שיווה
האתה יוגה פראדיפיקה הינו טכסט מפורסם ממסורת האתה יוגה של הודו. הטכסט כולל הנחיות מפורטות ביחס לתרגול אסאנות (תנוחות גוף) ופראנהיאמה (הכוונת הנשימה) אולם כאן בחרתי לתרגם פסוקים העוסקים בפילוסופית היוגה ובהמלצות מעשיות האמורות לסייע למתרגל היוגה.
מתוך הפרק הראשון
1. הברכה לשיווה הגורו הקדום והמפואר שלימד את הידע של האתה-יוגה. ידע זה משמש כמדרגה המובילה את התלמיד למצב העליון של ראג'ה יוגה.
2. לאחר שיוגי שוואטמארמה ברך את הגורו שלו הוא לימד את הידע על האתה-יוגה רק כדי (לאפשר לתלמיד) להגיע למצב העליון של הראג'ה יוגה.
3. שוואטמארמה הרחום הביא את האור של האתה-יוגה לאילו שתועים באפלת (הבערות) הנגרמת מדעות שונות ולאלו השרויים בבערות ביחס לראג'ה יוגה.
10. אתה (יוגה) הינה מקום המקלט לאילו הסובלים מכל סוג של כאב. היא מהווה בסיס לכל אילו שמתרגלים סוגים שונים של יוגה.
11. יוגי השואף להצליח (בדרך הרוחנית) חייב לשמור בסוד את מדע האתה (יוגה) . כשמדע זה ניסתר הוא יכול להשפיע וכשהוא גלוי הוא חסר השפעה.
12. האתה יוגי צריך להתגורר בבקתה חבויה שחופשית מאבנים וטחב וממרחק של ארבע אמות בארץ שמנוהלת בצורה נכונה, (ושתושביה) צדיקים, מצליחים ורגועים.
13. אילו הם הסימנים של בקתה המיועדת לתרגול יוגה והמתוארת על ידי מורים שמתרגלים אתה יוגה: עליה לכלול דלת קטנה ולהיות ללא חלונות, ללא חורים של חולדות, לא גבוהה או נמוכה מידי, לא ארוכה מידי, מטויחת כהלכה עם גללי פרות, נקייה, חופשית ממקקים. הקרקע של הבקתה חייבת להיות מגודרת בקיר ומוצלת. ועליה לכלול במה מוגבהת ובאר.
14. כשאדם מתגורר בבקתה זאת כשהוא חופשי מכל דאגה עליו לתרגל ברצינות יוגה בהתאם להוראות הגורו שלו.
15. ששת (הסיבות ) שמפריעות (לתרגול) היוגה הם: אכילת יתר, מאמץ מוגזם, פטפטנות, דבקות בחוקים (חברתיים שאינם תומכים בתרגול היוגה), המצאות בחברה רעה וחוסר יציבות מנטאלית.
16. ששת (הסיבות) שמאפשרות הצלחה ביוגה הם: התלהבות, התמדה, הבחנה, אמונה שאינה ניתנת לערעור, אומץ והימנעות מחברה רעה.
17. עשרת חוקי ההתנהגות הם: אי- אלימות, אמת, אי-גניבה, ריסון, סלחנות, כושר עמידה, רחמנות, ענווה, מתינות בתזונה, וטוהר.
18. ניאמה כוללת עשרה היבטים: הימנעות מפעילות חושית (טפאס), סיפוק, אמונה באל (אישוורה), צדקה, ביצוע טכסים וודים (פוג'ה), שמיעת מזמורים (וודים), ענווה, הבחנה אינטלקטואלית, חזרה על מנטרות וביצוע יאגיות.
19. אסאנה היא ההיבט הראשון של האתה יוגה. תירגול אסאנות מאפשר לאדם להשתחרר ממחלות ולזכות ביציבות וגמישות גופנית ורוחנית.
39. מתינות בתזונה הינה היאמה החשובה ביותר ואי אלימות (האימזה) הינה הניאמה החשובה ביותר.
57. ברהמצ'ארי חייב לאכול כמות קטנה של מזון טהור,על כל מעייניו להיות נתונים ליוגה תוך נטישת (הפעילות בעת תרגול המדיטציה). כך הוא ייהפך לסידאה (ויזכה בקשרים רוחניים גבוהים) לאחר שנה.
58. תזונה מתונה מוגדרת כאכילת מזון מתוק שנעים (לחושים) תוך השארת רבע מהקיבה ריקה והקדשת המזון לשיווה.
59. המאכלים הבאים אסורים ליוגי: אוכל מר, חמוץ, חריף, מלוח ומחמם, דייסה חמוצה, שמן חרדל ושומשום, אלכוהול, דגים, בשר, חלב חמוץ, מי גבינה, פרי השיזף, עוגיות העשויות משמן, אספוטידה ושום.
