ההתבודדות בהימלאיה וההתמסרות המוחלטת לגורו. מוטי שפי, תלמיד ותיק של המהרישי מהש יוגי, בסדרה חדשה על חייו ותורתו של הגורו שהביא למערב המדיטציה הטרנסנדנטלית. פרק ראשון
את מהרישי מהש יוגי פגשתי לראשונה בתחילת 1978 בסליסברג, עיירה ציורית קטנה באלפים השווייצרים, שם היה ממוקם באותם ימים המרכז של האגודה הבינלאומית למדיטציה. הגעתי לשם מספר ימים לאחר שסיימתי את שירותי הצבאי כדי להשתתף בתוכנית של עבודה ולימודים, מעין "שנת שירות" במרכז ולאחריה שנה של קורס בינלאומי למורים למדיטציה טרנסצנדנטלית.

בשבועות הראשונים לאחר הגעתי עבדתי במטבח. באחד הימים אחרי ארוחת הצהרים, בעודי שקוע בשטיפת סירים, הבחנתי באנשים רבים רצים בהתרגשות לקראת דלת הכניסה. המהרישי חזר. עזבתי את הסירים והלכתי אחרי כולם. חברי המרכז היו לבושים בבגדים חגיגיים ואחזו בידיהם פרחים אותם הם התכוונו להגיש למהארישי. מספר מכוניות נעצרו לפני הבניין ומהארישי יצא מהמכונית הראשונה. למרות השלג והקור העז הוא לבש דוטי (בגד הודי מסורתי) דק ולרגליו היחפות נעל סנדלים הודים קלים. הוא היה עטוף בהילה של שקט והקרין עוצמה רבה והיה נדמה שכאשר הוא נע גופו כאילו הולך באוויר
ואינו נוגע ברצפה. היה לי ברור שאני מתבונן באדם מאוד מיוחד. מדי פעם הוא עצר וקיבל בחיוך פרחים מאנשים שעמדו משני צדי הדרך.

כשמהרישי הגיע למקום בו עמדתי הוא נעצר והביט בי לכמה רגעים ישר לתוך העיניים. גלים נעימים של אושר מילאו את גופי והרגשתי כיצד עיניו העמוקות ממלאות אותי בזרמים של אושר. כשחזרתי למטבח המשכתי לחוש את אותה אנרגיה מפעפעת ודמעות של התרגשות החלו זולגות מעיני.

בימים הבאים מהרישי קיים כל ערב פגישות באולם ההרצאות. הוא דיבר במשך שעות רבות על החייאת התודעה הטהורה באמצעות הסוטרות של פטנג'לי ועל יצירת חברה אידיאלית בעזרת קבוצות גדולות של מעופפים יוגים שייצרו שינוי תודעתי. הידע שזרם ממנו היה רב ועמוק אולם הדבר העיקרי שאני זוכר כיום מהפגישות הללו (ומפגישות רבות אחרות בהן יצא לי להשתתף בשנים שלאחר מכן) הוא האנרגיה הרוחנית המדהימה והאושר הרב שקרנו ממנו וגרמו לי לחוש שאני נמצא במצב עמוק של מדיטציה למרות שהייתי ער לחלוטין.

מהרישי בצעירותו

חסד הזורם מנוכחותו של אדם אינו דומה לשום חסד

במסורת ההודית פיתוח מצבי תודעה גבוהים מחייב קשר למורה רוחני מואר. אנשים נאורים חווים בקביעות מצב אחדותי של התודעה ומשקפים זאת בכל תחומי החיים. הם אמורים לחשוב ולפעול בטבעיות בהתאם לכל חוקי הטבע ומביעים דרך התנהגותם את האינטליגנציה הקוסמית שמניעה ומכוונת את כל הבריאה. תלמיד המצליח להתאים לחלוטין את תודעתו לזאת של המורה המואר יכול לחוש ולחוות את האחדות והאושר (אננדה) המוקרנים ממנו ועם הזמן להתבסס במצב זה בעצמו. רעיון זה מופיע ביוגה סוטרה של פטנג'אלי: "תודעה המתאימה עצמה לתודעה אחרת החופשייה מתשוקות מתבססת גם היא במצב יציב".

"יוגה ושיסטה", אחד הטקסטים הקלאסיים של פילוסופיית הוודנטה, מתאר כך את ההימצאות בחברת אדם מואר: "חסד הזורם מנוכחותו של אדם קדוש לא ניתן להשוואה לחסדים אחרים. האדם הקדוש שליו ורגוע, התנהגותו ופעילותו טהורים ולכן הימצאות בחברתו מקדמת שלווה ואיכויות אלוהיות בכל אדם שמחפש זאת. בנוכחותו ניתן להשתחרר מפחד ומחטאים ולגדול בטוהר. אהבה וחיבה שקיימת אצל הדוות (האלים או חוקי הטבע) אינה יכולה להשתוות לאהבה חסרת גבולות הזורמת מאנשים קדושים".

המאסטר לעולם אינו נותן, התלמיד הוא זה שלוקח

מהרישי נולד ב-12.1.1917 בג'בל פור שבמדינת מאדיה פראדש. ב-1940 הוא סיים תואר שני בפיזיקה באוניברסיטת אלאבאד ושנה לאחר מכן הפך למזכירו ולתלמידו הקרוב של סוואמי בראמאננדה סארסאווטי, שהיה באותה תקופה השאנקראצ'ריה (סמכות רוחנית גבוהה המקבילה לאפיפיור) באזור ג'יוטיר מאט שבהימלאיה.

הסאדנה (התרגול הרוחני) של המהרישי באותן שנים התבססה לחלוטין על דבקות והתמסרות למורהו, אותו הוא נוהג לכנות בחיבה גורו דב. באחת ההרצאות הוא סיפר על הדרך שבה הוא הגיע להארה במחיצתו:

תעופה יוגית. מתוך אתר הבית של המהרישי מהש יוגי

"במעמקי ליבי הבנתי והרגשתי שאיפה עזה ללכת רק בכיוון שהוא חפץ שאלך בו. לעתים הייתי צריך לנטוש לחלוטין פעילות מאוד חשובה מכיוון שחשבתי שהוא אינו מעוניין בה, אך הסתגלתי לכך. נקטתי בפעולות שונות כדי ליצור איתו קשר ולהתאים את עצמי למחשבתו ולהרגשתו. זה היה הכוח שהניע את חיי. כך חייתי, נעתי, נשמתי, אכלתי ודיברתי. כל מחשבותיי היו תמיד קשורות לדרך בה חשבתי שהוא רוצה שאנוע. תמיד ניסיתי לראות להיכן הוא מביט, מה הוא אוהב. זה היה הכיוון שלי, זה היה העניין שלי בחיים, לפעול כדי לראות את תגובתו, וכאשר הפעולה הסתיימה הייתי צריך ליצור פעולה נוספת. רק לעתים נדירות הוא ביקש ממני לעשות משהו. המטרה שהצבתי לעצמי כבר בהתחלה היתה לנשום עימו בנשימה אחת. זה היה האידיאל שלי, כל תכליתי הייתה להתאים את עצמי לגורו דב וזה הדבר היחידי שרציתי לעשות. למזלי קלטתי שהדרך היחידה לעשות זאת הייתה להתאים את הרגשתי להרגשתו. לקח לי כמעט שנתיים וחצי להתאים את מחשבותיי למחשבותיו, לא הייתה לי ממש דרך למדוד את הצלחתי אולם ידעתי שאני מבצע שגיאות רק לעיתים מאוד מאד נדירות.

