הדוות והאשורות חובצים את אוקיינוס החלב

הדוות מייצגים בספרות הוודית כוחות או חוקי טבע שיוצרים טוהר ושפע ומקדמים איכויות חיוביות בבריאה. האשורות מייצגים כוחות הרסניים שחיוניים כדי לסיים מצבים שליליים. בסיפור הנוכחי אוקיינוס החלב מייצג אין סוף אפשרויות שקיימות בבריאה. כל עוד קיים בטבע חוסר איזון בן כוחות חיובים לכוחות הרסניים כל הבריאה החומרית נמצאת במצב של חוסר סדר. חביצת האוקיינוס על ידי הדוות והאשורות מייצגת מצב שבו הכוחות היוצרים וההרסניים בטבע נמצאים במצב מאוזן. מצב זה מאפשר הופעה של עצמים וישויות שונות שמייצגים איכויות חיוביות ושליליות שמתבטאות בתחום החומרי של החיים.
ניתן לחלק את העצמים החיוביים שהופיעו מאוקיינוס החלב לשלוש קבוצות עיקריות:
סוס מעופף, פיל לבן, קשת שמימית, וקונכייה אלוהית הופיעו מהאוקיינוס אחרי החביצה וייצגו איכות של עוצמה.
קאמה אל האהבה; נימפה אלוהית ,פרחים שמימיים, ויין הופיעו מהאוקיינוס וסימלו הנאות שונות .
קאמדנו, פרה שמיימית שמגשימה כל שאיפה; עץ ואבן חן שמימיים שמאפשרים השגת כל דבר, כלי שהכיל שפע בלתי מוגבל ולקשמי אלת השפע הופיעו מהאוקיינוס וייצגו שגשוג והצלחה.
בנוסף לאיכויות חיוביות אלו חביצת האוקיינוס גרמה להופעת רעל קוסמי צמיג שנקרא קאלהקוטה או אלאהאלה. רעל זה ייצג זיהום, חוסר טוהר ושליליות שנוצרו עקב השתקעות מוגזמת באיכויות חומריות משתנות של החיים. אף אחד לא רצה להתעסק כמובן עם הרעל הנורא הזה וכך הדוות ווישנו פנו לשיווה שמייצג אי מוגבלות ושקט אין סופי וביקשו ממנו להפטר מהרעל. שיווה נמצא תמיד במצב של איזון ומלאות פנימית ולכן הוא לא חש הבדל בין דברים רצויים לדברים שליליים. הרעל ההרסני לא ניראה לו שונה מאמריטה, נקטר האלמוות. שיווה גמע מהרעל וכתוצאה מכך גרונו הכחיל (ולכן אחד משמותיו של שיווה הוא נילהקאנטה או בעל הגרון הכחול).

ראו גונב את האמריטה ונענש

דאנוואנטארי הדווה או הרופא השמימי שהביא את הידע של איורוודה הופיע גם הוא מאוקיינוס החלב יחד עם לקשמי. דאנוואנטארי מתואר בפורנות כהיבט של ווישנו, חוק הטבע שקשור לסאטווה או טוהר. הוא אחז בידו כד עם אמריטה, נקטר שמימי שמעניק אלמוות לאלו שגומעים ממנו. הדוות והאשורות רצו כמובן ללגום מהאמריטה והחלו להלחם בניהם על הזכייה בכד. לפתע הופיע בינהם נמפה שמימיית מקסימה בשם מוהיני שייצגה את ההתגלמות הנשית של ווישנו. היופי והקסם של מוהיני גרם לדוות ולאשורות להתאהב בה. היא הציעה לחלק את האמריטה בינהם וכולם הסכימו לכך בשמחה והפסיקו להלחם. מוהיני מזגה את הנקטר לגרונם של הדוות ובאותה עת הביטה באשורות בעניים מפתות והסיחה את דעתם ממה שקורה מסביב. לפני שהאשורות הבינו מה בדיוק קורה הדוות זכו באלמוות.

ראו אחד האשורות חשד במוהיני הוא התחפש לאחד הדוות והתיישב בניהם. השמש והירח שמו לב לכך ומיהרו להודיע לווישנו על המתחזה. אולם לפני שווישנו הספיק למנוע את מעשה המירמה ראו הצליח לגמוע חלק מהאמריטה. ווישנו השליך מייד את הדיסק שלו (שנקרא סודארשאנה צ'אקרה) וחתך את ראו לשניים. מאז נהוג לקרא לראש של אשורה זה ראו וזנבו חסר הראש נקרא קטו. ראו נשבע להשמיד את השמש וירח שבגדו בו וכך הוא הפך לישות דמונית שאחראית לליקוי מאורות וגורמת מידי פעם להופעת צל על הירח והשמש. סיפור זה מסביר את העובדה שראו וקטו נחשבים באסטרולוגיה ההודית כחלק מתשעת הפלנטות למרות שאין להם קיום פיזי משלהם. ראו הנו הנקודה הגיאומטרית בה הירח חותך את מסלול השמש מהצפון הוא יוצר השפעה המרחיבה ומחצינה כוחות שהם בעיקרם שלילים. לראו יש את היכולת ליצור ליקוי ירח וכך הוא מייצג את הצד השלילי של הירח. בהקשר זה הוא מייצג אשליות, הזיות, טראנס, פרנויה, איבוד קשר עם המציאות ומצבים מנטאליים שליליים דומים.
באסטרלוגיה ההודית קטו הנו הנקודה הגיאומטרית בה הירח חותך את מסלול השמש מהדרום. הוא יוצר השפעה שמכווצת ומפנימה כוחות שונים (בעיקר שלילים) הקשורים אליו ולכן השפעתו קשה יותר מזו של ראהו. לקטו יש את היכולת ליצור ליקוי שמש וכך הוא מייצג את הצד השלילי של השמש (המייצג את האני או האגו הפנימי), בהקשר זה קטו מייצג ספק עצמי והערכה עצמית לקויה שיכולה להוביל לעיתים להאדרה עצמית או לבסוף לשיגעון גדלות.

לאחר שהאשורות הבינו שווישנו (בהתגלמותו כמוהיני) אינו מתכוון להעניק להם אפילו טיפה של נקטר הם רתחו מכעס אולם זה לא ממש עזר להם. האשורות התקיפו את הדוות אולם האמריטה הגבירה את עוצמת הדוות. ווישנו גם נחלץ לעזרתם וירא באשורות חיצים קטלניים עם קשת שמימית שהופיע מאוקיינוס החלב. הדוות הצליחו כך בעזרתו לדחוף את האשורות לגומחה העמוקה ביותר בקוסמוס שנקראת פאטלה (סוג של גהנום). בשעה שהדוות חגגו את ניצחונם ווישנו תקע בקונכייה השמימית פאנצ'גאנה הניח על כתרו תכשיט שמימי שנבע מאוקיינוס החלב וכולם צהלו ושמחו.

תאומות שכלל אינן דומות

עוד היבט מעניין של סיפור חביצת אוקיינוס החלב הוא שלקשמי אלת השפע הופיעה ממנו יחד עם אחותה התאומה אלקשמי שמייצגת חוסר מזל. בהודו ההבנה המקובלת היא שהתעלמות מאחותה התאומה של אלת השפע עשויה לגרום לתוצאות שליליות. אלקשמי קשורה לסכסוכים ועימותים וכשלא מוקירים או מאשרים את קיומה היא מביאה עמה אסונות. לקשמי אוהבת דברים מתוקים ואלקשמי מעדיפה מאכלים חמוצים וחריפים. מסיבה זאת נהוג במקומות רבים בהודו לשמור דברים מתוקים בתוך הבית כדי למשוך את לקשמי להיכנס ולברך את יושבי הבית ואילו לימונים וצ'ילי חריפים שחביבים על אלקשמי נתלים מחוץ למפתן הבית כך שהיא תהנה מהם שם מבלי להטריד את יושבי הבית. ההודים מביעים הערכה כך לשני האחיות התאומות אולם רק את אלת השפע הם מזמינים להיכנס לביתם.

ניתן לקשר בין סיפור זה לסיפורים על חביצת אוקיינוס החלב וניצחון הדוות על האשורות. סיפורים אלו מיועדים להדגיש את העובדה שהיבטים יחסיים משתנים של החיים כוללים באופן בלתי נמנע איכויות חיוביות ושליליות שמנוגדות לחלוטין באופיים. חשוב לא להתעלם מהאיכויות השליליות ולקבל את קיומם. עם זאת עלינו לנסות לחזק כמה שיותר איכויות חיוביות בחיינו וברגע שנעשה זאת נוכל ליהנות מסיפוק ושפע בכל תחומי החיים.

הדווה היא וואק, מגלמת הדיבור האמורה להיות ביתו של רישי אמבארינה, או פאראמאטמה, הרישי הוא וואק, הצאנדאס בפסוק השני הוא ז'גאטי ובשאר טרישטוב.

1.אני ממשיכה עם הרודראים, הווסואים, האדיטייאים, והווישוודואים. תומכת במיטרה, וורונה, אגני, אינדרה ושני האשווינים.
2. תומכת בסומא, טוואשטרי, פושאן ובאגה מכליי האויבים. משרה עושר על מנהיג הטכס, נוסח המנחות, הראוי להגנה קפדנית.
3. אני המלכה השליטה, מלקטת האוצרות, מודעת (להוויה העליונה) ומהווה אוביקט ראשי להערצה. הדוות הנחוני כך במקומות שונים, אני שוכנת במצבים רבגוניים, חודרת לצורות רבות מספור.
4. דרכי מי שאוכל מזון (סועד את ליבו), באמצעותי אדם יכול לראות, לנשום ולשמוע דברים שנאמרו. אלו שאינם מודעים לי גוועים. הקשב! אתה היכול לשמוע, אני מספרת לך דבר הראוי לאמונך.
5.אני מכריזה בעצמי על דבר אותו דוות ובני אדם אישרו, ברצוני אני הופכת אדם לברהמין, לרישי או לקדוש.
6 אני מכופפת את קשתו של רודרה כדי להשמיד את אויבם ההרסני של הברהמינים. אני נאבקת בבני אדם עוינים, חודרת לאדמה ולעולם השמימי.
7. אני מביאה את העולם השמימי האבהי לקידמת (ההויה העליונה). מקום לידתי במיים, משם אני מתרחבת דרך כל הברואים ונוגעת בגופי בעולם השמימי.
8. אני נושמת החוצה כרוח, מעצבת את כל העולמות הברואים. מעבר לעולם השמימי, מעבר לאדמה, כה רחבה אני בגדולתי.

