעות תרגול נשימה פנימית וחיצונית.

פטנאג'אלי מזכיר כאן לראשונה את תרגול הפראנה-יאמה והוא יפרט על כך יותר בפרק השני (49-52). פרוש המילה פראנה הוא נשימה, "ואימה" ( (ayama) פרושה "לבוא וללכת" או להגדיל ולהרחיב, משמעות המילה היא איפוא הגברת או התרחבות הנשימה. ברמה עמוקה יותר, פראנה היא אנרגית החיים הקוסמית התומכת בכל הבריאה.