"ומאז כל העניין היה עבורי מאוד קל. לא היו מכשולים, הכול היה צלול יותר. חייתי מסביבו אפילו בלי לחוש שאני חי. זו הייתה הרגשה מאוד אמיתית של אחדות שלמה עם גורו דב, ממש כך. אנשים שראו אותי נע איתו ידעו שנראיתי כאדם שאינו נמצא בגוף נפרד, היה שם משהו בעל ערך אוניברסאלי.
"המאסטר לעולם אינו נותן, התלמיד הוא זה שלוקח. המים במיכל מלאים ואין להם נטייה להישאר שם או לזרום החוצה. כל מי שרוצה להשקות את שדהו במים רק יוצר חיבור למיכל. וברגע שהצינור מורם לגובה של המים הם מתחילים לזרום. זוהי הטכניקה. יש רק לחבר את הצינור לגובה המיכל והמים, שאינם יכולים להישאר שם, מתחילים לזרום בכוונה או שלא בכוונה. לכך הכתבים הוודים מתכוונים בדיבור על כניעת התלמיד לרגלי המאסטר".

גורו דב. המורה האהוב של המהרישי

סמינר למוארים

לאחר שבראמאננדה סארסווטי עזב את גופו בשנת 1953 פרש המהרישי למערה בהימלאיה ובמשך שנתיים בילה את רוב זמנו במדיטציה ובשתיקה. ב-1955 הוא הרגיש צורך לנסוע לדרום הודו. בקאניה קומרי (נקודת החיבור בין האוקינוס ההודי והים הערבי) הוא קיבל את ההשראה להביא את השקט של ההימלאיה לאנשים בדרום הודו: "בבואי מההימלאיה חשבתי שבני האדם אינם צריכים לסבול. כל הספרות ההודית מלאה בביטויים מרוממים. הוודות מצהירות "אמריטאסיה פורטה" ופונות לכל בני האדם כבני אלמוות. בוודות נאמר "מאננדה (אושר עליון) הכול נברא, באננדה הכול נתמך ולאננדה הכול הולך. באופנישאדות נאמר "הכל הוא אננדה. אני זהה לאננדה, אני אין סופי, בלתי מוגבל, נצחי וחסר שינוי. כשהייתי בהימלאיה שאלתי את עצמי כיצד כל הדברים הללו מתבטאים בחיי היום יום? היה קיים פער כל כך גדול בן החיים שמתוארים בספרות הוודית לדרך שבה אנו מוצאים את החיים עצמם. הניגוד בין שתי המציאויות הללו נגע לי ללב בצורה עמוקה וידעתי שאין סיבה לקיומו מכיוון שכל אדם יכול בפשטות להתנסות באי מוגבלות פנימית ולחיות ממקום של תודעה אוניברסלית אלמותית. חשתי עמוק בתוכי שאין צורך לסבול בחיים ושיש לעשות משהו כך שהאנשים יפסיקו לסבול".

בשנתיים הבאות מהרישי נסע לאורכה ורוחבה של הודו. מאות ולעיתים אלפי אנשים התכנסו בערים המרכזיות כדי לשמוע אותו מדבר על הידע הוודי העתיק וללמוד ממנו את טכניקת המדיטציה הטרנסצנדנטלית. ב-29 בדצמבר 1957 תלמידיו של גורו דב ארגנו במדרס "סמינר למוארים". יותר מעשרת אלפים אנשים הגיעו מכל רחבי הודו כדי להשתתף בכינוס. ביום האחרון של הסמינר המהרישי חנך את "התנועה להתחדשות רוחנית" ששמה לה למטרה להחיות בכל העולם את הידע העתיק של הוודות וליישמו בכל תחומי החיים.

"אנו מאמינים שאנשים בכל מקום זקוקים למשהו שיפתח את הכישורים החבויים בהם, שיעזור להם להתרומם מעל החרדות והדאגות שלהם ויאפשר להם לחוות שלווה ואושר ולהגביר את המיומנות שלהם בפעולה. אנשים כאלו אינם חייבים להשתייך למדינה מסוימת או להאמין בדת או בפילוסופיה אחת. הם אזרחי היקום המפוזרים ברחבי העולם. התנועה להתחדשות רוחנית מיועדת עבורם."

למנטרה יש השפעה ידועה מראש על מערכת העצבים ושימוש נכון בה יכול להוביל את המתרגל להתנסות ישירה בתודעה טהורה. מוטי שפי על עקרונות המדיטציה הטרנסצנדנטלית של מהרישי מהש יוגי. חלק שני

בינואר 1976 חבר טוב של הורי למד מדיטציה טרנסצנדנטלית והמליץ להם עליה בחום. הורי החליטו לבדוק את העניין. הם שמעו הרצאת מבוא ראשונה (מתוך שתיים), התרשמו לחיוב והציעו לי להצטרף אליהם, על חשבונם (כזכור, מדובר בסכום לא מבוטל). על הבמה בבית לסין בת"א, שהיה גדוש בכמה מאות אנשים שהמתינו בהתרגשות, עלו שני מרצים מעונבים ודיברו על מהרישי ועל שורה ארוכה של מחקרים מדעיים שהצביעו על מגוון רחב של תוצאות חיוביות שנבעו מתרגול המדיטציה הטרנסצנדנטאלית. לא ממש התחברתי למראה המעונב שלהם ולטרמינולוגיה המדעית אבל אמרתי לעצמי שאם הביטלס, בוב דילן ועוד רבים וטובים למדו את המדיטציה הזאת היא לא יכולה להיות לגמרי משעממת.

בסופו של דבר התחלתי את הקורס, שהתקיים בדירה פרטית בצפון ת"א. הבחורה שקיבלה את האנשים הזמינה אותי להיכנס לחדר הסמוך, בו ישב המורה מול שולחן קטן שבמרכזו היתה מונחת תמונה של גורו דב, מורו של מהרישי. הוא הסביר שלפני שהוא מתחיל בלימוד עליו לבצע פוג'ה (טקס) ולשיר טקסט בסנסקריט שבו מוזכרים שמות המורים מהמסורת הוודית שהביאו לעולם את המדיטציה הטרנסצנדנטלית. הוא הוסיף ואמר שהטקס מיועד בראש ובראשונה למורה עצמו, כדי לחבר אותו לאותה מסורת ושעלי רק להשקיף עליו מן הצד מבלי ליטול בו חלק. הוא התחיל לשיר את הפוג'ה והחדר התמלא בצלילים נעימים ובריח מתוק של קטורת, ושקט נעים התחיל להתפשט בכל גופי. כשהוא סיים את הטקס הוא העניק לי מנטרה והנחה אותי כיצד להשתמש בה בצורה נכונה.

המנטרה, הוא הסביר לי, היא צליל תומך חיים שמגיע מהמסורת הוודית העתיקה ושהשפעתו על מערכת העצבים ידועה מראש. אין להתייחס למשמעות כלשהי הקשורה אל רצף המילים הללו . המנטרה מותאמת לכל אחד באופן אישי וכאשר לומדים כיצד להשתמש בה בצורה נכונה היא מאפשרת לעדן את הפעילות המנטלית. למעשה, המנטרה משמשת ככלי רכב של הרוח המוביל את תשומת הלב פנימה לרמות מעודנות ושקטות יותר של פעילות מנטלית ומסייע בכך למתרגל לחוות את התודעה הטהורה של מצב הסמאדהי.

עקבתי אחר ההוראות והתחלתי במדיטציה. תחילה חשתי שהמנטרה מהמהמת בראשי כמו כל מחשבה אחרת אולם אחרי זמן מה היא הפכה לחלושה ומטושטשת יותר והתחלתי לחוש כיצד מחשבותיי נרגעות ואני שוקע לתוך מצב שליו יותר. התהליך היה פשוט מאוד והרגשתי שאני כמעט לא עושה דבר והמדיטציה מתנהלת מעצמה. כשהתבקשתי לסיים את התרגול ולפקוח את עיני חשתי כמו אחרי שינה עמוקה ומרעננת.