בסרטן זה תוכל לצפות בפנדיטים (כהנים) מדרום הודו שמזמרים את הדווי סוקטה

הגברת הסומא ואיזון הפראנה

סאמה וודה היא הוודה השניה. המילה "סאמה" נובעת מהמילה "סאם" שמשמעותה שוויון, קביעות ושקט. המילה יכולה לנבוע גם מהשורשים הבאים: "סאנטב" שפרושו להשקיט ו "סו" שפרושו להרוס או לסיים. שמיעת מזמורי הסאמה וודה מסייעת לסלק או להרוס מתחים ולחצים ממערכת העצבים ולבסס התנסות בתודעה טהורה בלתי מוגבלת שקיימת בתוך כל אחד מאתנו.
סאמה וודה מדגישה את חשיבות המלודיה שקיימת בזרימת חוקי הטבע. פסוקי הסאמה וודה לקוחים בעיקר מהריג וודה ורק 78 מהפסוקים שמופיעים בה הינם מקוריים. המזמורים בסאמה וודה מושרים במלודיה מיוחדת ושונה מזאת של הריג וודה. ההברות בסאמה וודה ארוכות יותר ומביעות את זרימת הסומא; היבט של חוק טבע שקשורה לאיכות של אננדה או אושר עליון. סומא אחראית לחבר את הבט היחסי והמשתנה של החיים עם ההיבט הטרנסנדנטאלי המוחלט והבלתי משתנה שנמצא בבסיס כל התופעות ביקום.
שמיעת מזמורי הסאמה וודה אמורה להגביר את זרימת הסומא בפיזיולוגיה ומאפשרת התנסות באושר פנימי (אננדה) ותפיסה חושית מעודנת. צלילי הסמא וודה אמורים, בנוסף לכך, לאזן את ההיבטים השונים של הפראנה (נשמת החיים) בגוף ובכך היא ממלאת תפקיד חשוב בשיפור הבריאות ובפיתוח חוסן פנימי.
כתבי האיורוודה (הרפואה ההודית העתיקה) טוענים שמזמורי הסאמה וודה מאזנים את יסוד האוויר בגוף (ווטה) בגוף. ווטה לא מאוזנת אחראית לחוסר שקט ולהפרעות בשינה. כשאנו שומעים את מזמורי הסאמה וודה בלילה לפני השינה אנו יוצרים תנאים אידיאלים לשינה עמוקה שתאפשר לגוף לחדש ולרענן את עצמו.

גי'אן שאקטי וקריה שאקטי

הוודה השלישית נקראת יאג'ור וודה. המילה יאג'ור נובעת מהשורש "יאז" שמשמעותו להוקיר או לנסוך מנחות. רוב מזמורי היאג'ור וודה מוקדשים לחוקי טבע (דוות) שונים. הכהנים הוודים משתמשים בפסוקים אלו בעת ביצוע טכסים וודים עתיקים שנקראים יאגיות. בטכסים אלו מעוררים ומחיים חוקי טבע שונים דרך שירת מנטרות שונות וניסוך מנחות לאש שמייצגת את האיכות של טרנספורמציה שקיימת ברמה העדינה של הבריאה.
בדומה לסאמה וודה פסוקי היאגור וודה לקוחים גם ברובם מהריג וודה אולם בנוסף לפסוקים אלו היא מתארת בפרוזה פרטים נוהליים והנחיות מדויקות לביצוע יאגיות שונות כמו יאגיה שמבוצעת בירח מלא ובמולד הירח, יאגיות להחייאה והגברה של זרימת הסומא בפיזיולוגיה ובסביבה כולה וכו.
יאג'ור וודה כוללת שני סוגי פסוקים: כאלו שמושרים בקול (ניגאדה) ואחרים שאמורים להיות מבוטאים בשקט (אופאמסו).

אחד החלקים הידועים והחשובים של היאג'ור וודה נקרא "רודרם". טכסט זה אמור להביע שקט טרנסנדנטאלי אין סופי (גי'אן שאקטי) שנמצא בבסיס הבריאה ועוצמה מארגנת אין סופית (קריה שאקטי) שכלולה בו. בספרות הוודית שיווה מייצג את השלווה והשקט האין סופי שקיים בכל נקודה בבריאה וזהה לאטמן או לאני הגבוהה שלנו ורודרה מייצג את הפעילות הדינאמית האין סופית שקיימת בשקט זה.

בהודו נהוג להשתמש ברודרם כדי לנטרל השפעות שליליות של פלנטות במפת הלידה האסטרולוגית של האדם וכמו כן כדי לנטרל שליליות וליצור השפעה של הרמוניה ושלום בכל הבריאה.
הרודרם כולל שני חלקים. הראשון נקרא "נאמאקם" וכולל מנטרות שמהללות ומשבחות את ההיבטים השונים של רודרה. החלק השני נקרא "צ'אמקם" ובו הרישים מבקשים מרודרה להעניק לנו בריאות, אושר והצלחה בכל תחומי החיים.
"רודרה הברכה לכעסך ולחיצך; הברכה לקשתך ולשתי ידך. לורד רודרה! החסד שנבע מהקשת שלך הפך אותנו למאושרים ואשפת החיצים שלך שהשילו את כעסם הפכה אותנו למבשרי טובות. לורד רודרה, הנך שוכן בהר קאלש ומעניק אושר. הבא לנו אהרה בצורתך השלווה, מלאת האושר ומשמידת החטאים. הנך שוכן בהר קאלש ומעניק אושר לכולם. הנך ממלא את שבועתך להגן על כל משרתיך החוסים בך! השקט את החץ אותו הנך עומד לירות והפוך אותו למבשר טובות. הנך שוכן בהר קאלש, אנו מתפללים להגיע אליך במילים טובות. הו רודרה, אפשר לעולם כולו להיות תמיד חופשי מפורענות ומחוסר אחידות ולחיות בידידות ובהרמוניה. מי יתן ורודרה ישתדל עבורי וידבר בזכותי. רודרה הינו מרפא הבערות, מכובד וראשון במעלה בן הדוות (חוקי הטבע), מי ייתן והוא ישמיד את אויבי הנגלים והנסתרים. רודרה הנך זהה למעשה לשמש מעניקת הברכות וגומלת החסדים. השמש מתגלה בגוון ארגמני בעת הזריחה, ולאחר מכן מופיעה בצבע אדום וצהוב מוזהב. אנו גם מתפללים כדי למנוע את כעסם של אלפי רודראים אחרים שמאכלסים את האדמה בכל הכיוונים. רודרה, כחול הגרון, קיבל את צורת השמש הארגמנית בעת זריחתה. רועי הצאן, הנערות נושאות המים וכל הברואים צופים בו. מי ייתן והוא יגביר את אושרנו. מי ייתן ואיחולי יגיעו לכחול הגרון, בעל אלפי העניים הממטיר עלינו את ברכותיו. אני מגיש את ברכתי גם למשרתיו. רודרה האלוהי, שחרר את המיתר משני קצוות הקשת שבידך והסתר את החיצים שמצויים בידך. הנך בעל אלפי עניים ומאות אשפות חיצים, אחרי שהתרת את הקשת שבידך, הקהה את קצות חיציך. לבש את צורתך השלווה (שיווה) וטפח כוונות טובות כלפינו". (רודרם 1-11)

אחדות ושלווה לכל

הוודה הרביעית נקראת אטרווה וודה. המילה נובעת מהשורש " טארוו" (tharv) שמשמעותו לנוע ומהקידומת "א" המציינת שלילה או חוסר תנועה. וודה זאת הובאה לאור על ידי רישי אטרווה וכוללת מנטרות רבות שאינם מצויות בריג וודה.
אטרווה וודה מבארת ומרחיבה את הדיון בהיבט היחסי או החומרי של חוקי הטבע שמתוארים בשלמותם בריג וודה.
אטרווה וודה סבלה יותר מהוודות האחרות מתרגומים לא מדוייקים ומפרשנות שגויה שטענה שהיבט זה של הספרות הוודית מלא בנוסחאות שקשורות בעיקר למאגיה שחורה.
אטרווה וודה כוללת מנטרות או נוסחאות שונות שאמורות לסלק ולנטרל השפעות שליליות ולחזק היבטים חיובים בחיים. כך לדוגמא ניתן למצוא בה מנטרות שיכולות לסייע לאדם לפתח בריאות טובה, להבטיח צאצאים, לסלק מחלות, להגביר עושר, להתגבר על אויבים וכו.

בנוסף לכך ניתן למצא באטרווה וודה פסוקים רבים שמוקדשים ליצירת הרמוניה ושלום באדם ובסביבה כולה:
"הנני מעניק לכם אחדות של הלב, אחדות של הרוח וחופש מתחושות של שנאה. שמחו אחד עם השני כפי שפרה שמחה עם עגל שזה עתה נולד. הבן יהיה מסור לאביו ויחשוב כפי שאימו חושבת. הרעיה תדבר מילים מתוקות כדבש לבעלה. אח לא ישנא את אחיו ואחות לא תשנא את אחותה. היו הרמוניים, התמסרו לאותה תכלית ודברו באדיבות מילים נעימות" (אטרווה וודה 3.30.1-3)

"השמים יהיו שלווים והארץ שלווה, החלל הרחב שבן השמים לארץ יהיה שלוו. המים הזורמים יהיו שלווים עבורנו, שלווים העצים ועשבי המרפא! שלווים הסימנים לעתיד, שלווים דברים שנעשו וכאלו שעדיין לא נעשו, שלווים הדברים שקיימים וכאלו שיתקיימו בעתיד, מי ייתן וכולם יהיו נעימים כלפינו" (אטרווה וודה 19.9.1-2)

"שלווה לאדמה ולמרחבי החלל, שלווה לרקיע שלווה למים, שלווה לצמחים ושלווה לעצים! מי ייתן וכל הדוות (חוקי הטבע) יעניקו לי שלווה. מי ייתן ודרך מזמור מעורר שלווה זה השלווה תחדור בכל. באמצעות מזמור זה של שלווה מי ייתן שהשלווה תביא שלווה! עם שלווה זאת הנני משכך דברים נוראים, עם שלווה זאת הנני משכך אנשים אכזריים, עם שלווה זאת הנני משכך את כל הרוע כך ששלווה ושמחה יוכלו להתגבר בבריאה. מי ייתן וכל דבר יעניק לנו שלווה." (אטרווה וודה 19.9.14)

ריג וודה הינה הוודה הראשונה והחשובה ביותר. פרוש המילה "ריג" הוא מזמור, היבט זה של הספרות הוודית כולל מזמורים שמיועדים להלל ולשבח את הדוות או חוקי הטבע השונים. ריג וודה כוללת 1028 פרקים שמחולקים לעשרה ספרים שנקראים מנדאלות. פסוקים רבים מהריג וודה חוזרים ומופיעים בשלוש הוודות האחרות ולמעשה ניתן לומר שכל ההיבטים האחרים של הספרות הוודית מרחיבים ומבארים את הידע שכלול בריג וודה.

ריג וודה כוללת ידע טוטאלי על הבריאה ועוסקת בהיבט הרוחני של החיים, בתחום החומרי של החיים ובאנרגיה שמחברת את התחום הרוחני של החיים לתחום החומרי.
המנדאלה (ספר) הראשונה של הריג וודה מתארת טוטאליות שמאחדת את ההיבט החומרי והרוחני של הבריאה (ברהמן). שמונת המנדאלות הבאות מוקדשות להיבטים שונים של הטבע החומרי (פרקריטי) שכוללים את חמשת היסודות (אדמה, אש, אוויר, מים וחלל ואת המנאס או הרוח, בודאי או האינטלקט והאמקרה או האגו). המנדאלה העשירית מוקדשת לפורושה: העצמי הטרנסנדנטאלי הבלתי מוגבל שמצוי בתוך כל אדם.

במנדלה החמישית של הריג וודה אנו מוצאים פסוק שמתאר בצורה יפה את הזיהוי הוודי: "המזמורים הוודים משחרים לפתחו של מי שער בתוכו" (ריג וודה 5.44.14). הזיהוי הוודי אינו קשור אם כך להבנה אינטלקטואלית רגילה ולגילוי של ידע חדש. הפסוקים של הוודה הופיעו בצורה ספונטאנית בתודעה המוארת של הרישים והם נתנו להתנסותם הפנימית ביטוי במזמורים הוודים השונים.