60. המזונות הבאים אינם בריאים ויש להימנע מהם: אוכל שהתקרר וחומם בשנית, אוכל יבש, אוכל מאד מלוח או חומצי, מזון לא טרי וירקות מסוגים שונים שמעורבבים ביחד (בלי להתייחס לתכונותיהם הספציפיות והשפעתם הפיזיולוגית).
61. גוראקאנה אמר שיש להימנע מהדברים הבאים: חברה רעה, יחסי מין (המיועדים רק לסיפוק תשוקות), נסיעות ארוכות (הכרוכות במאמץ רב), רחצה (במים קרים) בשעות המוקדמות של הבוקר, צום ועבודות הגורמות לכאב גופני.
62. (מאכלים המתאימים ליוגי כוללים): דגנים טובים, חיטה, אורז, שעורה, חלב, חמאה מטוהרת (גיי), סוכר חום, סוכר גבישי, דבש, זנגביל יבש, מלפפון, חמישה סוגים של ירקות (הודים), קטניות כמו עדשי מונג ומים טהורים.
63. על היוגי לאכול מאכלים מזינים ומתוקים המעורבבים בחמאה מטוהרת (גיי) וחלב. מזון זה חייב להזין את מרכיבי הגוף הבסיסיים (דאטואים), להיות נעים (לחושים) ומתאים (לקונסטיטוציה הפיזיולוגית של היוגי).
64. תרגול (יוגה) יכול לאפשר לאדם צעיר, מבוגר, זקן, חולה או חלש, להגיע לשלמות (סידהי) בכל היבטי היוגה.
65. שלמות נובעת מיישום מעשי (של תרגולי היוגה והמדיטציה). כיצד ניתן להגיע לשלמות ללא תרגול? קריאת הספרות הוודית אינה מספיקה כדי להשיג זאת.
66.אין ספק שאדם שרק מתלבש כיוגי, או מדבר על ( הארה) אינו יכול להשיגה. רק ישום מעשי (של תרגילי יוגה ומדיטציה) מאפשר לאדם להיהפך לסידאה.
67. יש לתרגל אסאנות, סוגים שונים של עצירות נשימה (קומבהקות) ואמצעים שונים אחרים המוזכרים (בכתבי) האתה יוגה והמובילים להארה עד אשר אדם מצליח (להגיע לשלמות באמצעות) הראז'ה יוגה.
מתוך הפרק השני
1. יוגי שתרגל (במשך זמן מה) אסאנות חייב לתרגל פראנהיאמה בהתאם להנחית הגורו, תוך שליטה (בחושים) ושמירה על תזונה מאוזנת.
2.תנועת הפראנה גורמת לתנועת ההכרה. אי-תנועת הפראנה גורמת להכרה להפסיק לנוע. כאשר היוגי מייצב את הפראנה הכרתו מתייצבת ולכן עליו לכוון את נשמתו.
3.כל עוד האוויר (וואיו) נשאר בגוף האדם ממשיך לחיות, כאשר הוא עוזב את הגוף האדם מת. יש לכן לשמור על האוויר (באמצעות תרגול פראנהיאמה).
4. פראנה לא יכולה לעבור דרך הערוץ המרכזי בגוף (סושומנה) כאשר הנאדים (ערוצי הפראנה העדינים) מזוהמים. במצב זה לא ניתן לחוות (במדיטציה) את הפסקת הפעילות המנטאלית (סמדאהי) או להגיע לשלמות (בתרגול) הסידהיס.
5. יוגי יכול לשמור על הפראנה רק לאחר שהוא טיהר את הנאדים והצ'קרות שהיו מלאי זוהמה.
6.יש לכן להגביר את הטוהר (סאטווה) בחיים ולתרגל פראנהיאמה באופן יומי כך שהערוץ המרכזי בגוף (סושומנה) יתנקה (וכל הגוף) יטוהר.
16. תרגול נכון של פראנהיאמה ותרגול היוגה מבערים את כל המחלות, תרגול שאינו נכון עלול לגרום למחלות רבות.
17.הפרעה בזרימת הפראנה יכולה ליצור גיהוקים, אסטמה, שיעול, כאבי ראש, כאבי עניים ואוזניים, ומחלות שונות אחרות.
18. יש בהדרגתיות לשאוף, לנשוף ולהחזיק את הנשימה, כך האדם יוכל להשיג שלמויות (סידהיס).
19. כאשר הנאדים מטוהרים ניתן לצפות בסימנים החיצוניים הבאים: האדם מרזה וגופו ניראה בוהק.
20. כושר העיקול מתחזק כאשר האדם מסוגל לעצור את הנשימה בהתאם לרצונו. כאשר הנאדים מטוהרים הצלילי הפנימי (של ההוויה המוחלטת) מעיר את האדם ומעניק לו חופש ממחלות.
39. יש להתאמן בפראנהיאמה מכיוון שבראמה ודוות אחרים בעולם השמימי הקדישו את עצמם לתרגולה מתוך הכרה שבעזרתה מפסיקים לפחד מהמוות.