לעבור מעבר למחשבות

מהרישי מסביר שמהתבוננות בטבע המקיף אותנו ניתן להסיק שאינטליגנציה אינסופית מתפקדת בבריאה כולה; עונות השנה מתחלפות תמיד כסדרן, כוכבי הלכת נעים בצורה קבועה, עץ תפוזים לעולם יניב תפוזים ולא אגסים, וכן הלאה. מאחר וכל אחד מאיתנו הינו חלק מהטבע, אותה אינטליגנציה אינסופית נמצאת גם בתוכנו. אלא שרוב הזמן תשומת לבנו מופנית דרך החושים החוצה ולכן אין אנו חווים
את אותה אינטליגנציה, את אותה מהות פנימית. מדיטציה, מסביר מהרישי, מיועדת לעזור לנו להתחבר בדיוק לשם. כאשר הרוח עוברת בזמן מדיטציה מעבר לפעילות המנטלית של המחשבות היא מתנסה בתודעה טהורה והופכת לסאט ציט אננדה – תודעת אושר עליון מוחלט. מסיבה זאת מהרישי קרא לשיטת המדיטציה שלו "מדיטציה טרנסצנדנטלית", מדיטציה שמאפשרת לך לעבור מעבר למחשבות.

כולם רוצים להיות מאושרים

המדיטציה הטרנסצנדנטלית היא טכניקה קלה ופשוטה מכיוון שהיא מבוססת על הטבע המהותי של החיים. הדבר הבסיסי ביותר שכל אדם מחפש בחיים הוא אושר. "הצימאון לאושר הינו גדול מאוד והרוח נעה מנקודה לנקודה בחיפוש אחריו. צימאון זה לאושר יסופק רק בשעה שהרוח תגיע לשדה שמתאפיין מעצם טבעו באושר קבוע וגדול יותר. כל עוד אנו לא מוצאים זאת החיפוש אחר האושר ימשך עד בלי סוף ואנו ניוותר בלתי מרוצים. אין דבר חיצוני שמסוגל להביא לרוח סיפוק קבוע (…) הטכניקה של מדיטציה שאני נותן מבוססת רק על הפניית הרוח לכיוון הנכון. היא מבוססת על ידע שמאפשר הפניה של הרוח 180 מעלות פנימה. כל שיש לעשות הוא לקחת את הכיוון הנכון ובשעה שצועדים צעד אחד בכיוון זה הרוח מגיעה לשם בעצמה. זהו העיקרון הפשוט של המדיטציה (…) אור הופך לעמום ככל שאנו מתרחקים ממקורו ועוצמתו גדלה כשאנו מתקדמים לקראת מקורו. באופן דומה, כשהרוח הולכת בכיוון האושר המוחלט של ההוויה הטרנסצנדנטלית היא מוצאת קסם גדול יותר בכל שלב בצעידתה ומובלת לקראת התנסות בתודעה הטהורה. תרגול המדיטציה הטרנסצנדנטלית הינו תרגול נעים עבור כל אחד, בלי קשר לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. אין זה משנה האם המתרגל מפותח מבחינה רגשית או לא, הנטייה הטבעית של הרוח ללכת אל עבר אושר גדול יותר תכוון אותה ותאפשר למתרגל להגיע לאושר העליון של ההוויה המוחלטת. זאת הסיבה שתרגול המדיטציה הטרנסצנדנטלית אינו רק פשוט אלא גם אוטומטי".

כלי רכב של הרוח

מורים רוחניים רבים מלמדים מדיטציות העושות שימוש בריכוז והדמיה. ההנחה הבסיסית העומדת מאחורי תרגולים אלו היא שהנטייה הטבעית של הרוח היא לנדוד ללא הרף מאובייקט אחד לשני ולכן יש למקד אותה בנקודה אחת ולאפשר לה להתייצב ולהירגע. מהרישי טוען כי הנחה זאת מוטעית ודומה לטעותו של אדם המתבונן בדבורה שעפה מפרח לפרח ומסיק מכך שמטבעה היא נוטה לנוע ולנדוד. בעוד שלמעשה הדבורה נעה בחיפוש אחר צוף ולאחר שהיא מוצאת את הפרח המתאים היא מתמקמת עליו וחשה מסופקת. באופן דומה הרוח נודדת מאובייקט לאובייקט בחיפוש אחרי אושר ולא עקב העובדה שמטבעה היא חסרת שקט ואוהבת לנוע. ברגע שבמדיטציה אנו נותנים לרוח הזדמנות לפנות פנימה, היא עושה זאת ללא מאמץ וחווה בטבעיות אושר ורגיעה פנימית. הגבלות ושליטה מנטלית יעצרו את הרוח ולא יאפשרו למחשבות להתעדן בטבעיות ובקלות. למעשה, אומר מהרישי, הגבלות אלו מגבירות את הפעילות המנטלית ובכך הן אינן מאפשרות למתרגל להתנסות בתודעה טרנסצנדנטלית. ההמלצה להתרכז בזמן תרגול המדיטציה מרמזת על כך שיש להכריח את הרוח להגיע למצב שקט של תודעה כאילו שמצב זה הינו זר ובלתי טבעי למערכת העצבים שלנו.

"בזמן תרגול המדיטציה אובייקט ההתנסות (המנטרה) נחווה ברמות יותר ויותר עדינות. כאשר אנו עוברים מעבר למצב העדין ביותר משתחררת הרוח הן מההשפעה של האובייקט והן מהחוש שבאמצעותו אנו מסוגלים להתנסות באובייקט זה. כל עוד הרוח מושפעת מהחושים והאובייקטים שלהם היא דומה לשלהבת שנעה ברוח אולם ברגע שהיא יוצאת מהשפעתם היא מתייצבת. בעזרת המדיטציה הטרנסצנדנטלית ביכולתו של כל אדם להגשים את מהותו הרוחנית בקלות ובמהירות ולמצוא שלווה ואושר קבועים בחייו".

עשרות מחקרים נעשו לאורך השנים כדי לפצח את סוד ההצלחה של המדיטציה הטרנסנדנטלית. מוטי שפי, מתרגל ותיק, מסביר איך מתבצע החיבור לתודעה הקוסמית ומהו מצב התודעה הרביעי שאותו מתאר המהארישי

במאמרים הקודמים תיארתי עקרונות כלליים העומדים בבסיס תרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית וטכניקות הסידהים שהובאו לאור על ידי מהרישי מהש יוגי. מחקרים מדעיים הצביעו על טווח רחב של השפעות חיוביות הנובעות מתרגול סדיר של טכניקות אלו אולם המטרה העיקרית שלהם היא לסייע לאדם לבסס מצבי תודעה גבוהים.

בדרך כלל אנו חווים בחיים שלושה מצבי תודעה: ערנות, חלימה ושינה. במצבים אלו אנו חווים את עצמנו דרך החושים, פעילות חשיבתית ורגשות. בכל אחד מהמצבים הללו המציאות נקלטת בצורה שונה. כשאנו ערים אנו מודעים לסביבה אולם במקרים רבים מודעות זאת מלווה בחוסר שקט ומתח. בשינה אנו חווים מנוחה עמוקה אולם המודעות לסביבה החיצונית נעלמת. בחלימה קיימת מודעות אולם היא אינה קשורה בהכרח למציאות הרגילה.

במדיטציה טרנסצנדנטאלית אנו מעדנים את הפעילות החשיבתית, עוברים מעבר לכל פעילות מנטאלית וחווים מצב של תודעה טהורה בו אנו נמצאים במנוחה עמוקה ויחד עם זאת ערים לחלוטין בתוכנו מבלי להיות מעורבים בתפיסה חושית ובפעילות שבאה בעקבותיה. מדענים שחקרו את ההשפעות השונות של המדיטציה הטרנסנדנטאלית קראו למצב זה בשם "עירנות נינוחה" וטענו שניתן להתייחס אליו כמצב תודעה רביעי השונה לחלוטין משלושת מצבי התודעה הרגילים. מהרישי טען שכל אדם מסוגל להתנסות במצב זה של תודעה טרנסנדנטאלית: "שיטת המדיטציה שלנו מובילה את הרוח באופן ישיר לשדה של אושר גדול יותר שאליו כולנו שואפים ולכן כל אחד יכול לחוות מדיטציה עמוקה ולחוות תודעה טרנסנדנטאלית המהווה את הטבע הבלתי מוגבל שלנו. התנסות זאת הינה קלה וטבעית מכיוון שהרוח אינה זקוקה לתרגול ארוך כדי ללכת לקראת שדה של אושר גדול יותר…".