באחד הפסוקים במנדאלה הראשונה של ריג וודה אנו קוראים "באלו שמבוססים באיזון (מצב שבו התודעה שלהם מתייחסת לגמרי לעצמה) העוצמה המארגנת האין סופית של בראמה הבורא משמשת כרכב לכל פעילות" (ריג וודה 1.164.39) בראמה מייצג בפסוק זה את העוצמה המארגנת האין סופית של בורא היקום. הרעיון שמובע בפסוק זה הוא שהתנסות בשדה בלתי מוגבל של תודעה טהורה, שמתואר בספרות היוגה כסמאדהי, מאפשר לנו לזכות בתמיכת חוקי הטבע ולהגשים כך את שאיפותינו מבלי לבזבז אנרגיה ומבלי להתיש את עצמנו.

אלף ראשים ואלף רגליים

אחד מהמזמורים הידועים במנדאלה העשירית של הריג וודה מוקדש לפורושה, הוויה קוסמית בלתי מוגבלת שמהווה את הבסיס לכל התחום החומרי של החיים. המילה פורושה נובעת מהשורש "פרי" (pri) שמשמעותו למלא. כל הבריאה נובעת מפורושה, הוא מהווה תודעה טהורה בלתי מוגבלת שקיימת מעבר לעולם החומרי ועם זאת חודרת וממלאת את כל הבריאה: "אלף ראשים היו לפורושה, אלף עיניים, אלף רגליים. הוא כיסה את האדמה מכל צד והתרחב בעשר אמות אל מה שמעבר. פורושה הוא כל העולם הנגלה, כל שהיה וכל שיהיה. שליט האלמוות שגדל עוד יותר באמצעות מזון. רב עוצמה הוא בגדולתו, ופורושה אדיר ממדים ממנה. כל הברואים הינם רבע מעצמיותו, שלושה רבעים אחרים הינם נצחיים וקיימים בעולם השמימי. בשלושה רבעים פורושה עלה מעלה, רבע ממנו נשאר בעולם זה, ובעודו ממשיך שוב ושוב ליצור את מגוון הצורות, הוא חודר לכל הבריאה החיה והדוממת." (ריג וודה 10.90.1-4). בהיבטים אחרים של הספרות הוודית פורושה מייצג את העצמי הגבוה של כל אחד מאיתנו. הוא מתאפיין כתודעה טהורה ניצחית וניתן לחוות אותו במצב של סמאדהי כשאנו עוברים מעבר לכל פעילות מנטאלית ומתנסים באי מוגבלות פנימית.

ריג וודה אינה מזכירה בצורה מפורשת תרגולים שונים של מדיטציה שמוזכרים בספרות היוגית אולם עלינו לזכור שהיא כתובה בשפה סימבולית עשירה שלעיתים כוללת משמעויות חבויות שאינן נגלות ברמה הרגילה של הטכסט. כך לדוגמא במנדלה העשירית של ריג וודה אנו מוצאים מזמור שמוקדש "לבעל השיער הארוך" שמייצג יוגי מואר שמבוסס בתודעה בלתי מוגבלת. הוא נמצא בתאום מושלם עם כל חוקי הטבע ובעצם קיומו מזין ותומך בכל הבריאה.
"בעל השיער הארוך נשא את האש, בעל השיער הארוך נשא את הרעל, בעל השיער הארוך נשא את השמים והארץ, בעל השיער הארוך מביט על העולם השמימי בעל השיער הארוך הנו האור (הטרנסנדנטאלי). קדושים חגורים ברוח עונדים מחרוזות (רודרקשות או זרעים שקדושים לשיווה) חומות. לאחר שהדוות חדרו לתוכם הם דואים לאורך מסלול הרוח. השקט שחווינו מילא אותנו בשמחה, התרוממנו מעל הרוחות, בני אלמוות יכולים לחזות רק בגופנו הפיזי. הקדוש מרחף מבעד לאזור האמצעי ומאיר את כל הצורות, הטוב שבו גורם לו להיות מוערך כידידם של כל דווה. ". (ריג וודה 10.136.1-4)

חומרים מעודנים

המנדאלה התשיעית של ריג וודה מוקדשת לסומא, איכות של חוק הטבע שמחברת בין ההיבט המוחלט הנצחי וההיבט היחסי משתנה של הבריאה. ברמה האינדיבידואלית סומא נוצרת כשמערכת העיכול מתעדנת עקב תרגול מדיטציה ויוגה ומייצרת מהמזון חומרים מעודנים יותר שמזינים ומחזקים את הגוף ואת הרוח. " האדמה והעולם השמימי ביחד אינם משתווים למחציתי, כיוון שגמעתי לעיתים תכופות מהסומא. הנני מתעלה על הרקיע בגדולתי, (מתעלה) על אדמה גדולה זאת, כיוון שגמעתי לעיתים תכופות מהסומא. אמקם את האדמה כאן או שם כרצוני, כיוון שגמעתי לעיתים תכופות מהסומא. ביכולתי להניע את השמש הקופחת לכאן או לשם, כיוון שגמעתי לעיתים תכופות מהסומא. כנפי האחת שוכנת ברקיע, את השנייה אני נושא למטה, כיוון שגמעתי לעיתים תכופות מהסומא." (ריג וודה 10.119.7-11)
ההתנסות בזרמים של אננדה או אושר עליון שמתוארת בספרות היוגית קשורה להחייאה של סומא ומאפשרת טיהור של מערכת העצבים. זרימת הסומא בגוף מעמיקה ומחזקת את ההתנסות באי מוגבלות פנימית שנחווית במדיטציה ומסייעת לפתח מצבי תודעה גבוהים ושליטה בחוקי הטבע:
"צרכתי את משקה החיים הטעים מתוך ידיעה שהוא יוצר מחשבות טובות ומרחיב את שמחתנו . כל הדוות (האלים הוודים או חוקי הטבע) ובני התמותה מחפשים אותו ביחד וקוראים לו דבש. כשפנית פנימה הפכת לבלתי מוגבל והנך מונע את כעסם של הדוות…שתינו את הסומא, הפכנו לבני אלמוות, הלכנו לאור, מצאנו את הדוות. או בן האלמוות! אויבינו אינם יכולים להרע לנו ובן תמותה אינו יכול לפצענו" (ריג וודה ׂ8.48.1-3ׂ)

הרמוניה בתודעה הקולקטיבית

ריג וודה מסתיימת בתיאור מצב שבו האחדות והרמוניה שנחווים במצב של מדיטציה עמוקה מוקרנים לסביבה כולה ויוצרים חברה אידיאלית שבה כל בני האדם חיים ופועלים באופן טבעי בהתאם לכל חוקי הטבע.
"ביטוי הידע מאוחד, כינוס משמעותי באחדות שמוקרנת ממנו. רוחם מאוחדת בעודם מלאים בשאיפות. עבורך אני משתמש בביטוי הידע המאוחד. באחדות ובאמצעות מה שנישאר לאחד אני מבצע פעולה כדי להקרין את מלאות החיים.
תכליתכם תהיה מאוחדת, רגשותיכם הרמוניים, מחשבותיכם משותפות, באותו אופן בו כל היבטי היקום קיימים יחד במלאות." (ריג וודה 10.192.3-4)ׂׂ

שרי יאנטרה

התרבות ההודית מבוססת על כתבים וודים עתיקים. הוודה הובאה לאור על ידי רישים (רואים) שחיו בהודו בתקופה הקדומה. הרישים היו אנשים מוארים שחוו באופן קבוע את התודעה הטהורה של מצב הסמדהי. ממצב זה הם זיהו מתוכם את הוודה; פירוש המילה וודה הוא "ידע" והכוונה בכך איננה לידע אינטלקטואלי רגיל שמפריד בין הסובייקט היודע לבין האובייקט הנודע, אלה לידע טהור ואחדותי שנחווה במצב של מדיטציה כשאנו עוברים מעבר לכל פעילות מנטאלית ומתנסים בתוכנו במצב אחדותי של הוויה טהורה שנקרא בספרות הוודית סמאדהי או טוריה צ'טנה (מצב תודעה רביעי). במצב זה אנו חווים ערנות פנימית שמלווה בשקט עמוק והתודעה שלנו מתייחסת לגמרי לעצמה מבלי להיות פתוחה להתנסות באובייקטים חיצוניים.

שדה שאינו ניתן להריסה

התנסות במצב אחדותי של תודעה אפשרה לרישים לזהות מתוכם את חוקי הטבע ולשמוע מנטרות או צלילים ראשונים שבהם חוקים אלו מתבטאים בבריאה. חוויה זאת מתוארת כך בריג וודה : "קדושים שתרגלו מדיטציה גילו בליבם באמצעות חוכמתם את החיבור שקיים בין היש לאין" (ריג וודה 10.129.4).
הרישים הוודים סברו שכל חוקי טבע קיימים ברמה טרנסנדנטאלית מוחלטת של הבריאה שנמצאת גם בתוך כל אחד מאתנו ברמה השקטה ביותר של תודעה. הם טענו שהתנסות ישירה בתודעה הטרנסנדנטאלית הזאת תאפשר לנו לפעול בצורה נכונה בהתאם לאותם חוקים ולפתח כך מצב של יציבות פנימית. הרישים הדגישו שפסוקי הוודה יהיו חסרי משמעות ויאבדו את הערך המעשי שלהם עבור אדם שאינו חווה בתוכו את התודעה הבלתי מוגבלת. "פסוקי הוודות קיימים בשדה הטרנסנדנטאלי הבלתי ניתן להריסה שבו שוכנים כל חוקי הטבע (דוות). מה יכולים פסוקים אלו להשיג עבור מי שמודעותו אינה פתוחה לשדה זה? אילו שיודעים רמת מציאות זאת מבוססים ביציבות, שלמות של חיים" (ריג וודה 1.164.39).

הרישים סברו שהידע האין סופי שכלול במנטרות של הוודה נמצא תמיד ברמה עדינה של הבריאה ומהווה תכנית מתאר קוסמית שמאפשרת לכל מגוון התופעות בבריאה להמשיך להתקיים ולהתפתח. קיומה של הוודה אינו תלוי באינטליגנציה האנושית שמכירה אותה או בהבנה אינטלקטואלית כלשהי. מסיבה זאת נהוג לומר בהודו שהוודה היא "ניטיה" (נצחית) "ואפאורושייה" (בלתי נבראת), או במילים אחרות שהזיהוי הוודי אינו מייצג יצירה אינדיבידואלית של אדם כלשהו ואינו קשור להבנה אינטלקטואלית פשוטה או לגילוי של ידע חדש. העובדה שהוודה נחשבת לנצחית מצביעה על כך שהיא מבטאת בכל הזמנים אמת מוחלטת שאינה משתנה. הוודה אינה נולדת עם הבריאה ואינה מפסיקה להתקיים עם הרס היקום. היא עצמאית מכיוון שהיא קיימת ללא קשר לרישים שזיהו אותה. הבנה זאת מסבירה את הסיבה לכך שהרישים הוודים נקראו "מאנטרה דרישטהס" כלומר אלו שראו את הפסוקים הוודים ולא "מנטרה קארטאס" כלומר אלו שיצרו את המנטרות.
הרישים הוודים לא יצרו אם כך דבר חדש, הם גילו מנטרות או צלילים ראשוניים שהיו קיימים תמיד ברמה העדינה של הבריאה. צלילים אלו מבטאים חוקי טבע שונים שממשיכים להתקיים בלי קשר לבני האדם שמבינים ומגלים אותם. באופן דומה חוקי הטבע שמשויכים לניוטון, לאינשטיין ולאחרים לא נוצרו על ידם. כשחפץ מסוים נזרק באוויר הוא נופל בחזרה על האדמה ועובדה זאת אינה נובעת מכך שניוטון ביטא את חוקי הכבידה בנוסחאות מתמטיות. המדענים פשוט צפו בחוקי הטבע והצליחו לתאר אותם בצורה מדויקת שאפשרה לאנשים אחרים להשתמש בהם בצורה מעשית.