40. כל עוד הנשימה מרוסנת, הרוח חסרת מחשבות והראיה ממוקדת (בטבעיות) בין הגבות אין סיבה לפחוד מהמוות.
41. הנאדים והצ'קרות מטוהרים כאשר הפראנה נאה במסלול קבוע. בדרך זאת הנשימה פורצת ונכנסת בקלות לסושומנה.
42. כשהנשימה נעה במעבר האמצעי (של הסושומנה) היא מאפשרת לרוח להירגע. יציבות רוחנית זאת נקראת מאנון-מאני- (מצב) חסר מחשבות.
76. לא ניתן להשיג שלמות באתה יוגה בלי ראג'ה יוגה ולהפך. שניהם ביחד מאפשרים לכן לאדם להשיג שלמות (סידהי).
78. סימנים המצביעים על הצלחה בתרגול האתה יוגה הם: הגוף מרזה, האדם ניראה רגוע, הצליל הפנימי (של ההוויה המוחלטת) מתגלה, העניים נראות צלולות, האדם חופשי ממחלות, שליטה (בהפלטת) הזרע, אש העיקול גוברת והנאדים מטוהרים.
מתוך הפרק הרביעי
5. מלח שנזרק לים נטמע בו, בדומה לכך הרוח מתמזגת עם האטמן במצב של סמאדי.
6. בסמהדאי תנועות הפראנה והפעילות המנטאלית נפסקות לחלוטין.
7.כאשר האגו האינדיבידואלי (ג'יוה אטמן) והעצמי הטרנסנדנטאלי (פארה אטמן) מתאחדים, כל המחשבות נפסקות וחווים סמהדאי.
8. דברי המורה, ידע פנימי, התנסות בחופש ופיתוח כשרים מיוחדים (סידהיס). מאפשרים לאדם להכיר את גדולת הרא'גה יוגה.
9. ללא חסדו של מורה אמיתי לא ניתן להסתלק (מהזדהות עם האגו והעצמים החושיים), לחוות את האמת (המוחלטת) ולהשיג מצב טבעי של תודעה טרנסנדנטאלית (סאהג'ה סמהדאי).
10. פראנה מתלכדת עם הריקות (הטרנסנדנטאלית) כאשר מאהשקטי (העוצמה היצירתית של הטבע) מתעוררת באמצעות אסאנות, פראנהיאמה ומודרות.
11. אדם חווה (סמאדהי) בשעה שהשאקטי מתעוררת, והוא נוטש (במדיטציה) את הפעילות (המנטאלית) .
12. כשפראנה זורמת דרך הסושומנה והרוח חווה ריקות (טרנסנדנטאלית) כל הקארמה של היוגי נכחדת.
21. אדם המרסן את הפראנה מרסן גם את הפעילות המנטאלית. המרסן את הפעילות המנטאלית מרסן גם את הפראנה.
22. להכרה יש שתי סיבות; פראנה ורשמים מנטאלים חבויים. כשאחד מהשנים מפסיק לפעול השני הולך בעקבותיו.
23. כשהפעילות המנטאלית נרגעת גם הפראנה מושהית. וכשהפראנה מושהית גם הרוח נרגעת.
24. הרוח והפראנה מעורבים יחד כחלב (המעורב) במים. שניהם זהים בפעילותם. בכל מקום שקיימת תנועה או פעילות של פראנה קיימת גם פעילות מנטאלית. במקום שבו קיימת פעילות מנטאלית גם הפראנה קיימת.
25. כשאחד (מהם) מושהה גם האחר מושהה. כשאחד פעיל כך גם השני. כששניהם פעילים כל החושים פעילים. כאשר שניהם מפסיקים לפעול משיגים מוקשה או שחרור (מבערות).
28. רוח שקטה (במדיטציה) יוצרת פראנה ובינדו (נקודה של אנרגיה פוטנציאלית בגוף) שקטים. כשהבינדו נשמרת בשקט חווים תמיד סאטווה (טוהר) שיוצרת יציבות גופנית.
31. (במדיטציה) הנשימה והשאיפה נעצרות בלי מאמץ והחושים מפסיקים לפעול. במצב זה היוגי חווה מצב רוחני בלתי משתנה (של תודעה טרנסנדנטאלית או טוריה) ומשיג השתקעות (בהוויה המוחלטת).
54. מקד את המחשבה בשאקטי ואת השאקטי במחשבה, צפה במחשבה באמצעות המחשבה ואז התמקד במצב הגבוהה ביותר.
55. מרכז את האטמן בחלל ואת החלל באטמן. עשה כל דבר כחלל ואז השאר ללא כל מחשבה.
55. הריקות נמצאת בפנים ובחוץ ככד ריק הנמצא בחלל. המלאות נמצאת בפנים ובחוץ כמלאות של כד המצוי באוקינוס.