טוריה צ'טנה – מצב התודעה הרביעי

מהרישי מגדיר תודעה טרנסנדנטאלית כמצב של יחוס עצמי, במצב זה העצמי הפנימי שלנו ער לגמרי בתוך עצמו ומצוי מעבר לחשיבה ולהפרדה שקיימת בדרך כלל בין הסובייקט החושב לאובייקט עליו אנו חושבים.

ההתנסות במצב התודעה הרביעי מתוארת בספרות הוודית "כסאט צ'יט אננדה" (תודעת אושר עליון מוחלטת). מהרישי הסביר כי התנסות זאת מלווה באושר

עליון ובסיפוק פנימי: "האושר העליון שנחווה בתודעה טרנסצנדנטאלית מסלק את האפשרות לכל סבל גדול או קטן. חשיכה אינה יכולה לחדור לאור השמש הבוהק. באופן דומה אין צער שיכול לחדור לתודעת האושר העליון. תודעה זו אינה יכולה לזכות בדבר כלשהו הגדול מעצם מהותה. מצב זה של עצמאות פנימית מותיר את האדם יציב בתוכו ומלא בסיפוק נצחי".

כמות הסטרס קובעת את אורך ההתנסות

קצב החיים האינטנסיבי גורם לכל אחד לצבור מתחים ולחצים. הצטברות של מתח ולחץ אחראית לחלק גדול מהבעיות הרפואיות שלנו. רופאים טוענים שלפחות 80% מכלל המחלות נובעות כיום בגלל סיבות פסיכוסומאטיות הקשורות לסטרס נפשי.

מתח הוא דבר זר למערכת העצבים שלנו ולכן ברגע שניתנת לגוף הזדמנות הוא שמח להתפטר ממנו. מנוחה הינה הדרך היעילה ביותר לסלק מתח. המנוחה בה אנו זוכים בשנת הלילה מסלקת חלק מהמתחים שאנו צוברים במשך היום אולם בדרך כלל היא אינה מספיקה כדי לסלק את כל המתחים והעייפות.

בעת תרגול המדיטציה הטרנסצנדנטאלית הפעילות המנטאלית נרגעת ובמקביל הגוף זוכה במנוחה עמוקה המאפשרת באופן טבעי שחרור מתחים ולחצים שנוצרו עקב התנסויות אינטנסיביות שעברנו. פירוק המתח, המתרחש בעת תרגול המדיטציה, יוצר פעילות פיזיולוגית גבוהה יותר שמעוררת בצורה אוטומטית, עקב הקשר הקיים בן הגוף לרוח, פעילות מנטאלית מוגברת וכך אנו חווים במדיטציה מחשבות שאינן מאפשרות לנו להישאר במצב השקט של התודעה הטרנסצנדנטאלית. כמות המתח והלחץ במערכת העצבים קובעת את אורך ההתנסות במצב התודעה הרביעי. ככל שכמות המתחים והלחצים גדולה יותר כך ההתנסות במצב זה תהיה קצרה יותר וככל שמערכת העצבים חופשייה ממתחים ולחצים כך ניתן לחוות מצבים ארוכים ובהירים יותר של תודעה טרנסצנדנטאלית.

סילוק מתחים בשתי רמות

מהרישי מסביר שתרגול סדיר של מדיטציה מאפשר סילוק מתחים בשתי רמות. לחצים עמוקים מסולקים באמצעות המנוחה העמוקה המושגת במדיטציה. פירוק מתח זה מגביר את הרגיעה והשלווה ואז באופן טבעי האדם צובר גם פחות לחץ ומתח בחיי היום יום.

מדיטציה סדירה שמאוזנת בפעילות נכונה מסייעת ליצור מצב שבו מערכת העצבים חופשית לחלוטין ממתחים ולחצים. במצב זה השקט ואי המוגבלות של התודעה הטרנסנדנטאלית ממשיכים להתקיים באופן קבוע כבסיס לכל הערכים המשתנים של שלושת מצבי התודעה היחסיים. בספרות הוודית מצב זה נקרא טוריהטיט" או מצב קבוע של "טוריה". מהרישי מכנה התנסות זאת בשם תודעה קוסמית. המונח קוסמי מתייחס למעמד המקיף כל של דרגת התפתחות זאת. אנרגיה, אינטליגנציה ויצירתיות גדלות במצב זה לערך עליון וזוכות למעמד של קיום קוסמי. האותנטיות של התנסות זאת מאומתת על ידי כך שהאדם מתחיל להיות עד שקט לפעילות ולשינה על בסיס התנסותו הקבועה בערנות נינוחה. במצב זה הערנות הפנימית הינה זהה הן כשאנו עדים לפעילות שאנו מבצעים בחיי היום יום או לחוסר פעילות של שנת הלילה.

במצב של תודעה קוסמית, התודעה הטרנסנדנטאלית שנחוותה בתחילה רק בעיניים עצומות בעת תרגול מדיטציה אינה הולכת לאיבוד בכל התנסות אחרת. האדם ממשיך לחוות את העצמים השונים דרך החושים אולם ההתנסויות השונות אינן מסוגלות להצל על מהותו הרוחנית הפנימית. הרוח ממשיכה להתנסות בעצמים שונים באמצעות החושים אולם באותה עת האדם נישאר בערנות ובמודעות פנימית בלתי מוגבלת לעצמי הגבוה שלו הקיים במנותק מכל תחום ההתנסות והפעולה.

"בשעה שהרוח מתנסה באובייקטים דרך החושים, האדם ער לכך שעצמיותו קיימת באופן ניפרד מכל תחום ההתנסות והפעילות. זהו מצב של תודעה קוסמית שבו הוא ער בעולם וער בתוך עצמו … הנאות חושיות אינן משאירות בו רישומים עמוקים מכיוון שעצמיותו האינדיבידואלית זכתה במעמד של עצמיות בלתי מוגבלת המתאפיינת באושר עליון … הנאות זמניות של הקיום היחסי אינן מסוגלות למשוך את תשומת ליבו מכיוון שהוא מבוסס באופן קבוע באושר עליון מוחלט. גם כשהאובייקטים החושיים באים במגע עם חושיו ההנאה ממגע זה אינה כה חזקה ואינה גורמת להסחת דעתו מהמצב הטבעי של תודעת האושר העליון שבו הוא נמצא".

מחשבותיו של אדם המבוסס בתודעה קוסמית נמצאות בתיאום עם כל חוקי הטבע. זכרונו פועל בהתאם לצרכים שקיימים בהווה והקשר שלו לרשמים שנצברו בעבר הינו רק משני. שאריות של רשמים חבויים עדינים (סאמסקרות) עדיין נשארים בתוכו אולם הם אינם מובילים אותו לחוויות קודמות הקשורות אליהן ואותו אדם ניזכר רק בדברים שימושיים שעלולים לתמוך ולעזור לו בחיים. רשמים הנוצרים מהתנסויות השונות ממשיכים להישאר על פני השטח של התודעה כמו קו שנרשם על מים ונמחק מיד. הם מופיעים כדי לספק התנסויות שונות אולם הם אינם משאירים רישומים קבועים על האדם עצמו.

"חיי האדם מותאמים אז לחיים הקוסמים. הוא נע בתיאום עם תנועת היקום כולו ותכלית חייו נמצאת בתיאום עם התכלית של כל היקום. כשנשימת היחיד הופכת לתנודה של החיים הקוסמיים, האינדיבידואליות נושמת קיום אוניברסאלי ואז אנו זוכים במלאות החיים".