המזמורים הוודים הועברו במשך דורות רבים מאב לבן במשפחות הברהמינים (כוהנים) בהודו ונשמרו דרך מסורת משפחתית ושינון בע'פ. בתקופה מאוחרת יותר מהרישי ויאסה אסף את המזמורים השונים והעלה אותם על הכתב. ספרים אלו ידועים כיום ככתבים הוודים.

מקום המשכן של האלים

הוודה זוהתה ונכתבה בסאנסקרית, פרוש המילה "סאנסקרית" הוא "דבר שהיה מהולל" או "דבר מושלם". כתב היד בסאנסקרית ניקרא דווהנאגרי שמשמעותו מקום המשכן של הדוות או חוקי הטבע שאחראים לכל הפעילות בבריאה. בהקשר זה הסאנסקרית נחשבה בתרבות הוודית לשפת האלים המושלמת.
כל מילה בסאנסקרית מחולקת לחלקים שונים אותם ניתן למצוא באחד מ800 שורשים שמרכיבים את אבני היסוד של השפה. שורשים אלו הינם צלילים בעלי הברה אחת שמיצגים תכונות כלליות של פעילות ואמורים להרכיב ולייצג את האנרגיה הבסיסית שקיימת ביקום.
ההבנה המקובלת בהודו היא שהמנטרות הוודיות מבטאות באמצעות צלילים תדירויות של חוקי טבע מסוימים ושניתן להשתמש בצלילים אלו בטכסים וודים שונים על מנת ליצור השפעות חיוביות בכל תחומי החיים. המשמעות שנלוות לצלילים אילו הינה משנית ומסיבה זאת לא נכתבו בהודו באורים חשובים לוודות העיקריות. סאיאנה אמנם כתב פרוש לריג וודה אולם כבר בתחילת הפרוש הוא הזכיר שהוא כותב אותו אך ורק כדי לבאר את השימוש שיש לעשות בפסוקים אלו בטכסים וודים שונים ולא כדי לבאר את המשמעות שטמונה בהם. גם כיום בבתי הספר הוודים בהודו מלמדים את התלמידים בעיקר כיצד לזמר את הוודה בצורה נכונה וכמעט לא עוסקים במשמעות שנלוות אליהם.

למילה אחת בסאנסקרית ניתן למצוא לעתים מובנים שונים שיכולים להיות קשורים אחד לשני או אפילו מנוגדים. כך לדוגמה כשאנו מחפשים במילון את המשמעות של המילה "אטמן" נמצא את ההגדרות הבאות: עצמי אוניברסאלי, עצמי טרנסנדנטאלי, עצמי או אגו אינדיבידואלי, עצמי פנימי, עיקרון הנפש, נשימה, נשמת החיים, תמצית, טבע, אופי, גוף, אדם, הבנה, רוח, אינטלקט, תודעה שעדה תמיד לעצמה וברהמן. אדם שניגש לתרגם את הוודות צריך להחליט מהי המשמעות הנכונה של מילה בהקשר של הטכסט כולו ואת ההחלטה הזאת הוא מבצע על בסיס הדרך שהוא מבין את הטכסט בעצמו. מסיבה זאת ניתן למצוא כיום תרגומים שונים לאותם כתבים וודים. לעיתים קרובות כשהמתרגמים לא חוו בעצמם את התודעה הטהורה שעליה בעצם הכתבים הוודים מבוססים הם העניקו לטכסטים הוודים אופי של סיפורים מיתולוגיים משונים ועקב כך רבים התייחסו לוודות כאל סיפורי מעשיות שאינם קשורים כלל לצד המעשי של החיים.

מבוא לספרות הוודית חלק 1

מבוא לספרות הוודית חלק 2

וודה

הוודות נקראות "סמהיטות" ("אוספים") ומכילות אוסף של מנטרות (פסוקים) שונות המתארות את פעילות חוקי הטבע בכל תחומי הבריאה.

קיימות ארבעה וודות עיקריות:

1. ריג וודה- נחשבת לוודה החשובה ביותר. היא מחולקת לעשרה ספרים הנקראים מנדאלות. פסוקים רבים מהריג וודה חוזרים ומופיעים בשלוש הוודות האחרות ולמעשה ניתן לומר שכל ההיבטים האחרים של הספרות הוודית מרחיבים ומבארים את הידע שכלול בה.

ריג וודה כוללת ידע טוטאלי על הבריאה ועוסקת בהיבט הרוחני של תודעת האדם , בתחום החומרי של החיים ובאנרגיה המחברת את התחום הרוחני של החיים לתחום החומרי .

המנדאלה (ספר) הראשונה של הריג וודה מתארת את הטוטאליות של ההיבט החומרי והרוחני של הבריאה

(ברהמן) שמונת המאנדלות הבאות לאחריה מוקדשות להיבטים השונים של הטבע החומרי (פרקריטי) והמנדאלה העשירית מוקדשת לפורושה שהוא העצמי הטרנסנדטאלי הבלתי מוגבל השוכן בתוך כל אדם.

2. סאמה וודה- מדגישה את חשיבות המלודיה הקיימת בזרימת חוקי הטבע. פסוקי הסאמה וודה לקוחים בעיקר מהריג וודה ורק 78 מהפסוקים הנם מקוריים. היא מושרת במלודיה מיוחדת ושונה מזאת של הריג וודה. ההברות בה ארוכות יותר ומביעות את זרימת הסומה: איכות של חוק טבע שאחראית לחיבור החים החומרים עם החיים הרוחניים. שמיעת מזמורי הסאמה וודה מגבירה את זרימת הסומא בפיזיולוגיה ומאפשרת התנסות באושר עילאי (אננדה) ואת עידון התפיסה החושית. צלילי הסמה וודה אמורים, בנוסף לכך, לאזן את זרימת נשמת החיים (פראנה) בגוף.

3. יאג'ור וודה- רוב מזמורי היאג'ור וודה מיועדים להחיות את חוקי הטבע (דוות) ולהוקיר אותם בעת ביצוע יאגיות (טכסים וודים עתיקים).

פסוקי היאגור וודה לקוחים ברובם מהריג וודה אולם בנוסף לכך היא מתארת בפרוזה פרטים נוהליים והנחיות מדויקות לביצוע יאגיות שונות כמו יאגיה המבוצעת בירח מלא ובמולד הירח, יאגיות להחייאת האיכות של סומה באדם ובסביבתו וכו. היאג'ור וודה כוללת גם את הרודרם; טקסט רב עוצמה המחיה חוקי הטבע המיצגים בעת ובעונה אחת את השקט הטרנסנדנטאלי ואת האנרגיה האין סופית המצויה בבסיס הבריאה.

4. אטרווה וודה- מבארת ומרחיבה את הדיון בהיבט החומרי של חוקי הטבע המתוארים בשלמותם בריג וודה. ניתן למצא בה מנטרות או נוסחאות שונות שאמורות לסלק ולנטרל השפעות שליליות ולחזק היבטים חיובים בחיים. המנטרות אמורות בין השאר לפתח בריאות טובה, להבטיח צאצאים, לסלק מחלות, להגביר עושר, להתגבר על אויבים וכו. אטרווה וודה.

ברהמנה- שם כללי הניתן לשלושה היבטים של הספרות הוודית המתייחסים לעוצמה המארגנת של ברהמן הכלולה במנטרות של ארבעת הוודות העיקריות. הברהמנות כוללות שלושה הבטים:

1. ברהמנות- מתארות את ההיבט החומרי הכלול בארבעת הוודות העיקריות. הן מתמקדות בהנחיות המיועדות להבטיח ביצוע נכון של יאגיות ומסבירות כיצד יש להשתמש בפסוקים וודים בעת ביצוע היאגיה. הברהמנות מתארות בפרוט את הביצועים עצמם ודנות בזמן, בסביבה ובמקום המתאים לעריכתם. בנוסף לכך הן מספקות הסברים מפורטים בדבר מקור היאגיות והמשמעות הקשורה לביצועם. הידע הכלול בברהמנות אמור לשפר את ההיבט הנגלה, החומרי של החיים.

2. ארנייקה- מסבירה את ההיבטים הפסיכולוגים הפנימיים של היאגיות. הארניקות מוצאות ביאגיות איכויות עמוקות יותר המאפשרות לאדם לא רק להגשים את שאיפותיו החומריות כי אם לקדם את התפתחותו הרוחנית.

לאור זאת הם דנים בדרכים בהם יש לאמן את הרוח להתקשר בצורה ישירה עם חוקי הטבע כדי לזכות בברכתם בכל תחומי החיים.

3. אופנישאד- מתארות את ההיבט הרוחני המוחלט הכלול בוודות. פרוש המילה הוא "לשבת ליד" ובכך הם מתייחסות לצורת הלימוד הוודית המסורתית בה התלמיד יושב לרגלי המורה ומקבל ממנו בצורה ישירה ידע רוחני עליון. האופנישאדות מתארות את מטרת הקיום האנושי במונחים של הגשמת האחדות בן העצמי הטרנסנדנטאלי הפנימי (אטמן) להוויה המוחלטת האין סופית השוכנת בכל נקודה בבריאה (ברהמן).

וודנגה- אברי הוודה המספקים ידע על הדרך בה יש לשמר, לדעת ולהשתמש בוודה. הוודנגות מאפשרות לנו לזכות בידיעה עמוקה יותר של הזיהוי והודי המבוטא בארבעת הוודות העיקריות. קיימות שש וודנגות:

1. שיקשה- פונולוגיה. לימוד היגוי נכון של סאנסקרית המהווה את שפת הוודה. שיקשה מספקת חוקים לצירופי אותיות (סאנדי), תיאור האיברים (חייך, לשון וכו) בהם יש להגות את הצליל בצורה נכונה, והנחיות המאפשרות לזכור את הטקסט הוודי בצורה יעילה.

2. צ'אנדאס- דנים במשקלים או במקצבים בהם הוודה מושרת. משקלים אלו מחזיקים ביחד את המילים בסאנסקרית ואמורים ליצור במאזין הרמוניה ושביעות רצון פנימית.

3. ויאקרן- עוסקת בחוקי דקדוק המאפשרים עיצוב סופי של מילה משורשים ומקידומות שונות. ויאקרן טוענת שבסאנסקרית קיים יחס מושלם בן שם וצורה (נאמה רופה). כל שם כולל בתוכו באופן חבוי את צורתו המגבילה או במילים אחרות כל הנטיות הפנימיות של העצם כלולות בצליל מקביל המסמל אותו.

4 נירוקטה- דנה במשמעות של המילים הוודיות. היא מספקת מעין מילון וודי (נידאנדו) בו כל מילה מחולקת בהתאם להברותיה תוך ציון משמעות ההברות והשורש מממנו הם נגזרות.

5. גיוטיש- אסטרולוגיה וודית הכוללת שלושה ענפים עקריים:

א. סאמהיטה- אוסף של אירועים עולמים כמו שיטפונות, שפע ביבולים, רעידות אדמה ושינויי מזג אויר והקשר שלהם לתנועות הכוכבים.

ב. גניטה- מחולקת לשני איברים:

גניטה- חישובים מתמטים החיוניים לניתוח נכון של המפה האסטרולוגית ולחיזויים שונים.

גולה- תיאור מבנה היקום ומערכת השמש.

ג.הורה- פרוש המפה האסטרולוגית. הבט זה כולל ארבעה תחומים:

ג'אטאקה- תחזיות לעתיד בהתאם למפת הלידה האסטרולוגית של האדם.

מימיטה- פרוש סימנים סביבתיים המספקים אינדיקציות שונות למאורעות הצפויים להתרחש בעתיד.

פראשנה- ניתוח אסטרולוגי המבוסס על שאלות. החיזוי בשיטה זאת מבוסס על הזמן בו השאלה נשאלת.

מאורטה- קביעת זמן אסטרולוגי מתאים להתחלת פעולה.

6. קאלפה- חוקים המאפשרים לארגן את ביצוע היאגיות בצורה נכונה.

חמשת ההיבטים הקודמים של הוודנגות מכינים את האדם לפעילות וודית המתוארת בספרות הקאלפה. הבט זה של הוודנגות מבאר בצורה מעמיקה יותר את תהליכי היאגיות המופעים בברהמנות והמיועדים ליצור השפעות מיטיבות בכל תחומי החיים. קלפה דנה באמצעים חומריים העוזרים לנו לבצע את היאגיות, היא מפרטת את הקשר המצוי בן טקסים וודים שונים למנטרות, לחוקי הטבע (דוות) ולחומרים העוזרים לנו לבצע את היאגיות. בנוסף לכך היא דנה במספר המלומדים הרצוי לביצוע היאגיות השונות ומפרטת את סוגי ומידות הכלים בהם יש להשתמש בטכסים אלו.

אופנגה- איברים (אנגה) מישנים (אופה) של גוף הוודה. האופנגות מסייעות לאדם לפתח מצבי תודעה גבוהים. בדומה לשאר היבטי הספרות הוודית הרישים זיהו את האופנגות מהשדה הטרנסנדנטאלי ולכן הם נקראות גם דארשנות (חזון פנימי). קיימות שישה אופנגות שלושת הראשונות מספקות הבנה אינטלקטואלית על המציאות ושלושת האחרונות מספקות אמצעים מעשיים לפתח את התודעה כך שהיא תוכל לחוות, בטבעיות ובחוסר מאמץ, את הטוטאליות של חוק הטבע (הוודה)

1. ניאיה- מדע הלוגיקה הוודית המיועד לסלק ספקות ומאפשר חקירה הגיונית או חזרה לאקסיומות בסיסיות. ניאיה מספקת שישה עשר קריטריונים לוגים המאפשרים לאדם לבדוק את התהליך של רכישת ידע אמיתי.

2. וויששיקה- דנה בתכונות המייחדות עצם אחד מאחרים. ויששיקה חוקרת את הערכים הבסיסים בטבע ומתארת תשעה ישויות סופיות המהוות בסיס לכל הבריאה: אדמה (פריטווי), מים (אפאס), אש (טז'אס), אויר (ואיו), חלל (אקשה), זמן (קאלה), כיוון בחלל(דיק), נפש (אטמן) ורוח (מאנס). התכונות המיוחדות של ישויות אלו אחראיות לריבוי ולגיוון הנחוה בבריאה

3. סאנקיה- מתארת את המציאות בצורה דואליסטית כמורכבת משני היבטים עיקריים פורושה ופרקריטי.

פורושה הוא הנפש או העצמי הקוסמי הקיים מעבר לכל קיום יחסי והעד לכל הפעילות בבריאה ופרקריטי היא הטבע הראשוני שממנו כל הבריאה נובעת.

סאנקיה מדגישה את חשיבות ההבחנה האינטלקטואלית בהשגת אהרה וטוענת כי הדרך לשחרור מבערות היא באמצעות ידע המבחין ומבדיל בן פורושה ופרקריטי.

4. יוגה- שואפת לאפשר לאדם להתנסות בתודעה אחדותית ולבסס התנסות זאת בצורה קבועה.

פטאנגאלי חילק את היוגה לשמונה איברים או תחומים:

1. יאמה- חמשה הבטים התומכים בטבעיות בחיי האדם: סאטיה (אמת), האימזה (חוסר אלימות), אשטיה (אי- חמדנות), בראמציריה (פרישות) ואפריגראה (אי קבלת דברים השייכים לאחרים).

2. ניאמה- חמישה חוקים התומכים בגוף : סאוצה (טוהר), סאנטוש (שביעות רצון), טפאס (הימנעות מפעילות חושית), סוודאיה (לימוד הוודות) ואישווארה פראנידאנה (דבקות באל).

3. אסאנות- תנוחות גוף המסיעות ליצור תאום גבוה בן הגוף לרוח.

4. פראנה יאמה- ביקורת הנשימה.

5. פרטיארה- הפנית החושים פנימה.

6. דארנה- יציבות רוחנית.

7. דיאן- מדיטציה.

8. סמאדי- תודעה טהורה.

איברי היוגה השונים מיועדים לסלק את הבערות הנובעת מהזדהות הסובייקט היודע עם אובייקט הידיעה. כפי שאברי הגוף מתפתחים בצורה הדדית כך איברי היוגה מיועדים, כל אחד בתחומו, לפתח התנסות במצב היוגה (תודעה אחדותית טהורה). תרגול משותף של כל שמונת האיברים מאפשר ליוגה לגדול בכל תחומי החיים עד שלבסוף ההתנסות הטרנסנדנטאלית בסמהדי, מתבססת כמצב קבוע, בלתי משתנה העומד בבסיס כל הפעילות היום יומית.

5. קארמה מימנזה- מנתחת את הכתבים הוודים ומדגישה את איכויות הפעילות הוודית הכלולה בהם. קארמה מימנזה מרחיבה את הידע על יאגיות המצוי בברהמנות ומעניקות לו אופי שיטתי.

המטרה העיקרית של כתבים אלו היא לבסס פעולה שתתנהל בספונטאניות בהתאם לדארמה או לחוקי הטבע.

6. וודנטה- אמורה להוביל את האדם לקראת ידע עליון של ברהמן המהווה את ההישג הגבוה ביותר או במילים אחרות את "סוף הידע". וודנטה מבססת מצב בו האחדות הפנימית שבאדם (האטמן) נחוות כזהה לאחדות הקוסמית של כל הבריאה (ברהמן).

אופאוודה- וודות משניות הכפופות לארבעת הוודות העיקריות. האופוודות עוסקות בתחום המובע ביותר של חוקי הטבע בו האיכות הרוחנית העומדת בבסיס הבריאה לובשת צורה חומרית.

לכל אחת מארבעת הוודות העיקריות יש אופוודה מגבילה.

1. איור וודה- אופוודה של ריג וודה הפורשת את מדע הרפואה הוודית.

איור וודה טוענת כי כל תפקוד גופני קשור לשלושה דושות, או עקרונות פיזיולוגים הקיימים גם בטבע והאחראיים לפעילות הפיזיולוגית: ווטה, קשורה לתנועה, פיטה, אחראית לחום ולחילוף חומרים וקאפה למבנה הגוף וליציבותו. איור וודה שואפת ליצור איזון בן שלושת הדושות שיאפשר לפיזיולוגיה לשקף בצורה מלאה את ההיבט הרוחני פנימי של החיים.

איור וודה עוסקת במגוון רחב של נושאים וכוללת אוסף שיטות המיועדות ליצור איזון פיזיולוגי ובריאות מושלמת. ניתן למצוא בה ידע רב על הבחנת מחלות והמלצות לתזונה והתנהגות נכונה המותאמות לכל אדם בצורה אינדיבידואלית בהתאם למצב הדושות שלו ולעונות השנה. בנוסף לכך כתבי האיור וודה מתארים תהליכי טהור המיודעים לסלק רעלים וחומרי פסולת מהגוף, שיטות להכנה ושימוש בעשבי מרפא ומינרלים שונים, וטכניקות מנטאליות שונות המיועדות ליצור איזון גופני מושלם.

2. גאנדארווה וודה- אופוודה של סאמה וודה העוסקת במוסיקה וודית. גאנדארווה וודה מתארת תדירויות צליל הקיימות בכל היבטי הבריאה. ומבטאת אותם בראגות (מבנה מוזיקאלי הכולל לפחות 7 תווים) שונות. היום מחולק לשמונה יחידות בנות שלוש שעות הנקראות "פרארות" המקבילות לתדירויות חוקי הטבע הקיימות באותו זמן בסביבה. המלודיות המבוטאות בראגות מנטרלות מתח ועייפות ומחיות את הגוף והרוח באמצעות התאמת הפסיולוגיה לרטטים של חוקי הטבע המשתנים בשעות השונות של היום. בנוסף לכך גאנדארווה וודה כוללת מוסיקה המתאימה לעונות השנה השונות.

גאנדארווה וודה יוצרת במאזין התנסות של אננדה (אושר עליון) המאזנת את הפיזיולוגיה, מזינה את החושים ויוצרת גם השפעה הרמונית מיטיבה על הסביבה כולה.

שיווה

אנובאקה ראשונה

1. רודרה הברכה לכעסך ולחיצך; הברכה לקשת שלך ולשתי ידך.

2. לורד רודרה! הפכנו למאושרים בחסדי הקשת שלך, ואשפת חצך שהשילו את כעסם והפכו למבשרי טובות.

3. לורד רודרה, הנך שוכן בהר קאלש ומעניק אושר. הבה לנו אהרה בצורתך השלווה, מלאת האושר ומשמידת החטאים.

4. שוכן בהר קאלש ומעניק אושר לכולם. הנך ממלא את שבועתך להגן על כל משרתיך החוסים בך! השקט את החץ אותו הנך עומד לירות והפכו למבשר טובות.

5. הנך שוכן בהר קאלש, אנו מתפללים להשיגך במילים טובות. אפשר לעולם כולו להיות תמיד חופשי מפורענות וחוסר אחידות ולחיות בידידות ובהרמוניה.

6. מי יתן ורודרה ישתדל עבורי וידבר בזכותי. רודרה הינו מרפא (הבערות), מכובד וראשון במעלה בן הדוות (חוקי הטבע), מי ייתן והוא ישמיד את אויבי הנגלים והבלתי נגלים.

7. רודרה זהה למעשה לשמש מעניקת הברכות וגומלת החסדים. היא מתגלה בגוון ארגמן (בעת הזריחה), ולאחר מכן מופיעה בצבע אדום וצהוב מוזהב. אנו גם מתפללים למנוע את כעסם של אלפי רודראים אחרים המאכלסים את האדמה בכל הכיוונים.

8. רודרה, כחול הגרון, קיבל את צורת השמש הארגמנית בעת זריחתה. רועי צאן, נערות נושאות מים וכל הברואים צופים בו. מי ייתן והוא יגביר את אושרנו.

9. מי יתן ואיחולי יגיעו לכחול הגרון, בעל אלפי העניים הממטיר עלינו את ברכותיו. אני מגיש את ברכתי גם למשרתיו.

10. רודרה האלוהי, שחרר את המיתר משני קצוות הקשת והסתר את החיצים המצויים בידך.

11. הנך בעל אלפי עניים ומאות אשפות חיצים, אחרי שהתרת את הקשת, הקהה את קצות חיציך. לבש את צורתך השלווה (שיווה) וטפח כוונות טובות כלפינו.

12. רודרה, בעל קצוות השער הסבוכות, מי יתן והקשת שבידך תהיה נטולת מיתר. מי יתן וחיצים לא ימצאו באשפתך. מי יתן וחיציך יאבדו את יכולתם לחדור ולפגוע. מי יתן ונדן חרבך לא יוסר.