מצב התודעה השביעי שחווים במדיטציה טרנסצנדנטלית הוא המצב הגבוה ביותר של הארה. במצב זה הסובייקט המתנסה, האובייקט שנחווה ותהליך ההתנסות המחבר ביניהם נמצאים כולם ברמה של אי-מוגבלות. פרק חמישי

כפי שראינו במאמר הקודם, במצב התודעה החמישי של תודעה קוסמית, כפי שנחווה בעקבות תרגול מדיטציה טרנסצנדנטלית, האדם חופשי ממתחים ולחצים ומצוי במודעות טהורה ובלתי מוגבלת. מצב תודעתי זה בא לידי ביטוי בעיקר בדרך שבה האדם חווה וקולט את העולם שמסביבו. הרגיעה והשלווה פנימית שנחוות בתודעה הקוסמית מאפשרות למערכת העיכול לתפקד בצורה יותר יעילה ולייצר חומר מעודן שנקרא בספרות הוודית "סומא"; נוזל שמימי שנחווה בגוף כזרמים של אושר עליון, אננדה. זרימת הסומא בגוף מחזקת את התפקוד הפיזיולוגי ומאפשרת את עידון התפיסה החושית.

בנוסף לכך התפתחות זאת בתפיסה מאפשרת להעריך בצורה עמוקה את יופי הבריאה, ואהבה אוניברסלית ממלאת את הלב שמתחיל לעלות על גדותיו ולחוות אהבה ודבקות באל. זהו מצב התודעה השישי שמהרישי מגדיר "כבאגאווד צ'טנה" או תודעת אלוהים.

עידון הקליטה

מהרישי דן בשני היבטים של האלוהות; אישית ובלתי אישית. האלוהות האישית הינה ישות עליונה כל יכולה בעלת צורה ספציפית ובעלת תכונות ואיכויות מסוימות הקיימות ברמה השמימית, המעודנת של הבריאה. ישנם אנשים שמעניקים להיבט אישי זה של האלוהות איכויות זכריות, אחרים משייכים לו איכויות נשיות ויש כאלו שטוענים שהוא מהווה שילוב של איכויות זכריות ונשיות. אלוהות אישית זאת מנהלת ומארגנת באופן אוטומטי את כל חוקי היקום ואת כל התהליך ההתפתחותי המתרחש בטבע "כל הקיום היחסי" אומר מהרישי, "מנוהל על ידי חוקי הטבע המתפקדים בצורה אוטומטית במחזוריות מושלמת. רצונו של האל הכול יכול, הקיים ברמה הגבוהה ביותר של הבריאה, שומר על המחזוריות וההרמוניה הקיימים בחיים".

מצב התודעה השישי מתאפיין בדבקות בהיבט אישי זה של האלוהות. האדם מרגיש אז קירבה אינטימית לאל ומסוגל להתנסות בו בצורה ישירה דרך קליטה חושית מעודנת.

מהרישי מדגיש שמצב זה שונה לחלוטין מכל אותם ניסיונות להתקרב לאל דרך פיתוח רעיונות פילוסופיים או באמצעות מילוי מצוות וחוקים המוזכרים בכתבי הקודש. תודעה קוסמית מהווה תנאי ראשוני לפיתוח מצב של תודעת אלוהים. לפני שתודעה קוסמית מתבססת, עוצמת האהבה והדבקות באל הינה מוגבלת מאחר והלב והרוח אינם מפותחים ואינם מסוגלים להעריך את היצירה האלוהית בצורה מלאה.

מהרישי מדגים במשל הבא את הדרך המובילה ליצירת קשר בן האדם להיבט האישי של האלוהות : צייר ידוע מחליט להציג את יצירותיו בתערוכה וכדי לראות כיצד הקהל מתרשם וקולט את יצירתו הוא מגיע לתערוכה מחופש ומתערב בין המבקרים. כאשר הוא מבחין שהאנשים אינם קולטים את המשמעות והיופי הפנימי הכלולים ביצירתו הוא אינו חש צורך ליצור עימם קשר, אולם ברגע שהוא
רואה אדם נרגש ונפעם שעומד מול יצירתו וקולט ומרגיש אותה בצורה מלאה הוא שמח לגשת אליו ולפגוש אותו. באופן דומה אדם מתוח ולחוץ אינו מסוגל להעריך את ההיבטים העדינים של הבריאה ואת היופי הטמון ביצירה האלוהית. כאשר הוא פונה ומתפלל לאל תפילתו מושפעת ממתחים ומבעיות פנימיות ואינה נובעת מהערכה ואהבה טהורה לאל. תפילה זאת אינה מאפשרות לו ליצור מגע ישיר עם האלוהים. לאחר שאדם מתבסס בתודעה קוסמית הקליטה החושית שלו מתעדנת ומאפשרת לו לקלוט ולהעריך בצורה מלאה ועמוקה יותר את האינטליגנציה האלוהית הקיימת בטבע. הוא מתחיל יותר ויותר לחוש את הגדולה האלוהית כפי שהיא מתבטאת בסדר וביופי הפנימי הקיים בטבע. הערכה זו ליצירה האלוהית גורמת להתעוררות רגשות אהבה והוקרה כלפי אלוהים וכך מתחיל להיווצר קשר ישיר ואינטימי ביניהם.

"אם אדם רוצה לדבוק באמת באלוהים עליו להתחבר לעצמיותו הטהורה. עליו לשחרר את עצמו מתכונות שאינן שייכות לו ורק אז הוא יוכל לדבוק באל. אם הוא עטוף בדברים שאינם מהווים את עצם מהותו דבקותו תהיה מכוסה על ידי יסודות זרים אלו. דבקותו לא תוכל להגיע לאלוהים והאהבה והחסד של אלוהים לא יגיעו אליו. כדי שדבקותו של האדם תגיע לאלוהים חיוני שהוא יתחבר בתחילה לעצמיותו הטהורה ולא יהיה מכוסה בדבר. אז הדבקות תחבר אותו באופן ישיר לאל ותעניק לו את המעמד של חסיד. רק לאחר שהאדם מתחבר לעצמיותו האמיתית הוא יכול להיכנע בצורה נכונה לעצמיות הגדולה של האל. אדם שהגשים את אלוהים חווה את האל ברמה החושית ורואה את כל הדברים כביטוי של האל. האל נחווה בצורה ישירה ואינטימית דרך כל ההתנסויות שהוא עובר בחייו. כל מחשבה, כל מילה וכל פעולה מתבטאים כגלים של אושר עליון. נצחיות חודרת לכל רגע של הקיום החולף".

מצב התודעה השביעי: תודעת אחדות

זמן הוא הגורם העיקרי שמאפשר את התפתחות התודעה מעבר למצב של תודעת אלוהים. אחרי שאדם חי זמן מה במצב התודעה השישי התפיסה החושית שלו ממשיכה להתעדן ומגיעה לשיא שבו הוא מסוגל להעריך כל אובייקט במונחי הערך האין סופי של העצמי המוחלט (האטמן). המבנה הפיזי של מערכת העצבים עובר טרנספורמציה לרמה גבוהה יותר של תפקוד והאדם חווה מצב תודעה חדש שמהרישי מכנה בשם "בראמי צ'טנה" או תודעת אחדות. במצב תודעה שביעי זה הסובייקט המתנסה, האובייקט שנחווה ותהליך ההתנסות המחבר ביניהם נמצאים כולם ברמה של אי מוגבלות. האובייקטים החומריים מפסיקים אז לחלוטין להצל על המהות הבלתי מוגבלת של האדם והוא חווה את האחדות הפנימית שבתוכו (אותה הוא חווה כבר בתודעה קוסמית) כקיימת בכל נקודה בבריאה. בתודעת אחדות האדם מרגיש אינטימיות וקירבה לכל דבר. הוא מסוגל עדיין להעריך ערכים חיצוניים שונים אולם חווה אותם כביטוי לאותה תודעה טהורה אין סופית הקיימת בתוכו.

פילוסופים והוגי דעות רבים הניחו שבבסיס כל התופעות בטבע קיימת הוויה אחדותית אחת אולם תודעת אחדות יכולה להיהפך למציאותית רק כאשר היא נחווית על בסיס קונקרטי של מצב פיזיולוגי מיוחד ודרך תפיסה ישירה של האחדות הקיימת בין המציאות החיצונית והפנימית של האדם.