13. מזליף הברכות, הגן עלינו מכל סכנה עם כלי נשקך שאינם מיועדים לפגוע בנו.

14. הברכה לכלי נשקך החזקים שאינם פוגעים בנו. הברכה לשני ידך ולקשתך.

15. הנח לחיצי קשתך לחוס עלינו מכל עבר ומקם את אשפת חיצך במקום המרוחק מאיתנו.

16. מי יתן וברכתי תהיה עם באגאוון, שליט היקום, הדווה הגדול, בעל שלושת העינים; שהשמיד את טריפורה (המיקום של הכוחות השלילים); הוא הינו הסאנדייה (שעת המעבר בן הלילה ליום ובן היום לילה) בו מוצתים שלושת היבטי האש הקדושה. הוא הינו קלאגני רודרה (אש המכלה את היקום); גרונו כחול; מכניע המוות; שליט היקום; מבשר טובות לנצח; הברכה לדווה גדול ומהולל זה.

אנובאקה שניה

1. הברכה ללורד רודרה מנהיג הצבאות, שליט ארבעת הכיוונים, בעל הידיים המוזהבות.

2. הברכה לשליט כל הברואים הוא מופיע כעצים ושערותיו הם העלים הירוקים.

3. הברכה למגן כל הנתיבים הקורן בגוון זהוב.

4. הברכה לרוכב על שור, שליט המזון, הדוקר בלהט (את אויבו).

5. הברכה לבעל השער שתמיד שחור. הברכה ללובש החוט הקדוש ומנהיג האנשים החזקים והבריאים.

6. הברכה למושל המשמש אמצעי להרס היקום התופעתי . הברכה לשליט כל העולמות.

7. הברכה למגן העולם בעוצמת קשתו הדרוכה. הברכה לרודרה מסיר הכאב והסבל. הברכה לשליט כל הגופי.

8. הברכה לרכב שאינו ניתן להריסה. הברכה לשליט היערות.

9. הברכה לאדון האדום, הברכה לשליט העצים.

10. הברכה לשר, לסוחר, הברכה לשליט היערות.

11. הברכה לתומך ולמזין, הנוכח תמיד באלו הדבקים בו. הברכה למושל בצמחי המרפא.

12.הברכה לשליט הצועק בקול, הגורם לאחרים להזיל דמעה. הברכה למנהיג חיל הרגלים.

13. הברכה למושל המקיף את אויביו ורץ כדי להגן על החסידים שלו, הברכה לשליט האנשים הטהורים.

אנובאקה שלישית

1. הברכה למכניע וכובש האויבים, הברכה למנהיג אלו המכים באויבים.

2. הברכה לשליט הטוב ביותר החמוש בחרב, הברכה למנהיג הגנבים.

3. הברכה לבעל אשפת החיצים האוחז בחץ כדי למושכו על מיתר הקשת. הברכה למנהיג השודדים.

4. הברכה לשליט הרמאי והנוכל, הברכה למנהיג הגנבים מוליכי השולל.

5. הברכה לשליט המסתובב תמיד במקומות צפופים בכוונה לגנוב. הברכה למנהיג שודדי היער.

6. הברכה לשליט המופיע באלו המגנים על עצמם בכלי נשק והמעוניינים להרוג אחרים. הברכה למנהיג גנבי היבולים והכסף.

7. הברכה לשליט הסייפים המשוטטים מסביב בלילה; הברכה לשליטם של אלו ההורגים ושודדים את רכוש האחרים.

8. הברכה לשליט חובש המצנפת, המשוטט סביב בהרים. הברכה למנהיגם של אלו הגונבים בשדות ובבתים.

9. הברכה לשליט האוחז בחץ וקשת.

10. הברכה לשליט הדורך את קשתו ומכין את חצו.

11. הברכה לשליט המושך את מיתר הקשת ויורה בחיצים.

12. הברכה לשליט היורה בחיצים וקולע במטרה.

13. הברכה לשוכן באלו היושבים ושוכבים.

14. הברכה לשוכן בישנים ובערים.

15. הברכה לשוכן באלו העומדים והרצים.

16. הברכה לשוכן באלו הנמצאים בכנסים ובאלו המנהלים אותם.

17. הברכה לך הקיים בסוסים ורוכביהם.

אנובאקה רביעית

1. הברכה לך הפוגע וקולע מכל הצדדים ולך היכול לפגוע בצורות רבות ושונות.

2. הברכה לך המופיע בצורת המוני אלות עדינות ואלימות.

3. הברכה לך המופיע כאנשים הנוהים אחרי עינוגים חושים וכשליטם.

4. הברכה לך הנמצא בקהל רבגוני ובמנהיגם.

5. הברכה לך הנמצא בשליחי שיווה (גאנות) ובאדונם.

6. הברכה לך המופיע בצורה מכוערת ובצורות שונות אחרות.

7. הברכה לך המופיע בצורות גדולות וקטנות.

8. הברכה לך המופיע ברוכבי מרכבה ובהולכי רגל.

9. הברכה לך המופיע בצורת מרכבות ובעליהם.

10. הברכה לך המופיע כצבא וכמנהיגו.

11. הברכה לך המופיע בצורת רוכבי מרכבות מיומנים וכאלו המלמדים רכיבה במרכבות.

12. הברכה לך המופיע כנגרים וכיוצרי מרכבות.

13. הברכה לך המופיע כקדרים ונפחים.

14. הברכה לך המופיע כצידי עופות ודייגים.

15. הברכה לך המופיע כיוצרי קשתות וחיצים.

16. הברכה לך המופיע כציידים וכאלו היוצאים לצוד עם כלבים.

17. ההברכה לך המופיע בצורת כלבים ושומריהם.

אנובאקה חמישית

1. הברכה למקור כל הברואים והורס כל הפגעים.

2. הברכה למשמיד החטאים ושליט כל הברואים.

3. הברכה לבעל הגרון הכחול והלבן.

4. הברכה לבעל קווצות שער מסובכות, ולמגולח למשעי.

5. הברכה לבעל אלפי העניים ומאות הקשתות.

6. הברכה לך הגר על ההר (קאיילש) והנמצא בצורת ווישנו.

7. הברכה לך המופיע כענן הממטיר גשם בכבדות, ולך נושא החיצים.

8. הברכה לך המופיע כגמד ובגודל קטן.??

9. הברכה לבעל הצורה הענקית, המלא בתכונות טובות.

10. הברכה לך, הקדום, המהולל בכתבי הקודש.

11. הברכה לזה שהיה קיים לפני בריאת העולם, הראשון במעלה.

12. הברכה לחודר בכל הנע במהירות.

13. הברכה למצוי בפלגים זורמים ובשיטפונות.

14. הברכה למצוי בגלים רועשים ובמים שקטים.

15. הברכה למצוי בפלגים ובאיים.

אנובאקה שישית

1. הברכה לך הזקן והצעיר.

2. הברכה למי שנולד לפני כולם ולמי שיולד אחרי כולם.

3. הברכה לך המופיע באמצע (כדווה, אדם וחיה) והמופיע (כצעיר) בלתי מפותח.

4. הברכה לך הנולד מחלצי חיות ומשורשי עצים.

5. הברכה לך הנולד בעולם טוב ורע ביקום הנע.

6. הברכה לך המצוי בעולמו של יאמה (אל המוות) ובעולם המוגן (של ההארה).

7. הברכה לקיים בשדות ירוקים ובחצר המשק.

8. הברכה למהולל במנטרות וודיות ובוודנטה.

9. הברכה לשוכן כעצים ביער וכשרכים במקומות מוצלים.

10. הברכה לשוכן בצליל ובתהודתו.

11. הברכה לבעל הצבא הנע בחיפזון ולרוכב במרכבה מהירה.

12. הברכה ללוחם הדוקר את אויבו.

13. הברכה לעטוי השריון הדואג לביטחון רכבו.

14. הברכה ללובש הקסדה ואפוד מגן.

15. הברכה לך המהולל בוודות. הברכה גם לצבאך.

אנובאקה שבעית

1. הברכה לנמצא בתופי דוד ובמקלות תיפוף.

2. הברכה למי שאינו מפנה לעולם את גבו בקרב אולם יחד עם זאת הינו זהיר.

3. הברכה למופיע כשליח וכנציג הנשלח לתכלית מיוחדת.

4. הברכה לבעל החרב ונרתיק החיצים.

5. הברכה לבעל החניתות החדות וכל כלי הנשק.

6. הברכה לנושא הקשת וכלי הנשק הטובים.

7. הברכה לנמצא בנתיבים צרים ובדרכים רחבות.

8. הברכה לנמצא במקומות צרים בהם מים זורמים ובנפילתם ממקומות גבוהים לנמוכים.

9. הברכה לנמצא בנחלים ובמקומות בוציים.

10. הברכה לנמצא במי נהרות זורמים ובמי נחלים הררים שקטים.

11. הברכה לנמצא בבארות ובבורות.

12. הברכה לנמצא בגשמים וביובש.

13. הברכה לנמצא בעננים ובברקים.

14. הברכה לנמצא בענן הסתוו המבריק ולנמצא בגשם המעורב עם אור השמש.

15. הברכה לנמצא בגשמים המלווים ברוחות ובגשמים המלווים בברד.

17. הברכה לך המהווה את עושרם של בני הבית ואת האלוהות המשגיחה עליהם.

אנובאקה שמינית

1. הברכה לרודרה משמיד הסבל הנמצא עם בת זוגתו אומה.

2. הברכה לך הארגמני והאדום.

3. הברכה לשליט כל הברואים המעניק אושר.

4. הברכה לרודרה הנורא היוצר פחד באויביו.

5. הברכה למשמיד האויבים בחזית ומרחוק.

6. הברכה לך הנמצא בכל אדם ההורג (אחרים) והמשמיד את כולם בתקופת ההרס הקוסמי של הבריאה.

7. הברכה לנמצא בעצים המלאים עלים ירוקים.

8. הברכה לנמצא בהברה אום.

9. הברכה למקור האושר העליון הארצי והשמימי.

10. הברכה למעניק האושר העליון בעולמנו ובעולם השמימי.

11. הברכה לך המבורך יותר מכל האחרים.

12. הברכה לנמצא בתמיד במקומות קדושים ובגדות הנהרות.

13. הברכה לנמצא בגדה זאת ובאחרת.

14. הברכה למי שמעביר את האדם, באמצעות ידע, מעבר לתהום עולם התופעות .

15. הברכה לך הנולד שוב ושוב בעולם התופעות והטועם את פרי הקארמה (כאני האינדיבידואלי).

16. הברכה לנמצא בעשבים עדינים ובקצף (הגלים).

18. הברכה לנמצא בחול (שעל גדות הנהר) ובמים זורמים.

אנובאקה תשיעית

1. הברכה לנמצא באדמות פוריות ובדרכים שחוקות.

2. הברכה לנמצא בקרקע סלעית ובמקומות הראויים למגורים.

3. הברכה למצוי תמיד לפני מאמיניו, הקושר ככתר את קצוות שערו הסבוך.

4. הברכה לנמצא ברפתות ובמקומות מגורים.

5. הברכה לנמצא בארמנות ונח על ספות.

6. הברכה לנמצא בשיחים קוציים ובמערות בהרים.

7. הברכה לנמצא במים עמוקים ובעגלי טל.

8. הברכה לנמצא באבק גלוי ונחבא.

9. הברכה לנמצא בדברים ירוקים ויבשים.

10. הברכה לנמצא במשטחים קשים ובעשב ירוק.

11. הברכה לנמצא באדמה ובגלים נוחים.

12. הברכה לנמצא בעלים ירוקים ויבשים.

13. הברכה לשליחי רודרה המכים את החוטאים בכלי נשקם המורמים.

14. הברכה להם המייסרים במידה פחותה ובצורה מכאיבה.

15. הברכה לך השוכן בלב האלים והממטיר עושר.

16. הברכה לך שאינך מועד לריקבון.

17. הברכה לבוחן פעילותו הטובה והרעה של כל אדם.

18. הברכה לך החופשי לגמרי מחטא.

19. הברכה למי שלבש צורה גסה וניצב בדמותו החומרית של היקום.

אנובאקה עשירית

1. שליט ההרס, שליט המזון, בחרת להישאר עני בתוך אוצרות השייכים לך! גרונך כחול ואדום. אל נא תפחיד אנשים אלו, אל נא תפחיד את בקרם. אל תניח גם לאחד מהם להיכחד או לחלות.

2. הו רודרה, אפשר לנו בצורתך השלווה (שיווה) המרפה את כל תחלואי היקום, ליהנות מחיים ארוכים ומאושרים.

3. אנו מפנים את תשומת ליבנו לרודרה בעל קצוות השער הסבוכות, משמיד האויבים, כך שאנשינו ובקרינו ישגשגו ויעשו חייל בהיותם חופשיים ממחלות.

4. הו רודרה, הענק לנו אושר בעולם זה ובעולם הבא. השמיד את חטאינו, אנו נשרתך ונוקירך בברכות. מי ייתן ונשיג בחסדך אושר וחופש מסבל בו זכה מאנו, אבינו הקדמון.

5. הו רודרה אל נא תייסר את המבוגרים שבינינו, אל נא תייסר את העוברים או את התינוקות הרכים, אל נא תייסר את הנערים, אל נא תייסר את האבות או את האימהות ואת הגוף הפיזי היקר לנו.

6. הו רודרה בכעסך אל נא תפגע בילדינו, במקנינו ובסוסינו, אל נא תפגע בלוחמינו. אנו נישא את המנחות (לאש היאגיה) וכך נפייס אותך.

7. מי ייתן וצורתך הנוראה שעלולה לפגוע בבקר, בבניינו ונכדינו תרחק מאיתנו. מי ייתן וצורתך הגורמת לתבוסת אויבים והמעניקה לנו אושר תתקרב אלינו. הגן עלינו. ספר את שבחינו, הנך מגדיל את השמחה בשני העולמות. הגבר את אושרנו.

8. הללו את לורד רודרה המפורסם, השוכן בלב. הוא הינו צעיר לנצח, דומה לאריה נורא ומביע זעם כדי להשמיד (את הכוחות השלילים). שמח אותנו השוכנים בגוף הנכחד. הנך לצבאותיך להסתער על אנשים אחרים.

9. מי ייתן וחניתו של רודרה המבהיק בצדק מכעס על חטאי האנשים תחוס עלינו. מרעיף הברכות! החלטתך האיתנה חופשית מטעות. אנו מגישים לך מנחות ביאגיה הרפה כלפינו את קשת החיצים רבת העוצמה שלך. שמח את בנינו ואת נכדינו.

10. מרעיף ברכות עליון, מבשר ברכות עליון! הבא לנו ברכות ואת רצונך הטוב, וגמול לנו חסדים

לקשמי אלת השפע

1   הו אגני, רצה בנועם את מהלקשמי אלת השפע, שצבע גופה זהוב. מעוטרת  בזרי זהב וכסף, לבושה צהוב, פניה כשל הלבנה במילואה, ועיניה מברכות את האנושות בחן ובחסד.

2.      הו אגני, עושר ושפע, זהב, בקר ובעלי-חיים מועילים, משפחה וילדים, בכל אלה אזכה מברכותיה של מהלקשמי. עם הגיעה אל ביתי שפע זה לא יאבד עוד.

3.      לקשמי זהובה זו, שתהלוכותיה כוללות סוסים שמימיים ומרכבות, פילים המחדקים את צליל האום, הו אגני, אני קורא לעזרתה.

4.     ישובה על לוטוס בן אלף-עלים גופה באותו גוון, חומלת, קורנת, מחייכת תמיד, מגשימת כל המאוויים, מי יתן ותיעתר לבקשותיי. אני קורא למהלקשמי שצבעה זהוב.

5.      אני קורא למהלקשמי, הזוהרת והמאירה כלבנה במילואה, נערצת ללא הרף על-ידי הדוות, נדיבת-לב, בעלת ידיים דמויות-לוטוס של תהילה. חודרת-כול אני מוצא מקלט ברגלי הלוטוס שלה. מי יתן ותחריב את עוניי לעד.

6.      הו אם אוניברסאלית, זורחת כשמש, מהתכנסותך בתוך עצמך נולדים עצי הבילווה והטולסי, סמלי עץ החיים. פירותיהם  מסלקים את דלותנו הפנימית והחיצונית, ברכי אותנו בפנימי ובחיצוני.

7.      הו דווי, מי יתן וקוברה, מניבהדרה וקירטי יהיו שלי. אז אזכה בכל העושר והתהילה. בחסדך תהיה ארצי משגשגת ואזרחיה בריאים, עשירים ושלווים.

8.     אני מצומק כשלד, מתאוה למותה של אותה אלת-העוני. הרחיקי בנועם עוני ובשורה רעה מביתי. ברכי אותי בשפע ובשמחה.

9.      אני קורא לאלה הנשגבה ללקשמי לשכון לנצח בביתי. היא הסוככת העליונה ואלת היקום כולו. כמו אמא אדמה היא מעניקה שביעות-רצון. ברכותיה מביאות לנו את ניחוח משחת עץ האלמוג. מי יתן ואישוארי זו תהיה נוכחת בתוכי.

10. מי יתן ומהלקשמי תגשים את משאלותיי. מי יתן ואשיג שלמות. מי יתן ומילותיי תתגשמנה. מי יתן ויוענקו לי בקר, עושר, מזון, חלב ודבש לחלוק בהם עם כולם, מי יתן והיא תבוא אליי בדמות תהילה בת אלמוות.

11. אנו צאצאיו של קרדמה החכם, שהינו אחד מבניה. אנו קוראים לו להציב את מהלקשמי, המעוטרת בזרי הלוטוס, במשפחתי שכך יהיה!

12. אנו קוראים לבן אחר, צ'יקליטה, לשכון בביתנו, ולמהאלאקשמי לשהות במשפחתנו.

13. הו אגני, אני מתחנן אליך שוב, לבקש את נוכחותה של לקשמי דוי, למען נשכון עם אותה אם מלאת חמלה, המברכת ביד הלוטוס שלה. מי יתן ואותה האלה, צהובת-הלבוש, עטורת זרי-הלוטוס ובעלת פני הלבנה, תרעיף עלינו את ברכותיה המובחרות ביותר.

14. הו אגני, רצה את מהאלאקשמי, הקוטלת את הרוחות הרעות, אך החומלת על חסידיה, משכן של בשורות טובות, מעניקה חסות מוחלטת, אלף שמשות. מי יתן ואותה הירנים תהיה שבעת רצון מאיתנו.

15.  הו אגני, אנא התפלל אל לקשמי זו, למען נבורך בשפע בלתי-נדלה. מי יתן ושפע זה יביא את השמחה והשלוה הגדולות ביותר, בד-בבד עם מלוא הרווחה החומרית, ומעל לכל – את ההארה.

בסרטון המצורף תוכלו לשמוע בתחילה את הפורושה סוקטה מהריג וודה שקשורה לויישנו ואמורה להחיות את השקט הטרנסנדנטלי שנמצא בבסיס הבריאה ולאחר מכן את השרי סוקטה.

לקשמי והלוטוס

לקשמי מתוארת בספרות הוודית כאישה יפת תואר בעלת ארבעה ידיים שעומדת או יושבת על לוטוס. בכל אחד מידיה העליונות היא אוחזת לוטוס וגם סביב צווארה היא עונדת מחרוזת של לוטוסים.
לוטוס מסמל במחשבה ההודית איכות של סאטווה או טוהר וחוסר ההצמדות לתחום היחסי, משתנה של החיים. הלוטוס צומח מבוץ אולם הלכלוך אינו דבק בו והוא נשאר תמיד נקי וצחור. באופן דומה אדם מואר מבוסס בקביעות בטוהר פנימי ואינו נצמד לאירועים ואנשים שונים גם כשהוא פועל בתוך "הבוץ" של העולם היחסי.
העובדה שלקשמי קשורה בצורה כה הדוקה ללוטוס שצומח מהבוץ מרמזת על כך שהיא מייצגת ושולטת בכוח מסתורי שמאפשר גדילה והזנה. יחד עם זאת העובדה שהיא יושבת או עומדת על לוטוס שפורח מעל המים מבלי להזדהם מהבוץ מצביע על אוטוריטה ושלמות רוחנית.

הלוטוסים שלקשמי אוחזת בידה נמצאים בשלבים שונים של פריחה ומייצגים גם שלבים שונים בהתפתחות התודעה.
לוטוס מסמל גם פריון, עוצמה וחיים שמושרשים במים שמסמלים במחשבה ההודית תודעה טהורה בלתי מוגבלת שנמצאת בבסיס הבריאה. ברמה המיקרוסקופית ניתן להתייחס ללוטוס כסמל לכל העולם הנברא והעובדה שלקשמי מחוברת אליו מסמלת התפתחות ופריחה מלאה של החיים האורגניים.
בפוראנות ווישנו בן זוגה השמימי של לקשמי מתואר כשרוי במנוחה על אוקיאנוס שמייצג תודעה טהורה שעומדת בבסיס הבריאה. מטבורו של ווישנו צומח לוטוס שמסמל מחזוריות והתחלה חדשה של הבריאה הקוסמית. רעיון דומה מופיע במסורות הטאנטריות בציורים של מנדאלות שבהם הלוטוס מסמל את העולם הנברא. הלוטוס מצביע במאנדלות אלו על גדילה, התרחבות וכוח שקשור לפוריות .

במסורת הבודהיסטית וההינדואיסטית ניתן למצוא פסלים ותמונות רבות שבהם האלים והבודהות עומדים או ישובים על לוטוס שמסמל עוצמה ואוטוריטה. העמידה או הישיבה על הלוטוס מציינת גם שהאלים או הבודהות עברו מעבר למגבלות העולם היחסי (המסומל בבוץ שממנו הלוטוס צומח) ומחוברים בחופשיות ובקלות למציאות הטרנסנדנטלית המוחלטת שעומדת בבסיס הבריאה.

מלכים ופילים מרחפים

פיל נחשב בהודו לחייה קדושה שמייצגת כמה תפקודים או תופעות בטבע. התופעה הראשונה קשורה להורדת גשם שמפרה ומדשן את האדמה. בהקשר זה קיימות מסורות עתיקות בהודו שטוענות שלפילים היו בתקופה הקדומה כנפיים והם היו למעשה עננים שהמטירו גשם בכל מקום שאליו הם הגיעו. בשלב מסוים הם נחתו על עץ והפריעו לקדוש שישב מתחתיו ותרגל מדיטציה. קדוש זה קילל אותם וכך הם איבדו את הכנפיים שלהם והתחילו לנוע על פני האדמה. פילים אלו נחשבים לבני דודים של פילים לבנים שממשיכים לשהות ברקיע כעננים. בהתאם למסורת זאת הפילים הארציים מושכים או מעוררים את הפילים השמימיים (כלומר את העננים) להמטיר גשם על הארץ.