במצב של תודעת אחדות האדם מגשים למעשה את הזהות הקיימת בינו לבין האלוהות הבלתי אישית; תודעה טהורה מוחלטת וחסרת צורה הקיימת בלבו של כל אדם ובכל דבר בבריאה.

"האלוהות הבלתי אישית חופשית מתכונות, איכויות או סממנים כלשהם מכיוון שכל אלו שייכים לשדה היחסי של החיים והאלוהות הבלתי האישית הינה מוחלטת. אלוהות זאת הינה בלתי אישית וחסרת תכונות אולם מהווה, עם זאת, את המקור לכל הקיום היחסי ולכל הצורות והתופעות השונות הקיימות בבריאה. ההוויה המוחלטת הינה בלתי נגלת, היא מתגלה ברמות ובצורות שונות ברבדים השונים של הבריאה. הטבע האמיתי של כל אדם זהה למעשה לאותה אלוהות בלתי אישית".

אתה הוא זה

עבור אדם המבוסס בתודעת אחדות, התחום היחסי והמשתנה של החיים נתפס כאשליה (מאיה). היחס בין המציאות האחדותית למציאות היחסית מודגמת במסורת הוודית בסיפור ידוע על הנחש והחבל.

חתיכת חבל מונחת על דרך חשוכה. אדם העובר במקום נתקל בחבל ומשוכנע שנחש מונח לפניו. באותו רגע החבל אינו קיים עבורו והתחושה של נחש מסוכן משפיעה על התנהגותו ועל הרגשתו. רק עם עלות השחר אותו אדם נוכח לדעת שקיומו של הנחש הינו אשלייתי. באופן דומה היבטים חומריים של הבריאה היחסית הגורמים לאדם להשתקע בהיבטים חולפים וחסרי יציבות של החיים, הינם אמיתיים לחלוטין עבור אדם השרוי בבערות ואינו חווה בצורה ישירה את האחדות העומדת בבסיס כל השוני הקיים בבריאה. במצב זה אין טעם לטעון שהמציאות היחסית הינה אשליה (כפי שהאדם הסובר שהוא מביט בנחש חווה עקב כך חרדה וחלץ אמיתיים למרות שלמעשה הנחש איננו קיים) רק ברגע שאדם מבוסס בתודעת אחדות הוא חווה את התחום היחסי המשתנה של הבריאה כאשליה שלמעשה אינה קיימת. זהו המצב הגבוה ביותר של הארה שבו האדם חווה את האחדות שבתוכו ומכיר אותה כקיימת בכל נקודה בבריאה החיצונית. או במילותיו של מהרישי:

"כשאדם מתבסס בתודעת אחדות הוא מגשים את האמירה של הרישים הוודים באופנישאדות – 'הנני זהה להוויה זאת, הנך זהה להוויה זאת והכל זהה להוויה זאת'".

אנשים סביבי רעדו, רטטו והחלו לקפץ כצפרדעים. מוטי שפי למד בשנות ה-70 מהמהרישי מהש יוגי כיצד לרחף באוויר. על סוטרת התעופה

מורים רוחניים רבים הצהירו לאורך ההיסטוריה כי אותם הכישורים המיוחדים (סידהים) שמוזכרים בספרות הוודית, כמו למשל יכולת לראות את העבר והעתיד או לוויטציה – ריחוף באוויר, אינם חשובים כדי לפתח מצבי תודעה גבוהים. יש כאלו שאף הרחיקו לכת וטענו שהם מסוכנים ועלולים לגרום למתרגל לסטות מהדרך הרוחנית ולהתמקד בהיבטים חיצוניים, שטחיים של החיים.

מהרישי מהש יוגי לעומת זאת העניק דגש רב לתרגולים אלו ואף טען כי הם מאיצים את ההתפתחות הרוחנית. הוא הסביר כל חוקי הטבע קיימים בשדה התודעה הטהורה וכי באמצעות תרגול הסידהים ניתן להחיות ולפתח ערוצים חדשים של תפיסה והבנה המקדמים את פיתוח התודעה. בשנת 1976 מהרישי החל ללמד קבוצות של מורים למדיטציה את תוכנית הסידהים של המדיטציה הטרנסצנדנטאלית ועד היום עשרות אלפים למדו את הטכניקות הללו בכל העולם.

מהארישי מהש יוגי

זה צפרדע?

בסוף 1978 השתתפתי בקורס בינלאומי למורים למדיטציה טרנסצנדנטלית שהתקיים במשך ארבעה חודשים בלייזן, עיירה ציורית קטנה באלפים השוויצרים. בקורס השתתפו 50 איש מ-12 מדינות. את רוב היום העברנו בלימודים אינטנסיביים עם הפסקות בבוקר ואחר הצהרים לתרגול מדיטציה, אבל כולנו חיכינו בקוצר רוח לתוכנית הסידהים.

בפגישות הראשונות קיבלנו סוטרות (נוסחאות) שונות שמהרישי בחר מהפרק השלישי של היוגה סוטרה של פטנג'אלי. הסוטרות שקיבלנו היו מיועדות, בין השאר, להגביר את יכולות הקליטה של החושים, לחזק ערכים אוניברסאליים ומידות טובות כמו חמלה כלפי כל היצורים החיים, לפתח יכולת לדעת את העבר והעתיד או להכיר מתוך עצמנו את מבנה היקום ואת תנועת הכוכבים. בימים הראשונים של תרגול הסוטרות לא חוויתי את ההתנסויות הספציפיות שפטנג'אלי דיבר עליהן אולם שמתי לב שבעת תרגול המדיטציה אני חווה הרבה יותר שקט ואי מוגבלות פנימית. אחרי מספר שבועות התבשרנו שסוף כל סוף הגיע הזמן לקבל את "סוטרת התעופה" שאמורה להיות החזקה ביותר.

לאחר שקיבלנו את הטכניקה שקענו במדיטציה ואחרי כעשרים דקות התחלנו לתרגל. אחרי מספר דקות שמעתי רעשים משמאלי. פתחתי מעט עיניי וראיתי את אחד הבחורים האמריקאים שהיו בקורס רועד ורוטט ומתחיל לקפץ במקום בצורה שהייתה דומה קצת לקפיצות צפרדע. מספר אנשים מסביבו החלו גם הם לרעוד ולנוע מסביב בקפיצות דומות. מבחינה ויזואלית לא היה בקפיצות שלהם משהו שהזכיר תעופה או ריחוף באוויר אולם החיוך הרחב והבעת
האושר שהייתה נסוכה על פניהם נראתה לי מאוד אמיתית. הרגשתי קצת מתוסכל על כך שאני לא חווה דברים דומים אולם ניסיתי להתעלם מכך ולהמשיך בתרגול. למחרת בבוקר קמתי מוקדם מהרגיל, תרגלתי בחדרי יוגה וירדתי אל אולם המדיטציה. לאחר כשעה של תרגול מדיטציה וסוטרות, פעמון צלצל וסימן את התחלת תרגול סוטרת התעופה. אחרי כמה רגעים של תרגול הרגשתי שאנרגיה חזקה מתחילה לנוע בגופי. התחושה התגברה והתעצמה ושמתי לב שאני מתחיל לרעוד ובמקביל חווה זרמים של אושר שהתחילו בתחתית הגב והמשיכו לעלות לאורך חוט השדרה. לפתע מצאתי את עצמי מקפץ ממקום למקום בקפיצות מהירות, הרגשתי בבירור שגופי נע מעצמו מבלי שאצטרך להשקיע בכך מאמץ כלשהו. ככל שהזמן עבר תחושת האושר שחוויתי הלכה והתחזקה ולבסוף, כשנשכבנו לנוח, הרגשתי רגיעה ושקט טוטאליים.