פילים היו קשורים בהודו הקדומה גם לסמכות מלכותית. המלכים נהגו להקים אורוות פילים ששימשו כנושאי ארטילריה כבדה בשדה הקרב. פילים סימלו סמכות מלכותית ומסיבה זאת המלכים נהגו לעיתים קרובות לנסוע אליהם בטקסים ובתהלוכות. בתקופה העתיקה האמינו שמלכים אחראים לגשמים ולפוריות של היבולים. מסיבה זאת ניתן להניח שהיה חשוב להם לשמור על פילים מסביבם מתוך הבנה שהם יביאו גשמים שיזינו את האדמה ויבטיחו יבולים גבוהים.
בציורים ובפסלים רבים של לקשמי ניתן לראות שני פילים עומדים משני צדדיה ומזליפים עליה מים מכדים שהם אוחזים בקצה החדק שלהם. העובדה שפילים נמצאים משני צידה של לקשמי מקשרת אותה לאיכויות של סמכות מלכותית, גשם ופריון.
הכדים שהפילים אוחזים בקצה החדק מזכירים כמובן טקסים וודים שכוללים "אבישקם". בטקסים אלו נהוג להזליף מים קדושים שהוטענו במנטרות כדי לטהר את מבצע הטקס ואת האובייקטים השונים (כמו השיווה לינגם או השלינגם) שמייצגים איכויות שונות של חוקי הטבע. "האבישקם" הווה חלק חשוב מטקס הכתרת המלכים בהודו הקדומה. בטקס זה המלך היה מקודש על ידי הכהנים הברהמינים באמצעות הזלפת מים שלוותה בשירת מנטרות וודיות. תהליך זה היה אמור לטהר את המלך ולהעניק לו סמכות ועוצמה פנימית.
העובדה שהפילים משני צידה של לקשמי מזליפים עליה מים מזכירה את הרעיון של טקס האבישקה. לעיתים קרובות הפילים עומדים על לוטוסים שמייצגים בצורה בולטת את האיכויות של לקשמי. הקשר בין הפילים ללקשמי הוא הדדי. הם מטמיעים בה למעשה את אותם האיכויות שהיא כבר מגלמת והיא מצידה משפיעה עליהם את אותם האיכויות (עיקרון שמודגם בעובדה שהם עומדים על לוטוסים שמייצגים אותה).

לקשמי ווישנו

הפגישה הראשונה של לקשמי עם ווישנו מתוארת בסיפור ידוע על חביצת אוקיאנוס החלב שמתואר בגרסאות שונות במהברטה, בראמאינה ובווישנו פוראנה. בסיפור זה אינדרה מלך האלים התגאה במעמדו והביע חוסר כבוד לקדוש דורוואסה. אינדרה נחלש והאשורות; כוחות דמוניים שמייצגים היבטים הרסניים של חוקי הטבע, התחזקו ואיימו להשתלט על העולם השמימי. ווישנו הציע לאינדרה להשלים עם אויביו ולהניע אותם לחבץ יחד עם הדוות (שמייצגים היבטים חיובים של חוקי הטבע) את אוקיאנוס החלב. ווישנו טען שתהליך זה יגרום להופעת האמריטה; משקה אלים שיעניק אלמוות והציע שאינדרה והדוות ישתו ממנו כדי להתחזק ולזכות מחדש בריבונות על העולם. האלים והשדים התחילו לחבץ את האוקיאנוס כשהם משתמשים בהר מאנדרה כמקל שמשמש לחביצה ובוואשוקי (נחש ענק) כחבל שאותו הם משכו משני הכיוונים. איכויות שונות החלו להופיע מחביצת האוקיאנוס, בתחילה הופיע רעל קטלני, שיווה בלע אותו וכך הציל את העולם מהרס. לאחר מכן החלו להופיע מהאוקיאנוס ישויות שונות כמו קאמדנו; הפרה מגשימת המשאלות, קאוסטובה (אבן חן שאין שני לה) דאנוואנטרי שהביא לעולם את הידע של איור וודה ולקשמי. ווישנו בחר לענוד את הקאוסטובה על חזהו ולקשמי בחרה בחזה של ווישנו כמקום המשכן שלה.

החיבור של לקשמי לווישנו הינו תמידי, בפורנות אנו קוראים שבכל אחת מעשר ההתגלמויות של ווישנו (דאש אווטר) לקשמי מופיעה כבת זוגתו. כך לדוגמה כשווישנו מופיע כראמה לקשמי מופיעה לצידו כסיטה וכשהוא מתגלם כקרישנה לקשמי מופיעה כרוקמיני.

ארבע ידיים וצבעים שונים

ארבעת הידיים של לקשמי מסמלות את היכולת שלה להעניק לבני האדם את ארבעת המטרות הוודיות של החיים האנושיים (פורושארטאס): דארמה (חיים בהתאם ליעוד הקוסמי), ארטה (שפע חומרי), קאמה (הגשמת שאיפות ותשוקות) ומוקשה (שחרור מבערות או הארה).

לקשמי מתוארת בצבעים שונים בהתאם לאיכויות שונות שקשורות להתגלות הספציפית שלה.
ווישנו מייצג את האיכות של תודעה טהורה וסאטווה או טוהר. הצבע הכחול מסמל בספרות הוודית את המציאות המוחלטת ולכן כשלקשמי מופיעה כבת זוגתו השמימית של ווישנו היא מתוארת בצבע כחול כהה וכבעלת שתי ידיים.
בדרך כלל לקשמי מתוארת בצבע וורוד שמשקף את ההיבט האימהי שלה ואת החמלה שהיא רוכשת לכל היצורים החיים. כשלקשמי מתוארת בצבע צהוב מוזהב (כמו לדוגמה בשרי סוקטה) היא מסמלת את המקור לכל העושר והשפע החומרי. כשהיא לבנה היא מייצגת את הצורה הטהורה ביותר של פרקריטי (הטבע הראשוני) שממנו היקום התחיל להתפתח.

ברוב המקדשים בהודו שמוקדשים לווישנו ניתן למצוא פסלים של לקשמי. בדרום הודו היא מפוסלת בדרך כלל כיושבת על לוטוס ואוחזת בארבעת ידיה לוטוס, קונכייה (שמסמלת אנרגיה שקשורה לפראנה, תנועת אויר ותקשורת), אמריט קאלש (כלי או כד שמכיל בתוכו סומה או נקטר האלים) ועלי בילבה (שיח קדוש שאמור לייצג את האנרגיה של לקשמי). במקדשים מסוימים היא מכונה מהלקשמי ומייצגת למעשה היבט של דורגה; האם האלוהית שמסלקת שליליות ומקדמת שפע חומרי והתפתחות רוחנית מהירה. בהיבט זה מהלקשמי מוצגת כבעלת שמונה ידיים. בשתי ידיים הראשונות היא אוחזת לוטוסים, בשתי הידיים הבאות היא מביעה סימן או מודרה של ברכה ובארבעת הידיים הנותרות היא אוחזת קשת, חיצים, אלה, ודיסק שבאמצעותם היא משמידה את הכוחות הדמוניים.

היבטים שונים של לקשמי

המסורת הוודית מתארת שמונה היבטים של לקשמי (אשטהלאקשמי). בהיבט של ראג'הלקשמי היא מגלמת אלוהות מלכותית שמלווה ומגנה על מלכים ושליטי המדינה. ראג'הלקשמי ממשיכה לתמוך בשליט כל עוד הוא ממשיך לדבוק בנתיב היושר אולם נוטשת אותו ברגע שהוא מפסיק לפעול בהתאם לחוקי הטבע. כג'יאה לקשמי היא מייצגת את אלת הניצחון שעשויה להחליף במהירות ובאופן בלתי צפוי צד ולתמוך באנשים אחרים. כגיראהלקשמי היא מגלמת את הרעייה המסורה והחסודה שדבקה בבעלה וממלאת את כל צרכיו. כבאגהלקשמי היא מעניקה מזל טוב והצלחה, כיאשו לאקשמי היא מגבירה הערכה וכבוד. לקשמי מייצגת בדרך כלל איכויות נשיות חיוביות ועובדה זאת גרמה לכך שבהודו נהוג לקרוא לנשים שזה עתה נישאו בשם לקשמי בתקווה שהם אכן יביאו מזל טוב לבעליהם.

פורושה סוקטה

הדוותה הוא פורושה. הרישי נאריאנה, הצאנדס אנושטוב ובפסוק האחרון טרישטוב.

1. אלף ראשים היו לפורושה, אלף עניים, אלף רגליים. הוא כיסה את האדמה מכל צד והתרחב בעשר אצבעות למעבר.
2. פורושה הוא כל העולם הנגלה, כל שהיה וכל שיהיה. שליט האלמוות הגדל עוד יותר במזון.
3. רב עוצמה הוא בגדולתו, ופורושה גדול מכל הקיום. כל הברואים הינם רבע מעצמיותו, שלושה רבעים אחרים נצחים בעולם השמימי.
4. בשלושה רבעים פורושה עלה מעלה, רבע ממנו נשאר בעולם זה ובעודו ממשיך שוב ושוב לגוון את הצורות השונות, הוא חדר לכל הבריאה החיה והדוממת.
5. ויראז נוצר ממנו, ובפעם השניה פורושה נברא מויראז. הוא ניגלה בלידתו ויצר לאחר מכן את האדמה והצורות הגשמיות.
6. כאשר הדוות הכינו את היאגיה עם פורושה כקרבן. חמאה המטוהרת הייתה האביב, עצי הבהרה היו הקיץ והמנחות היו הסתו.
7. הם כפתו את פורושה, אשר נולד לפני הבריאה, על העשבים. דוות בעלי יכולת בריאה ורישים הקריבו (לו מנחות).
8. מקורבן זה הוגשו מנחות אוניברסאליות, תערובת החלב והחמאה נבעה ממנו ואז הוא יצר חיות פראיות ומאולפות המנוהלות על ידי ואיו.
9. מיאגיה גדולה זאת נבראו מזמורי הריג והסאמה. המיקצבים ומזמורי היאגור נולדו ממנה.
10. סוסים וכל הברואים כפולי הלסת נבראו ממנו. בקר עיזים וצאן נבעו ממנו.
11. בהקריבם את פורושה כקורבן, לכמה חלקים בתרו אותו. כיצד הם קראו לפיו, לזרועותיו ולירכיו.
12. פיו הפך לברהמין. משני זרועותיו נוצרו הראג'אניה, ירכיו הפכו לוושיה. שודרות נבראו מרגליו.
13. הירח הופיע מרוחו, השמש נולדה מעינו. אינדרה ואגני נוצרו מפיו, ואיו מנשמתו.
14. החלל האמצעי הופיע מטבורו. הרקיע עוצב מראשו. האדמה מרגלו. אזורי החלל השונים מאוזנו. כך הם עיצבו את העולמות.
15. שבעה מתחמים היו ליאגיה. עשרים ואחת קורות עץ הוכנו לבארה כאשר הדוות חגגו את הטכס תוך עקידת פורושה כקורבן.
16. הדוות סגדו (לפורושה) באמצעות היאגיה. אלו היו החוקים הראשונים. ישויות אלו לקחו חלק בעולם השמימי מקום בו שוכנות היישויות והאלים הקדומים.

קבוצת פנדיטים (כהנים) וודים מדרום הודו מזמרים את הפורושה סוקטה ולאחר מכן את השרי סוקטה (מזמור למהלקשמי)