באותו ערב מהרישי שוחח איתנו בטלפון. הוא ביקש לשמוע על התנסויות שהיו לנו בעת תרגול סוטרת התעופה ולאחר שכמעט כל המשתתפים דיווחו על התנסויות בזרמי אושר חזקים הוא אמר:

"שוב ושוב אנו שומעים על כך שאלו המתרגלים את טכניקת הסידהי של התעופה היוגית חווים גלים של אושר מכיוון שהאדם הפנימי הינו כולו אלוהי, והאלוהי הינו כולו אושר עליון. כשהרוח מתפקדת מרמה אלוהית זו המתאפיינת באושר עליון, היא לא רק נתמכת על ידי חוק הטבע אלא מבעבעת באושר, ואיכות זאת מתחילה להתבטא בכל תחומי החיים. היא מאפשרת לחיים להיהפך ליותר רגועים ותכליתיים ולפעילות להיות יותר דינאמית, יעילה ושמחה".

אי מוגבלות פנימית

מהרישי הדגיש שהתנאי הראשוני להצלחה בתרגול הסוטרות ובפיתוח הסידהים הוא לתרגל מדיטציה ולהתנסות בסמאדהי, מצב של תודעה טהורה. במצב זה הפעילות המנטאלית מפסיקה לגמרי והמתרגל חווה מצב שבו התודעה פתוחה רק לעצמה במצב של אי מוגבלות פנימית. לאחר מכן ניתן, באמצעות טכניקה שפטנג'אלי מכנה סאנימה, להפעיל את השקט של הסמאדהי דרך שילובו עם מיקוד רוחני (דארנה) ועידון טבעי וחסר מאמץ של אותו מיקוד במדיטציה (דיאן).

כל פעילות שלנו יוצרת רשמים חבויים (סאמסקרות) ששבים ועולים כשחוויות הדומות לאלו שיצרו אותן חוזרות ומופיעות בחיינו. רשמים חבויים אלו מונעים מאיתנו לפעול בצורה טבעית בהתאם "לכאן ועכשיו". תרגול הסידהים מתבצע על בסיס ההתנסות במצב השקט וחסר הגבולות של הסמאדהי ולכן הוא אינו כרוך בהוצאת אנרגיה ואינו יוצר עייפות. בעת תרגול הסדיהים לא נוצרים רשמים חבויים חדשים. תרגול הסוטרות מעמיק את ההתנסות בסמאדהי, מאפשר לנו להגשים שאיפות שונות ומסייע להפעיל את השקט הטרנסצנדנטאלי שאנו חווים במדיטציה ולהפכו למציאות קבועה שממשיכה ללוות אותנו גם בשעה שאנו עסוקים בפעילות יומיומית רגילה.

כמו לצבוע בד בצבע צהוב

ביסוס מצב קבוע של תודעה טהורה או סמאדהי דורש מעבר שיטתי בין ההתנסות בסמאדהי לפעילות דינאמית. כדי להמחיש מצב זה מהרישי משתמש בדרך שבה היו נוהגים בהודו בתקופה הקדומה לצבוע בד לבן בצבע צהוב. הבד היה ניטבל בצבע וניפרש מול קרני השמש, שגרמו כמובן לדהיית רוב הצבע. תהליך זה, שלכאורה מנוגד לביסוס קבוע של הצבע בבד, חזר על עצמו שוב ושוב, השמש גרמה כל פעם לדהיית הצבע אולם הצבע המועט שנותר בבד לאחר החשיפה לשמש נישאר שם בקביעות. בהקבלה ניתן לומר שכדי לבסס בקביעות את השקט שנחווה במדיטציה מומלץ לתרגל פעמיים ביום, בבוקר ובערב, ולאזן את השקט שנחווה במהלך המדיטציה עם פעילות יום יומית רגילה. בטכניקות של הסידהים אנחנו משתמשים באותו עיקרון על ידי יצירת פעילות המתבצעת מתוך מצב של תודעה טהורה.

על פי הספרות הוודית היכולת להתנסות ולפתח כישורים מיוחדים (סידהים) תלויה בטוהר (סאטווה) הקיים במערכת העצבים של האדם וכמו כן באיכות האנרגטית של התקופה בה אנו חיים. "תוצאות הנובעות מביצוע טקסים וודים וכוחות מיוחדים שמתגלים בבני אדם הינם פירות המופיעים אצל בני האדם באופן פרופורציונלי לתקופה שבה חיים" (מאנו סמירטי 1.84). זו הסיבה לכך שלמרות שאלפי אנשים מתרגלים היום את טכניקות הסדהים וחווים גלי אושר בעת תרגול התעופה היוגית עדיין לא שמענו על אנשים שאכן מרחפים ונשארים באוויר.

"הסידהים", אומר מהרישי הינם למעשה מבחן לרמת הגדילה של ההארה בחיינו מכיוון שהם מדגימים הן את גדילת התודעה והן את התיאום הקיים בין הגוף לרוח. עם גדילת ההארה היכולת לבצע סידהים תגדל באופן אוטומטי. אין זה אפשרי לנתק את הסידהים מהתפתחות מצב ההארה. הארה אינה יכולה להיות שלמה בלי שליטה מלאה בסידהים".

המהארישי באמת ובתמים האמין שקבוצה של אנשים שמתרגלת ביחד מדיטציה טרנסצנדנטלית יכולה להביא שלום עולמי. העניין הוא שמחקרים מדעיים שבדקו את העניין הוכיחו שהוא צדק

הוגי דעות, מורים ופוליטיקאים ניסו במשך הדורות ליצור עולם טוב יותר בו אנשים יוכלו לחיות באושר ובשלווה ללא אלימות ומלחמות. מיותר לציין שכל הניסיונות הללו נכשלו כשלון חרוץ. לדעת המהרישי מהש יוגי, מי שהביא אל המערב את המדיטציה הטרנסצנדנטלית, הסיבה לכך נובעת מניסיון ליצור חברה אידיאלית מבלי להבין את הגורמים הפנימיים שמעצבים וקובעים את אופי החברה. מדינה לדבריו איננה גוף שקיים בלי קשר לחלקים המרכיבים אותו. כפי שיער ירוק הינו צרוף של עצים ירוקים בודדים כך העולם מורכב מבני אדם בודדים שצירופם יחד יוצר משפחות, ערים ומדינות. כל אדם משפיע בצורה ישירה על סביבתו באמצעות כל מחשבה ופעולה שהוא מבצע ולכן כשאנו מעוניינים ליצור חברה אידיאלית עלינו ליצור קודם כל רגיעה ושלווה באדם המהווה את היחידה הבסיסית שממנה החברה מורכבת.

קצב החיים האינטנסיבי והעובדה שלאנשים רבים יש יותר שאיפות ופחות זמן להגשימן יוצרים אצל אנשים רבים מתחים ולחצים. רופאים מגדירים מתח כאלמנט זר שמתווסף למערכת העצבים עקב התנסויות אינטנסיביות מדי (חיוביות או שליליות) שאנו עוברים בחיים. האדם הינו יחידה פסיכו-פיזיולוגית שבה הגוף והרוח קשורים זה לזה בצורה הדוקה ומסיבה זאת מתחים ולחצים נפשיים מתבטאים בחוסר איזון פיזיולוגי ובבעיות בריאותיות שונות.

מתח משתחרר באמצעות מנוחה. המנוחה שהגוף מקבל בשנת הלילה מסלקת חלק מאותם מתחים שנצברים במשך היום אולם קצב החיים וההתנסויות האינטנסיביות שאנו עוברים גורמים להיווצרות כמות גדולה של מתח ששנת הלילה איננה מספיקה לנטרל. מתח מהווה כיום את אחד הגורמים העיקרים למחלות. רופאים רבים סוברים שלפחות 80 אחוז מכל המחלות נובעות מסיבות פסיכוסומאטיות הקשורות למתח נפשי.

אדם מתוח מקרין לחץ וחוסר שקט על סביבתו והשפעה זו אינה מוגבלת לסביבתו הקרובה של האדם. "האדם משפיע על כל הקוסמוס באמצעות כל מחשבה, מילה ופעולה שהוא מבצע", אומר המהרישי. "אדם שליו מקרין באופן טבעי שלום והרמוניה ומשפיע כך על כל היקום. אנשים מוטרדים, דאגנים וחסרי מנוחה שלא התנסו בתודעת אושר עליון מייצרים באופן קבוע השפעות שליליות בסביבתם. כל פעילות שלילית ובלתי מוסרית יוצרת השפעה מנוונת באטמוספירה. כשמספר רב של אנשים אינם שמחים, כשהם מתוחים ופועלים בצורה שלילית האטמוספירה העולמית נספגת בהשפעות מתוחות אלו. התרחשויות אלימות, שליליות, קונפליקטים ומשברים הינם רק ביטוי להגברת המתח בתודעה הקולקטיבית. כשרמת המתח מספיק גדולה היא מתפרצת באלימות בהיקף נרחב ומתבטאת באסונות, במלחמות או בהתקוממויות אזרחיות המחייבות פעילות צבאית".

מהרישי מהש יוגי

תודעה קולקטיבית

מהרישי הסביר שכפי שתודעת האדם קובעת את איכות המחשבה וההתנהגות שלו כך קיים סוג אחר של תודעה עבור החברה כולה; תודעה קולקטיבית הקיימת ברמת המשפחה, העיר, המדינה והעולם כולו.

"מדינה איננה דבר אבסטרקטי, היא גוף המורכב מבני אדם בודדים. איכות התודעה של כלל התושבים במדינה יוצרת תודעה קולקטיבית של המדינה, תודעה הגדולה יותר מן התודעה האינדיבידואלית של כלל האנשים המרכיבים אותה. כפי שתודעת האדם קובעת את איכות המחשבה וההתנהגות שלו כך התודעה הקולקטיבית של חברה משפיעה על אופי החיים במדינה".

מהרישי אף מדגיש ואומר: "כל הסכסוכים הבינלאומיים נוצרים מהשפעה קולקטיבית של מתח ולחץ שאנשים משחררים לאטמוספירה. בני אדם אינם מודעים לכך שבאמצעות כל מחשבה, דיבור ופעולה הם מקרינים באופן קבוע השפעה של שנאה וחוסר הרמוניה ויוצרים בכך מצבור של מתח בתודעה הקולקטיבית שבנקודה מסוימת יתפרץ ויחזיר אליהם את ההשפעה שהם יצרו מסביבם".

כפי שהסברתי בפרקים קודמים בסדרה, בעת תרגול המדיטציה הטרנסצנדנטאלית אנו עוברים מעבר לכל פעילות מנטאלית ומתנסים במצב של תודעה טהורה או סמאדהי. במצב זה אנו מתנסים בשדה מאוחד של כל חוקי הטבע העומד בבסיס כל התופעות בבריאה. התנסות זאת מחייה את כל חוקי הטבע ויוצרת השפעה חיובית ברמה העמוקה ביותר של הבריאה. כבר בתחילת שנות השישים מהרישי העריך שכאשר יותר אנשים יתחילו לתרגל מדיטציה טרנסצנדנטאלית הם יקרינו מסביבם השפעה של שלווה והרמוניה ויתרמו בכך לשיפור איכות החיים בחברה. מהרישי הוסיף שדי באחוז אחד באוכלוסיה שיתרגל את טכניקת המדיטציה הטרנסצנדנטאלית כדי ליצור השפעה שתשפר את איכות החיים בעיר או במדינה מסוימת, ושניתן יהיה לבדוק זאת מבחינה מדעית. והוא לא טעה.

7000 איש עושים מדיטציה טרנסצנדנטלית

פחות תאונות דרכים, פחות אלימות

בסוף שנת 1974, כשמדענים בארה"ב בדקו את סטטיסטיקות הפשיעה בערים גדולות, הם מצאו להפתעתם שבארבע ערים חלה ירידה משמעותית בפשיעה. כשהגיעו הדוחות הסטטיסטים נמצא שבאותן ערים היו מי שתרגלו את המדיטציה הטרנסצנדנטלית. שנתיים-שלוש לאחר מכן נמצאו ערים רבות עם האפיון הסטטיסטי המיוחד הזה ובכולן נמצאה ירידה בפשיעה, בתאונות דרכים, בתחלואה ובמדדים שליליים אחרים, ועליות בהיבטים החיוביים של איכות החיים. (פורסם ב-Scientific Research on the Transcendental Meditation, collected papers, vol 1 pages 639-651)

בסוף שנות השבעים מהרישי החל ללמד אלפי אנשים את הטכניקות של הסידהים ובמיוחד את התעופה היוגית. בהקשר זה הוא הסביר שכאשר מתרגלים תעופה יוגית בקבוצה, מחיים את השדה המאוחד העומד בבסיס כל התופעות בבריאה, וכי ניתן לצפות שתרגול זה ינטרל השפעות שליליות בצורה יותר חזקה מאשר תרגול רגיל של מדיטציה. ב-1978 מדענים גילו שכאשר שורש ריבועי של אחוז אחד מאוכלוסיה עירונית מתרגל ביחד במקום אחד את המדיטציה הטרנסצנדנטאלית חלה ירידה משמעותית בתאונות דרכים, מקרי מוות מתאונות, פשע, צריכת אלכוהול וסמים וכן הלאה. (The jounal of mind and behavior no 8: 67-104. 1987) .

בשנת 1983-1984 התקיימו כינוסים עולמיים בארה"ב, בהולנד ובהודו שבהם כ-7000 איש תרגלו ביחד, במקום אחד, את טכניקת התעופה היוגית של מהרישי. מחקרים מדעיים שנערכו בעת הכינוסים הללו גילו הפחתה בקונפליקטים בינלאומיים ובפעולות טרור (המחקר פורסם ב- (American Political Science Association 1989).

בסוף שנת 1983 אוניברסיטת הארוורד בארה"ב בדקה את השפעת התרגול הקבוצתי של המדיטציה הטרנסצנדנטלית וטכניקות הסידהי על מוקדי אלימות במזרח התיכון. כמאתיים מודטים ישראלים להגיע לירושלים כדי לתרגל פעמיים ביום בקבוצה. שני מדענים, ד"ר אורם ג'ונסון וד"ר סקיפ אלכסנדר, הגיעו לארץ וניהלו כאן את המחקר. התוצאות הצביעו על הפחתת מקרי המוות ולחימה בלבנון, הפחתה בפשיעה בארץ ושיפור מצב הרוח הלאומי. בירושלים נמצא שבעת התרגול הקבוצתי חלה ירידה במספר תאונות הדרכים, מקרי פשע ושריפות. (פורסם ב-1988 ב- Journal of Conflict Resolution , אוניברסיטת ייל בארה"ב עמ', 776-812).

תנו לחוקי הטבע לשלוט

בכל העולם ממשלות מבססות את ניהול המדינה על חוקים שנקבעו על ידי בני אדם. חוקים אלו מוגבלים, הם אינם מבוססים על חוקי הטבע המנהלים את הריבוי האינסופי בבריאה ולכן והם אינם מסוגלים למלא את הצרכים של כל אזרחי המדינה. ניהול המדינה, אומר מהרישי, חייב להיות מבוסס על הפוטנציאל השלם של חוקי הטבע המכוונים את הבריאה. התודעה הטהורה או השדה המאוחד הקיים בבסיס כל התופעות בטבע הינו למעשה ה"בית" של כל חוקי הטבע. כשמספר רב של אנשים חווים את השקט של התודעה הטהורה ומחיים אותה באמצעות טכניקות הסידהים ובעיקר דרך התעופה היוגית הם מחיים את כל חוקי הטבע ומאפשרים להם לפעול בצורה הרמונית.

לדעת מהרישי זאת הדרך שתאפשר יצירת חברה אידיאלית. "באמצעות תמיכת הטבע החיים בכל מקום יהיו אידיאליים. אף אחד לא יפר את חוקי הטבע, אף אחד לא יבצע שגיאות ואף אחד לא יסבול או יחלה. החיים יהיו ארוכים ושמחים, חיי המין ישובו להיות שלמים ומלאים, שפע ושגשוג יהיו נחלת כולם. כשהציביליזציה תתבסס על הידע הוודי האנושות תהנה מגן עדן עלי אדמות".